רמב"ם מהדורת פרנקל: הבדלים בין גרסאות בדף

 
(41 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
[[קובץ:RF.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רמב"ם מהדורת פרנקל]]
[[קובץ:RF.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רמב"ם מהדורת פרנקל]]


ספר [[משנה תורה לרמב"ם]] ב'''מהדורת שבתי פרנקל''' (פרענקל){{הערה|כך מאוית בדרך כלל בלקוטי שיחות.}}, היא הוצאה מהודרת שיצאה לאור על ידי וביוזמת הרב שבתי פרנקל שהיה חסיד גור. המהדורה התחילה לצאת לאור ב[[תשל"ה]] והסתיימה בשנת [[תשס"ה]].
ספר [[משנה תורה לרמב"ם]] ב'''מהדורת שבתי פרנקל''' (פרענקל){{הערה|כך מאוית בדרך כלל בלקוטי שיחות.}}, היא הוצאה מהודרת שיצאה לאור על ידי וביוזמת הרב שבתי פרנקל שהיה חסיד גור. המהדורה החלה לצאת לאור ב[[תשל"ה]] והסתיימה בשנת [[תשס"ה]].


==החידוש במהדורה זו==
==החידוש במהדורה==
במהדורת הרמב"ם של ההוצאה הוגהו לשון הרמב"ם ונושאי כליו על פי כתבי יד רבים ודפוסים ישנים, כולל תיקון שיבושים של הצנזורה הנוצרית. למהדורה צורפו לראשונה מכתבי יד פירושו של רבינו מנוח, הגהות הרב משה הכהן מלוניל, פירושו של מהר"י קורקוס והגהות מרבי עקיבא איגר. לוקטו דברי הגר"א הקשורים לדברי הרמב"ם.
במהדורת הרמב"ם של ההוצאה הוגהו לשון הרמב"ם ונושאי כליו על פי כתבי יד רבים ודפוסים ישנים, כולל תיקון שיבושים של הצנזורה הנוצרית. למהדורה צורפו לראשונה מכתבי יד פירושו של רבינו מנוח, הגהות הרב משה הכהן מלוניל, פירושו של מהר"י קורקוס והגהות מרבי עקיבא איגר. לוקטו דברי הגר"א הקשורים לדברי הרמב"ם.


למהדורת הרמב"ם נוספו כמה מדורים חדשים:
למהדורת הרמב"ם נוספו כמה מדורים חדשים:


ספר המפתח - ובו הפניות לאלפי ספרים הדנים בדברי הרמב"ם ומפרשיו, עם תמצית דבריהם בכמה מילים. מספר הספרים במדור זה מגיע לכשלושת אלפים.
*ספר המפתח - ובו הפניות לאלפי ספרים הדנים בדברי הרמב"ם ומפרשיו, עם תמצית דבריהם בכמה מילים. מספר הספרים במדור זה מגיע לכשלושת אלפים.


מקורות וציונים – ציוני מקורותיו של הרמב"ם מספרות חז"ל והגאונים, ציונים לראשונים שדנו בדברי הרמב"ם, השוואה תמציתית בין שיטות ראשונים אחרים לשיטת הרמב"ם, וציונים להלכות שהובאו בשולחן ערוך ובפוסקים נוספים
*מקורות וציונים – ציוני מקורותיו של הרמב"ם מספרות חז"ל והגאונים, ציונים לראשונים שדנו בדברי הרמב"ם, השוואה תמציתית בין שיטות ראשונים אחרים לשיטת הרמב"ם, וציונים להלכות שהובאו בשולחן ערוך ובפוסקים נוספים.


ילקוט שינויי נוסחאות – בדברי הרמב"ם והראב"ד מכתבי יד ודפוסים קדומים. [ובו שני חלקים חלק א' על העמוד שכלשון המוצאים לאור "החלק נצרך לרוב לומדי הרמב"ם", חלק ב' בסוף הספר.
*ילקוט שינויי נוסחאות – בדברי הרמב"ם והראב"ד מכתבי יד ודפוסים קדומים ובו שני חלקים: חלק א' על העמוד שכלשון המוציאים לאור "החלק נצרך לרוב לומדי הרמב"ם", וחלק ב' בסוף הספר. גם הילקוט מובא פעמים רבות בלקוטי שיחות.


ספר הליקוטים – ליקוט מפרשים על הרמב"ם, בהם כמה מכתבי יד הנדפסים לראשונה.
*ספר הליקוטים – ליקוט מפרשים על הרמב"ם, בהם כמה מכתבי יד הנדפסים לראשונה.


