מסכת מעילה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
||
(8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מסכת מעילה''' | '''מסכת מעילה''' היא המסכת השמינית בסדר קדשים, הסדר החמישי ב[[משנה]]. יש בה שישה פרקים אשר עוסקים בפרטי הדינים של מעילה (דהיינו הנאה מהקדש). הפרק השישי מדבר מדיני שליחות במעילה (אדם השולח אדם אחר שיעשה מעשה הנאה מהקדש) והמיוחדות בגדר שליחות משאר דיני שליחות בהלכה, בכך שהיא סוטה מהכלל "אין שליח לדבר [[עבירה]]", ומחייבת את המשלח ופוטרת את השליח (כל עוד הוא איננו סוטה מהוראות שולחו). | ||
בתלמוד הבבלי יש למסכת זו 21 דפים. | |||
==שיתעסקו במצוות== | ==שיתעסקו במצוות== | ||
במסכת {{ | במסכת{{הערה|יז, א.}} מובא כי ישיבתו של [[רבי מתיא בן חרש]] הייתה ברומי, שהייתה מקום מרוחק. לכאורה קשה למה הקים את ישיבתו במקום מרוחק כזה שיהיו צריכים ללכת עד שם, ולא בארץ ישראל כאשר כל התנאים. | ||
ומסביר הרבי כי רבי מתיא בן חרש, שהיה משורשו של [[יוסף הצדיק]] - עבודת הבירורים{{ | ומסביר הרבי כי רבי מתיא בן חרש, שהיה משורשו של [[יוסף הצדיק]] - עבודת הבירורים{{הערה|[[סדר הדורות]] בערכו.}}, רצה שיהיה ברומי ישיבה של תורה כדי שיתעסקו בהם ישראל שבאותו מקום ויתנתקו מעבודה זרה של ברומי. | ||
בענין זה רש"י ב[[פרשת בא]] מזכיר את מאמרו של רבי מתיא | בענין זה [[רש"י]] ב[[פרשת בא]] מזכיר את מאמרו של רבי מתיא בפרשת בא, ומסביר שני סיבות לכך ש[[הקב"ה]] הביא להם דווקא ב[[י' בניסן|עשור לחודש]], א) כדי שיהיו להם שתי [[מצוות]] שיעמדו להם להגאל, דם [[פסח]] ודם [[מילה]]. ב) מפני שהיו שטופים ב[[עבודה זרה]], ובכך יהיו להם [[מצוות]] כדי להתעסק בהם. | ||
הרבי{{ | הרבי{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16076&hilite=4a00bb87-191a-4d78-ae6f-d8e111a7bb96&st=%D7%91%D7%9F+%D7%97%D7%A8%D7%A9&pgnum=129 חלק ט"ז].}} מסביר כי [[רש"י]] מזכיר את מאמרו בפרשת בא אודות כך ש[[הקב"ה]] הביא להם דווקא בעשור לחודש, א) כדי שיהיו להם שתי מצוות להתעסק בהם. ב) מפני שהיו שטופים בעבודה זרה ויהיו להם מצוות כדי להתעסק בהם. | ||
הרבי מסביר כי בשניהם יש טעם ותירוץ לכך שלקיחת השה היה צריך להיות כבר מעשור לחודש, לפי הטעם הראשון שיהיו בידם זכויות, הטעם הוא כי כדי לקיים [[מצוות מילה]] יש לנוח שלושה ימים בהם אסור לצאת לדרך מפני הסכנה, ולפי הטעם השני ההדגש הוא שיהיה בידם הצאן כמה ימים כדי שיתעסקו בו. | הרבי מסביר כי בשניהם יש טעם ותירוץ לכך שלקיחת השה היה צריך להיות כבר מעשור לחודש, לפי הטעם הראשון שיהיו בידם זכויות, הטעם הוא כי כדי לקיים [[מצוות מילה]] יש לנוח שלושה ימים בהם אסור לצאת לדרך מפני הסכנה, ולפי הטעם השני ההדגש הוא שיהיה בידם הצאן כמה ימים כדי שיתעסקו בו. | ||
הרבי מקשה למה הרש"י מזכיר דווקא את שמו של רבי מתיא בן חרש ולא את שמו של התנא השני - [[רבי אליעזר הקפר]]. ובהדגש לשון רש"י "'''היה''' רבי מתיא בן חרש" אומר" משמע שמאמר זה היה רבי מתיא בן חרש אומר תמיד. והוא על פי מאמרו התמידי של רבי מתיא, שהיה לו ישיבה ברומי כדי שעל ידי עסק התורה והישיבה ברומי יאירו את חשכת הגלות, ובכך היה מנחם את תלמידיו. | הרבי מקשה למה הרש"י מזכיר דווקא את שמו של רבי מתיא בן חרש ולא את שמו של התנא השני - [[רבי אליעזר הקפר]]. ובהדגש לשון [[רש"י]] "'''היה''' רבי מתיא בן חרש" אומר" משמע שמאמר זה היה רבי מתיא בן חרש אומר תמיד. והוא על פי מאמרו התמידי של רבי מתיא, שהיה לו ישיבה ברומי כדי שעל ידי עסק התורה והישיבה ברומי יאירו את חשכת הגלות, ובכך היה מנחם את תלמידיו. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=36&daf=2&format=pdf מסכת מעילה] {{הב}} | *[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=36&daf=2&format=pdf מסכת מעילה] {{הב}} |
