ליל ויום שבת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: {{שבת}} ישנן שני בחינות בשבת קודש: == בחינת ליל שבת == הבחינה הרמוזה בליל שבת רמוזה בפסוק ויכולו השמים …)
 
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(21 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{שבת}}
[[קובץ:נרות שבת.jpg|שמאל|ממוזער|200px]]
ישנן שני בחינות ב[[שבת קודש]]:
ליל ויום השבת מכונים גם "מעלי שבתא" ו"יומא דשבתא", בכל אחד מהם מאירה דרגה שונה. שתי דרגות אלו מכונות גם "שתי שבתות".
 
==עליית העולמות==
כפי שאדם העובד, הנה לאחר שמסיים את עבודתו, והוא חוזר אל עצמו, יש ב' שלבים בזה: 1. שהוא נרגע, ונהנה ממעשה ידיו. 2. כשהוא כבר רגוע ומתענג, מתגלה התענוג מפנימיות הנפש.
 
ועל דרך זה, כביכול, כאשר ה' ברא את העולם, הוא הוציא את הכוחות האלקיים שב[[עשרת הספירות]] להתגלות בעולם. וכאשר הגיעה השבת, הם חזרו למקורם. ובזה יש ב' שלבים, ליל שבת ויום השבת.
 
==ליל שבת==
בליל [[שבת]] מאיר התענוג מכך שהבורא (כביכול) "חזר" לעצמו – שאז היה "ויכל אלקים" כו', שכל הבריאה [[אור חוזר|חזרה]] אל ה[[עצמות]]. והיינו, ש"בו שבת וינפש", שבו חזרה [[פנימיות]] [[רצון|רצונו]] [[חכמה|וחכמתו]] שהייתה ב[[צמצום]] בעשיית מלאכה זו, ועלתה ונכללה בעצמות ממש, שזהו כמו שהיה הוא ושמו בלבד, קודם הצמצום הראשון.
 
דרגה זו נקראת גם "חקל תפוחין קדישין" (- [[שדה]] [[תפוחים]] קדושים), דרגה זו הינה כינוי ל[[מלכות]] של [[עולם האצילות]], כאשר נמשך בה גילוי התענוג העליון בעליית העבודה של ששת ימי החול.
==יום שבת==
ביום השבת מאיר תענוג עליון יותר, על ידי שבליל שבת עלה האור וחזר למקורו, ביום הוא חוזר ונמשך, ובתוספת מלמעלה (הנקרא "ברכת הוי'"). והיינו, שלאחר ש"ויכולו השמים.. וישבות" כו', אז "'''ויברך''' אלקים את יום השביעי", מכיון שברכה זו באה לאחר ההעלאה וההתכללות של ה[[אור חוזר]] בתחלה בעצמות.
 
דרגה זו נקראת גם "'''סעודתא דעתיקא קדישא'''" (- סעודת עתיק הקדוש), דהיינו גילוי מקור התענוגים, שלמעלה ממה שהתגלה בספירת המלכות – מ[[עתיק]].


== בחינת ליל שבת ==
הסיבה שההמשכה הינה נעלית יותר היא – שלאחר שאדם נח וחוזר למצבו הרגיל, הוא מתחיל להתנהג כמו עצמו; וכך על דרך משל, לאחר ש[[הקב"ה]] מתעלה מהעולם, הוא מתגלה כפי שהוא.


הבחינה הרמוזה בליל שבת רמוזה בפסוק ויכולו השמים כו' ויכל אלקים כו', שזהו בליל שבת דוקא, שעלה הכל בבחינת [[אור חוזר]] אל ה[[עצמות]], כהמשך הפסוק - כי בו שבת וינפש, דהיינו שבחי' מהות עצמותו ית', ממש כמו השובת ממלאכתו, שגם פנימית רצונו וחכמתו שהיה בצמצום מלאכה זו עולה ונכלל בעצמות הנפש ממש, שזהו כמו שהיה הוא ושמו בלבד קודם הצמצום הראשון.
==שתי שבתות==
אומרת הגמרא{{הערה|שבת קיח, ב.}}: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן - מיד נגאלים, שנאמר{{הערה|ישעיהו נו, ד.}} "כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי", וכתוב לאחריו "והביאותים אל הר קדשי" וגו'".  


== בחינת יום שבת ==
הרבי מבאר, שמכיוון שאלו הם דברי [[רשב"י]], ומכיוון שהוא זה שחיבר את [[ספר הזוהר]], סהיינו, שהוא פוסק על פי קבלה, לכן שניהם נכללים ב[[שבת]] אחת – כיוון שב[[שבת]] יש שתי בחינות.