הכרך הראשון יצא לאור בשנת ה'תשל"ה בירושלים על ספר זמנים, בשנת ה'תשס"ה יצא בבני ברק הכרך האחרון בסדרה, ספר אהבה.  
הכרך הראשון יצא לאור בשנת תשל"ה ב[[ירושלים]] על ספר זמנים. בשנת [[תשס"ה]] יצא ב[[בני ברק]] הכרך האחרון בסדרה - ספר אהבה.  


סדר הוצאת הספרים כמו המהדורה כולו הוא לפי סגנון הלימוד בישיבות הליטאיות. כמו שיבואר לקמן כמה וכמה דברים.
סדר הוצאת הספרים כמו המהדורה כולו הוא לפי סגנון הלימוד בישיבות הליטאיות{{הערה|כמו שיבואר לקמן כמה וכמה דברים.}}.


בשנת ה'תשע"ז יצאה לאור מהדורה מחודשת של ספר זמנים בשני כרכים עם ספר המפתח מורחב.
בשנת [[תשע"ז]] יצאה לאור מהדורה מחודשת של ספר זמנים בשני כרכים עם ספר המפתח מורחב.


{{הבהרה}} עורכי המהדורה ובראשם הרב דוד דבליצקי מתגאים נוסחאות מדויקות של "הגהיות מיימנות" שהכניסו למהדורה, ויש מקומות שנדפסו בהם שני מהדורות של ההגהיות
בסוף המהדורה מופיע ספר [[הגהות מיימוניות]] ועל פי דפוס וונציא רפ"ה, עורכי המהדורה, ועורך ההגהות ר' דוד דבליצקי טוענים שזהו הנוסח המדוייק ביותר, אמנם יש כאלו החולקים עליהם בכך{{הערה|ראה בגיליון 'ישורון' מס' י"ג את מאמרו של הרב יעקב מרדכי פלס בנידון.}}.


==חברי המערכת==
==חברי המערכת==
{{חסר}}
* עורך ראשי: הרב [[דוד צבי הילמן]]
*הרב [[דוד צבי הילמן]] - ראש?
* נוסח הרמב"ם: הרב דוד מיכאל שמידל - ראש אתרא קדישא
*הרב דוד דבליצקי
* מקורות וציונים: הרב אהרן יהושע צוקר, עם הרב פריימן מפוניבז'
*הרב דוד שמידל
* עורך ספר המפתח: הרב חיים מאיר שטיינברג - ראש כולל אור הנר
* עורך [[הגהות מיימוניות]]: הרב דוד דבליצקי


==יחס הרבי למהדורה==
==יחס הרבי למהדורה==
הרבי מחבב את המהדורה, ומציין הרבי במספר רב של מקומות לנוסחאות שנאספו ברמב"ם מהדורת הרב שבתי פרנקל.
הרבי מחבב את המהדורה, ואף מציין במספר רב של מקומות לנוסחאות שנאספו ברמב"ם מהדורת הרב שבתי פרנקל.


דוגמאות אחדות מתוך ריבוי גדול: בלקוטי שיחות חלק ל"א שמות<ref>שיחה א, הערה 5</ref>: "ראה ילקוט שינויי נוסחאות ברמב"ם מ­הדורת '''פרענקל'''". כרך ל"ג בין המצרים:<ref>הערה 12</ref> "אבל בכמה דפוסים וכת"י הרמב"ם (ראה רמב"ם הוצאת '''פרענקל''') הוא כבפנים." חלק ל"ז שיחת פ' אחרי הרבי מציין 4 פעמים!<ref>שולי הגיליון להערה מספר 4. שולי הגיליון להערה מספר 12. הערה מספר 22, והערה 23 (מהדורה הנ"ל).</ref> לגירסאות במהדורה פרענקל.
דוגמאות אחדות מתוך ריבוי גדול: בלקוטי שיחות חלק ל"א פרשת שמות{{הערה|שיחה א, הערה 5}}: "ראה ילקוט שינויי נוסחאות ברמב"ם מ­הדורת '''פרענקל'''". וכן בחלק ל"ג בשיחה לבין המצרים{{הערה|הערה 12}}: "אבל בכמה דפוסים וכתבי יד הרמב"ם (ראה רמב"ם הוצאת '''פרענקל''') הוא כבפנים". בחלק ל"ז בשיחה לפרשת אחרי הרבי מציין 4 פעמים!{{הערה|שולי הגיליון להערה מספר 4. שולי הגיליון להערה מספר 12. הערה מספר 22, והערה 23 (מהדורה הנ"ל).}} לגירסאות במהדורה זו.