גרסה אחרונה מ־04:56, 20 בדצמבר 2020
מסכת מעילה היא המסכת השמינית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה. יש בה שישה פרקים אשר עוסקים בפרטי הדינים של מעילה (דהיינו הנאה מהקדש). הפרק השישי מדבר מדיני שליחות במעילה (אדם השולח אדם אחר שיעשה מעשה הנאה מהקדש) והמיוחדות בגדר שליחות משאר דיני שליחות בהלכה, בכך שהיא סוטה מהכלל "אין שליח לדבר עבירה", ומחייבת את המשלח ופוטרת את השליח (כל עוד הוא איננו סוטה מהוראות שולחו). בתלמוד הבבלי יש למסכת זו 21 דפים.
שיתעסקו במצוות[עריכה | עריכת קוד מקור]
במסכת[1] מובא כי ישיבתו של רבי מתיא בן חרש הייתה ברומי, שהייתה מקום מרוחק. לכאורה קשה למה הקים את ישיבתו במקום מרוחק כזה שיהיו צריכים ללכת עד שם, ולא בארץ ישראל כאשר כל התנאים.
ומסביר הרבי כי רבי מתיא בן חרש, שהיה משורשו של יוסף הצדיק - עבודת הבירורים[2], רצה שיהיה ברומי ישיבה של תורה כדי שיתעסקו בהם ישראל שבאותו מקום ויתנתקו מעבודה זרה של ברומי.
בענין זה רש"י בפרשת בא מזכיר את מאמרו של רבי מתיא בפרשת בא, ומסביר שני סיבות לכך שהקב"ה הביא להם דווקא בעשור לחודש, א) כדי שיהיו להם שתי מצוות שיעמדו להם להגאל, דם פסח ודם מילה. ב) מפני שהיו שטופים בעבודה זרה, ובכך יהיו להם מצוות כדי להתעסק בהם.
הרבי[3] מסביר כי רש"י מזכיר את מאמרו בפרשת בא אודות כך שהקב"ה הביא להם דווקא בעשור לחודש, א) כדי שיהיו להם שתי מצוות להתעסק בהם. ב) מפני שהיו שטופים בעבודה זרה ויהיו להם מצוות כדי להתעסק בהם.
הרבי מסביר כי בשניהם יש טעם ותירוץ לכך שלקיחת השה היה צריך להיות כבר מעשור לחודש, לפי הטעם הראשון שיהיו בידם זכויות, הטעם הוא כי כדי לקיים מצוות מילה יש לנוח שלושה ימים בהם אסור לצאת לדרך מפני הסכנה, ולפי הטעם השני ההדגש הוא שיהיה בידם הצאן כמה ימים כדי שיתעסקו בו.
הרבי מקשה למה הרש"י מזכיר דווקא את שמו של רבי מתיא בן חרש ולא את שמו של התנא השני - רבי אליעזר הקפר. ובהדגש לשון רש"י "היה רבי מתיא בן חרש" אומר" משמע שמאמר זה היה רבי מתיא בן חרש אומר תמיד. והוא על פי מאמרו התמידי של רבי מתיא, שהיה לו ישיבה ברומי כדי שעל ידי עסק התורה והישיבה ברומי יאירו את חשכת הגלות, ובכך היה מנחם את תלמידיו.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ יז, א.
- ↑ סדר הדורות בערכו.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ט"ז.
מסכתות הש"ס | ||||
---|---|---|---|---|
סדר זרעים | ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |||
סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה | |||
סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |||
סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |||
סדר קדשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים | |||
סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין |