תפילת הדרך: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מנהגים בסדר היום]] | [[קטגוריה:מנהגים בסדר היום]] | ||
[[קטגוריה:תפילה]] | |||
גרסה מ־16:17, 1 בינואר 2021
תפילת הדרך
|
|---|
|
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ. שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם. וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם. וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם. וְתִסְמְכֵנוּ לְשָׁלוֹם. וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם. (ואם דעתו לחזור מיד אומר: וְתַחֲזִירֵנוּ לְשָׁלוֹם). וְתַצִילֵנוּ מִכַּף כָּל-אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶּרֶך. וּמִכָּל פֻּרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת לָעוֹלָם. וְתִשְׁלַח בְּרָכָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וְתִתְּנֵנִיּ (בל' יחיד) לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ. וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים. וְתִשְׁמַע קוֹל תְּפִלָּתֵינוּ. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַת כָּל פֶּה: בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָה: |
תפילת הדרך היא תפילה שתיקנו חז"ל לומר בעת יציאתו של האדם לדרך, ובה מבקש מאת ה' שישמור עליו מן הסכנות האורבות לו ויצליח דרכו.
מקור התפילה
בתלמוד בבלי מסכת ברכות[1] מובאים דברי אליהו הנביא שנגלה לרב יהודה "וכשאתה יוצא לדרך, המלך בקונך וצא". ומבארים האמוראים את דבריו, "זו היא תפילת הדרך .. כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת הדרך". בגמרא מפורט נוסח התפילה, וכן מצויינת העובדה שיש לאומרה בלשון רבים (שמתוך כך תפילתו נשמעת), בעת היציאה לדרך.
אדמו"ר הזקן פסק[2], שאף על פי שכל תפילת הדרך היא בלשון רבים, יש בזה יוצא מן הכלל בתיבת "ותתנני" שצריך להיות יו"ד בסופו, בלשון יחיד, וכך הכניס את הנוסח בסידורו.
דיני התפילה
- את התפילה אומרים רק על דרך שנמשכת למעלה מ-4 ק"מ מחוץ לעיר ויש לאומרה בתחילת הדרך.
- אם זה אפשרי, עדיף לעצור בצד הדרך ולומר את התפילה ולא תוך כדי נסיעה.
- אומרים את התפילה רק פעם אחת ביום. משום שתפילת הדרך פוטרת את כל הנסיעה המתוכננת עד הבוקר שלמחרת. מי שנוסע כמה פעמים ביום אומר אותה רק בפעם הראשונה.
- את המילים "ותחזירנו לשלום" אומרים רק אם שבים הביתה באותו יום, לפני הבוקר שלמחרת.
- אדם שיוצא מביתו למשך כמה ימים, אומר את התפילה בכל יום בו הוא נמצא מחוץ לביתו, אך בסיום התפילה הוא לא מזכיר את שם ה'.
מנהגי חב"ד
בתפילת הדרך: "ותתנני" - בלשון יחיד - לחן ולחסד כו'.
אדמו"ר הרש"ב בעת הנסיעה לנאות דשא קורא -בפעם השניה - תקון ליל שבועות, וכשנוסעים כארבע פרסאות מצוה לעמוד ונוטל ידיו ומברך תפילת הדרך.
תפילת הדרך בקרון היה אדמו"ר הרש"ב מתפלל בישיבה ובמרכבה - בעמידה.
כשנסע אדמו"ר הרש"ב מביתו, אף שנשאר במקום אחד כמה חודשים, היה אומר בכל יום אחר התפילה תפילת הדרך - בלא שם ומלכות[3].
יש המהדרים לברך לפני אמירת תפילת הדרך על מאכל וכדומה (לאכול כשיעור ולברך ברכה אחרונה), מכיוון שתפילת הדרך אינה פותחת ב'ברוך'. אבל מסורת בידנו שאדמו"ר הזקן פסק שאין צורך להדר בזה[4], וכך נהג הרבי[5].
הרבי נהג באמירת תפילת הדרך בעת נסיעותיו למחנות הקיץ גן ישראל וקעמפ אמונה[6] לצאת מהמכונית ולרחוץ את ידיו ואחר כך לומר התפילה מתוך הסידור בעמידה[7].
קישורים חיצוניים
- תפילת הדרך: נוסח התפילה, הלכות וסגולה לנסיעה בטוחה באתר בית חב"ד
- הרב יוסף שמחה גינזבורג, מדיני תפילת הדרך - שיחת השבוע גיליון 1230
- הרב יוסף ישעיה ברוין, מתי אומרים תפילת הדרך בטיסה?, האם אחד יכול להוציא את כולם בתפילת הדרך?