ואף הורה למערכת ההוצאה לאור של השיחות לעיין בו, לדוגמא, הרבי דיבר על הלכות תעניות לרמב"ם, ולאחר השיחה הוציא פתק למניחים, שהשיחה היית לפי גירסא מסויימת שנמצא בשינוי גירסאות ברמב"ם פרנקל{{הערה|מפי הרב [[נחמן שפירא]].}}.
הרבי אף הורה ל[[הנחה|מניחים]] של שיחותיו לעיין בו, לדוגמא, הרבי דיבר על הלכות תעניות לרמב"ם, ולאחר השיחה הוציא פתק למניחים, שהשיחה הייתה לפי גירסא מסויימת שנמצא בשינוי גירסאות ברמב"ם פרנקל{{הערה|מפי הרב [[נחמן שפירא]].}}.


היו פעמים שהרבי הורה לעיין במפרשים שנמצאים בספר המפתח שבסוף רמב"ם פרנקל{{הערה|מפי ר' אהרן ליב (ברשד"ב) ראסקין.}}.
היו פעמים שהרבי הורה לעיין במפרשים שנמצאים בספר המפתח שבסוף רמב"ם פרנקל{{הערה|מפי ר' [[אהרן לייב רסקין]].}}.


כאשר היה הרב שבתי פרנקל{{מקור}} אצל הרבי, הרבי שאל אותו למה לא התחיל בספר המדע, ספר הראשון ביד החזקה?{{הערה|זהו לכאורה משיטת הרבי על פי דברי הרמב"ם עצמו, שצריך ללמוד ספרו על הסדר והלכות יסודי התורה הוא הקדמה לכל התורה, כולל עניני פנימיות התורה שמובאים בו.}} ענה הרב פרנקל, שאין מפרשים על ספר המדע לרמב"ם, הרבי הביע תמיהה גדולה.
כאשר היה הרב שבתי פרנקל אצל הרבי{{מקור}}, הרבי שאל אותו למה לא התחיל בספר המדע, ספר הראשון ביד החזקה?{{הערה|ניתן להסביר זאת כחלק משיטת הרבי (על פי דברי הרמב"ם עצמו), שצריך ללמוד ספרו על הסדר, החל מהלכות יסודי התורה שהם הקדמה לכל התורה, וכוללים עניני פנימיות התורה.}} ענה הרב פרנקל, שאין מפרשים על ספר המדע לרמב"ם, הרבי הביע על כך תמיהה גדולה.


יש אומרים שבדעת המוצאים לאור לכתחילה כלל לא להוציא על ספר המדע, מפני שרוב הלכותיו אינם מהמסכתות הנלמדות בישיבות הליטאיות{{הערה|הוכחה ברורה לזה, מכך שמוצאי המהדורה שהתחילו בספר זמנים וכתבו עליו חלק ב, כאשר שינו את דעתם נאלצו לעשות חלק א* חלק א**.}}, ודברי הרבי פעלו עליהם להכין גם את ספר המדע.
יש אומרים{{מקור}} שמתחילה היה בדעת המוציאים לאור כלל לא לעסוק בהוצאת ספר המדע, או על כל פנים לא לייחס לו חשיבות ועריכה מלאה כמו שאר הספרים, מפני שרוב הלכותיו אינם מהמסכתות הנלמדות בישיבות הליטאיות{{הערה|ניתן להוכיח זאת, מכך שמוציאי המהדורה שהתחילו בספר זמנים וכתבו עליו חלק ב', כאשר שינו את דעתם נאלצו לעשות חלק א* חלק א**.}}, ודברי הרבי פעלו עליהם להכין כראוי גם את ספר המדע.


הרבי מאוד אהב את העבודה שנעשתה במהדורה זו, הגה בה ואף ציין לה רבות. הרבי גם השתמש בספר המפתח. יש המספרים שכאשר הספר הראשון - ספר זמנים הגיע לרבי, היה זה לפני [[חג הפסח]], והרבי התבטא לאחר מכן שהספר גרם לו ל"ליכטעקע פסח" (פסח מואר).
הרבי גם השתמש בספר המפתח{{הערה|מפי ר' [[אהרן לייב רסקין]], שאמר שאפשר לראות לפעמים בציונים שהרבי מציין שהם הציונים מתוך המפתח.}}. מסופר שכאשר הספר הראשון - ספר זמנים הגיע לרבי, היה זה לפני [[חג הפסח]], והרבי התבטא לאחר מכן שהספר גרם לו ל"ליכטעקע פסח" (פסח מואר){{הערה|מפי כמה מחברי מערכת [[אוצר החסידים]].}}.