על ידי זה בחינה זו של ליל שבת של התכללות האור בעצמותו, - עי"ז דוקא חוזר ונמשך המשכה וברכה עליונה שנק' ברכת הויה כו' = ביום השבת שנקרא ברכה, בראש הפנימית הנ"ל שהוא בפנימיות ד[[חסד]] עליון ורצון ותענוג העליון מעצמות האין סוף ממש, וכמו שכתוב ויכולו השמים כו' וישבות כו' - אז דוקא '''ויברך''' אלקים את יום השביעי, מכיון שברכה זו אינו אלא אחר ההעלאה והתכללות דאור חוזר בתחלה בעצמותוכן היא גם המעשמעות הפשוטה בפסוק: דויברך אלקים כו' כי בו שבת וינפש - על כן בירך אלקים ליום השביעי - שהוא יום השבת.
==קישורים חיצוניים==
*[[אדמו"ר האמצעי]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/s1/4/13/217d&search=%D7%9C%D7%99%D7%9C+%D7%A9%D7%91%D7%AA תורת חיים]
*[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[ביאורי הזוהר]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15926&hilite=e0615675-8d7e-4ba6-a1f9-6a546296b1a7&st=%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%90+%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9%D7%90&pgnum=22 עמ' יד]


== מקורות ==
{{הערות שוליים}}


[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/s1/4/13/217d&search=%D7%9C%D7%99%D7%9C+%D7%A9%D7%91%D7%AA תורת חיים]
{{שבת}}
[[קטגוריה:שבת]]
[[קטגוריה:שבת]]

גרסה אחרונה מ־06:50, 17 בדצמבר 2020

ליל ויום השבת מכונים גם "מעלי שבתא" ו"יומא דשבתא", בכל אחד מהם מאירה דרגה שונה. שתי דרגות אלו מכונות גם "שתי שבתות".

עליית העולמות[עריכה | עריכת קוד מקור]

כפי שאדם העובד, הנה לאחר שמסיים את עבודתו, והוא חוזר אל עצמו, יש ב' שלבים בזה: 1. שהוא נרגע, ונהנה ממעשה ידיו. 2. כשהוא כבר רגוע ומתענג, מתגלה התענוג מפנימיות הנפש.

ועל דרך זה, כביכול, כאשר ה' ברא את העולם, הוא הוציא את הכוחות האלקיים שבעשרת הספירות להתגלות בעולם. וכאשר הגיעה השבת, הם חזרו למקורם. ובזה יש ב' שלבים, ליל שבת ויום השבת.

ליל שבת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בליל שבת מאיר התענוג מכך שהבורא (כביכול) "חזר" לעצמו – שאז היה "ויכל אלקים" כו', שכל הבריאה חזרה אל העצמות. והיינו, ש"בו שבת וינפש", שבו חזרה פנימיות רצונו וחכמתו שהייתה בצמצום בעשיית מלאכה זו, ועלתה ונכללה בעצמות ממש, שזהו כמו שהיה הוא ושמו בלבד, קודם הצמצום הראשון.

דרגה זו נקראת גם "חקל תפוחין קדישין" (- שדה תפוחים קדושים), דרגה זו הינה כינוי למלכות של עולם האצילות, כאשר נמשך בה גילוי התענוג העליון בעליית העבודה של ששת ימי החול.

יום שבת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום השבת מאיר תענוג עליון יותר, על ידי שבליל שבת עלה האור וחזר למקורו, ביום הוא חוזר ונמשך, ובתוספת מלמעלה (הנקרא "ברכת הוי'"). והיינו, שלאחר ש"ויכולו השמים.. וישבות" כו', אז "ויברך אלקים את יום השביעי", מכיון שברכה זו באה לאחר ההעלאה וההתכללות של האור חוזר בתחלה בעצמות.

דרגה זו נקראת גם "סעודתא דעתיקא קדישא" (- סעודת עתיק הקדוש), דהיינו גילוי מקור התענוגים, שלמעלה ממה שהתגלה בספירת המלכות – מעתיק.

הסיבה שההמשכה הינה נעלית יותר היא – שלאחר שאדם נח וחוזר למצבו הרגיל, הוא מתחיל להתנהג כמו עצמו; וכך על דרך משל, לאחר שהקב"ה מתעלה מהעולם, הוא מתגלה כפי שהוא.

שתי שבתות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אומרת הגמרא[1]: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן - מיד נגאלים, שנאמר[2] "כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי", וכתוב לאחריו "והביאותים אל הר קדשי" וגו'".

הרבי מבאר, שמכיוון שאלו הם דברי רשב"י, ומכיוון שהוא זה שחיבר את ספר הזוהר, סהיינו, שהוא פוסק על פי קבלה, לכן שניהם נכללים בשבת אחת – כיוון שבשבת יש שתי בחינות.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שבת קיח, ב.
  2. ישעיהו נו, ד.