==ביקורת==
==ביקורת==
*המהדורה לא נצמדת ללשון רמב"ם אחיד אלא בנתה נוסח חדש מורכב מנוסחאות שונים שעורכי המהדורה בררו להם הנוסח הנראה להם הנכון ביותר מבין כתבי ביד והדפוסים הישנים ואותו כותבים ב'פנים'<ref>מתאים לשיטת ה[[חזון איש]], שיש להגיה את הראשונים כפי שמונח בדעתנו.</ref>, את שינויי הנוסחאות העיקריים והחשובים "שיש ענין בידעתם לרוב לומדי הרמב"ם הם כותבים על הגילוי ושאר שינויים נסמנים בילקוט שינויי הנוסחאות שבסוף כל כרך.{{הערה|ויש אומרים שאף שינו ללא מקור, כהבנתם, וראה להלן, בענין הזיופים במהדורה.}}. - נמצא נוסח רמב"ם חדש בראו עורכי המהדורה, נוסח המסתבר אצלם<ref>מתאים לשיטתו של ה[[חזון איש]] שיש להגיה ראשונים על פי הבנתנו.</ref> שאינו נשען על מקור אחיד או אמין יותר (בשונה מלדוגמא מהדורה הרב [[יוסף קפאח]] שיסודו נוסח תימן)<ref>אף שיש מעררים בשיטה זו, מכיון שמאוד יתכן שגירסאות מאוחרות שכתב הרמב"ם לא הגיעו לתימן. אך עכ"פ יש בזה את המעלה של גירסאות מקוריות ומדוייקות, כמו שנתבאר בערכו.</ref>
*המהדורה לא נצמדת ללשון רמב"ם אחיד אלא בנתה נוסח חדש מורכב מנוסחאות שונים שעורכי המהדורה בררו להם הנוסח הנראה להם הנכון ביותר מבין כתבי היד והדפוסים הישנים ואותו כותבים ב'פנים'{{הערה|ראה הערה 12.}}, את שינויי הנוסחאות העיקריים והחשובים "שיש ענין בידיעתם לרוב לומדי הרמב"ם הם כותבים על הגיליון ושאר שינויים נסמנים בילקוט שינויי הנוסחאות שבסוף כל כרך{{הערה|ויש אומרים שאף שינו ללא מקור, כהבנתם, וראה להלן, בענין הזיופים במהדורה.}}. - נמצא נוסח רמב"ם חדש בראות עורכי המהדורה, נוסח המסתבר אצלם{{הערה|מתאים לשיטתו של ה[[חזון איש]]{{מקור}} שיש להגיה ראשונים על פי הבנתנו.}} שאינו נשען על מקור אחיד או אמין יותר (בשונה מלדוגמא מהדורת הרב [[יוסף קאפח]] שיסודו נוסח תימן){{הערה|אף שיש מערערים בשיטה זו, כיון שייתכן שגירסאות מאוחרות שכתב הרמב"ם לא הגיעו לתימן. אך עדיין הנוסחאות שנשתמרו בידי בני תימן הם די מקוריות ומדוייקות, כמו שנתבאר בערכו}}.
* המערכת טוענת שהם "החזירו את הנוסח ספר משנה תורה קרוב למצב שבו יצא ככל הנראה מתחת ידי הרמב"ם עצמו", ומצד שני טוענים, ש"לא כתבו ב'פנים' שום נוסח שאינו מופיע לפחות באחד מספרי הדפוס", ולא ברור מה עדיף דפוס קדום פלוני מכתב יד קדום אלמוני? מילא אם לא היו רוצים מהדירי פרענקל לשנות כלל המנוסח המקובל בדפוסי הדורות האחרונים אפשר היה לדרוש אולי להבין, אבל שלשנות הנוסח המקובל לנוסח דפוס קדום פלוני מותר, גם 'בפנים', אך נוסח קודם של כתב יד חשוב ומדיייק יידחק לשוליים? האם כל מה ש"עלה על מזבח הדפוס" אי פעם התקדש? ומכיון שעלה לא ירד? הדברים האלו משוללי הבנה וטוב יעשו מהדרי רמב"ם פרענקל אם יבהירו נקודה תמוהה זו<ref>ביקורת זאת מאת הרב רבינוביץ, עורך מהדורת "יד פשוטה", מובאת על ידי הרב יואל קטן, קובץ "המעין" ל"ו עמוד 47 ואילך.</ref>.  
* המערכת טוענת שהם "החזירו את הנוסח ספר משנה תורה קרוב למצב שבו יצא ככל הנראה מתחת ידי הרמב"ם עצמו", ומצד שני טוענים, ש"לא כתבו ב'פנים' שום נוסח שאינו מופיע לפחות באחד מספרי הדפוס", ולא ברור מה עדיף דפוס קדום פלוני מכתב יד קדום אלמוני? מילא אם לא היו רוצים מהדירי פרענקל לשנות כלל מהנוסח המקובל בדפוסי הדורות האחרונים אפשר היה לדרוש אולי להבין, אבל לשנות הנוסח המקובל לנוסח דפוס קדום פלוני מותר, גם 'בפנים', אך נוסח קודם של כתב יד חשוב ומדוייק יידחק לשוליים? האם כל מה ש"עלה על מזבח הדפוס" אי פעם התקדש? ומכיון שעלה לא ירד? הדברים האלו משוללי הבנה וטוב יעשו מהדרי רמב"ם פרענקל אם יבהירו נקודה תמוהה זו{{הערה|ביקורת זאת מאת הרב רבינוביץ, עורך מהדורת "יד פשוטה", מובאת על ידי הרב יואל קטן, קובץ "המעין" ל"ו עמוד 47 ואילך.}}.  
*המהדורה שבראשה עמד הרב [[דוד צבי הילמן]]{{הערה|על הקרע של ר' [[דוד צבי הילמן]] שהגיע ממשפחות דוברסקין וחן החב"דיות כלפי חב"ד, ראה בערכו.}} התעלמה מתורתו של הרבי, אף שלא פעם השתמשו בדבריו.
*המהדורה שבראשה עמד הרב [[דוד צבי הילמן]]{{הערה|על הקרע של ר' [[דוד צבי הילמן]] שהגיע ממשפחות דוברסקין וחן החב"דיות כלפי חב"ד, ראה בערכו.}} התעלמה מתורתו של הרבי כמו מתורת אדמו"רי חב"ד, אף שלא פעם השתמשו בדבריו{{הערה|כמו שרואים מכמה הערות של הרבי בענינים שונים ששולבו במהדורה ללא מקור.}}.
*בנוסף לכך, במהדורה זו התעלמו מחידושי תורה של רבנים מהציונות הדתית ובראשם הרב[[אברהם יצחק קוק]], וכן מדברי הרב [[יוסף קאפח]], ועוד רבנים אשר לא התאימו עם ההשקפת עולם של הציבור הליטאי, ובראשם ר' [[יעקב ישראל קנייבסקי]]. בעקבות הביקורת, על הסלקציה שנעשתה בין גדולי ישראל, הוציא לאור מכון "הלכה ברורה" ספר מפתח משלים, הכולל הפניות על סדר הרמב"ם לכתבי גדולי ישראל כולם, אף שהוחרמו על ידי הרב הילמן, וכן לכתבי עת תורניים. אולם מפתח זה כולל רק את שמות הספרים, ללא תמצית התוכן.
*המהדורה שבראשה עמד הרב [[דוד צבי הילמן]] התעלמו מדבריו של רבו הרב [[חיים נאה]], לכאורה בגלל היותו חסיד חב"ד{{הערה|על הקשר בן הרב [[דוד צבי הילמן]] לרב נאה ראה בערכו.}}.
*בספר שולבו חידוש תורה רבים, תחת שמות ספרים בדויים רבים{{הערה|1=[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=6130 תופעת הספרים הבדויים בס' הליקוטים של הרמב"ם מהדורת הרב פרנקל] בפורום אוצר החכמה.
*בנוסף לכך, במהדורה זו התעלמו מחידושי תורה של רבנים מהציונות הדתית ובראשם הרב [[אברהם יצחק קוק]], וכן מדברי הרב [[יוסף קאפח]]{{הערה|שהוציא לאור את הרמב"ם על פי כת"י תימן, בצורה מדוייקת מאד.}}, ועוד רבנים, אשר לא התאימו עם השקפת העולם של הציבור הליטאי. בעקבות הביקורת, על הסלקציה שנעשתה בין גדולי ישראל, הוציא לאור מכון "הלכה ברורה" ספר מפתח משלים, הכולל הפניות על סדר הרמב"ם לכתבי גדולי ישראל כולם, גם אלו שהוחרמו על ידי הרב הילמן, וכן לכתבי עת תורניים{{הערה|אולם מפתח זה כולל רק את שמות הספרים, ללא תמצית התוכן.}}.
וראה גם כאן בהרחבהwww.charedim.org/showthread.php?t=3597&s=e52c11510e52f351e25837905894fc7e
*בספר שולבו חידושי תורה רבים, תחת שמות ספרים בדויים רבים{{הערה|1=ומהם: מגד מתתיהו; חפת ששנים; שבית שבי; המצליח; בעזר חברים; יבן לאשרו; ביתה יוסף; נצח אלכסנדר; לחשבי שמו; מזכרת מנחם; על ישראל שלום; זכרון אברהם דוד. [https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=6130 תופעת הספרים הבדויים בס' הליקוטים של הרמב"ם מהדורת הרב פרנקל] בפורום אוצר החכמה.
}}, ומהם: מגד מתתיהו; חפת ששנים; שבית שבי; המצליח; בעזר חברים; יבן לאשרו; ביתה יוסף; נצח אלכסנדר; לחשבי שמו; מזכרת מנחם; על ישראל שלום; זכרון אברהם דוד. - עיקר השימוש בשמות הללו נעשה לאחר פטירת ר' שבתי פרנקל. אבל גם בחייו. הבעיה העיקרית בכך, הוא חוסר הבהירות של ה"ראשונים" ו"חברי המערכת" החולקים זה עם זה.
וראה גם [http://www.charedim.org/showthread.php?t=3597&s=e52c11510e52f351e25837905894fc7e כאן] בהרחבה.}}, למרות שהם נכתבו על ידי עורכי המהדורה. עיקר השימוש בשמות הללו נעשה לאחר פטירת ר' שבתי פרנקל, אבל גם בחייו. הבעיה העיקרית בכך, הוא חוסר הבהירות של ה"ראשונים" ו"חברי המערכת" החולקים זה עם זה.
הזיוף של השמות הוא בעיקר בספרים: מדע, אהבה, וקורבנות, ומעט גם בספר עבודה, ספרים שיצאו לאור אחרי פטירתו של הרב שבתי פרנקל.
:הזיוף של השמות הוא בעיקר בספרים: מדע, אהבה, וקורבנות, ומעט גם בספר עבודה, ספרים שיצאו לאור אחרי פטירתו של הרב שבתי פרנקל.
רבים אומרים שהדברים כולם הם זיופים מעשי הרב [[דוד צבי הילמן]] עצמו, אך הוא הכחיש ואמר שרק שמע על זה.. תגובת המערכת הייתה שאי אפשר לדעת מי אלו, וכיון שהרב הילמן נפטר אין אצל מי לברר.. יש מי שכותב שזה דבריו של הרב קפלן, וכבר נמצאו ספרים המצטטים כשנים שווים את ה"שבת שבי" עם הגאון רבי [[עקיבא איגר]], הספר "מצליח" עם ערוך השולחן.. כשווה בין שווים..
:תגובת מערכת ההוצאה לאור לנושא לאחר פטירתו של הרב [[דוד צבי הילמן]] כי הוא עצמו ליקט את הפירושים הללו, אך כששאלו אותו על כך בחייו אמר שרק שמע על זה. יש מי שכותב שזה דבריו של הרב קפלן, וכבר נמצאו ספרים המצטטים כשנים שווים את ה"שבת שבי" עם הגאון רבי [[עקיבא איגר]], הספר "מצליח" עם ערוך השולחן.. כשווה בין שווים..
הרב דוד שמידל שנשאל פרטים על הספרים הבדויים, הוא נחרד חרדה גדולה ואמר, "מי גילה רז זה לבני", היינו שנחרד על גילוי הזיוף.
:הרב דוד שמידל שנשאל פרטים על הספרים הבדויים, הוא נחרד חרדה גדולה ואמר, "מי גילה רז זה לבני", היינו שנחרד על גילוי הזיוף.
 
*המערכת טוענת שדייקה בנוסח ה[[הגהות מיימוניות]] ועל כן הדפיסה במקומות רבים שני נוסחאות של ההגהות, אך הרב ישראל מרדכי פלס בקובץ ישורון{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46421&st=&pgnum=741 קובץ יג, עמוד תשד"מ].}}, האריך להוכיח, שהמערכת התעלמה מכתבי יד של [[הגהות מיימוניות]].


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רמב"ם]]
[[קטגוריה:רמב"ם]]
1,703

עריכות