האבות הן הן המרכבה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
||
| (21 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
"'''האבות הן הן המרכבה'''" | "'''האבות הן הן המרכבה'''", ה[[אבות]], אברהם, יצחק ויעקב נמשלו במדרש{{הערה|בראשית רבה פרשה מז, סעיף ו}} ובזוהר{{הערה|זוהר חלק א דף רי עמוד ב; זוהר חלק ג דף קפד עמוד ב}} ל[[מרכבה]] לשכינה. כלומר שהיו ב[[ביטול]] מוחלט ל[[שכינה]] כמרכבה לרוכב עליה. | ||
בפרטיות, האבות היו בחינת [[מרכבה]] למידות של [[עולם האצילות]]: אברהם ל[[ספירת החסד]], [[יצחק]] ל[[ספירת הגבורה]], [[יעקב]] ל[[ספירת התפארת]]. בנוסף, על ידי היותם [[מרכבה]] ל[[מידות]] של [[עולם האצילות]] העלו אותם לבחינה גבוהה יותר. | |||
==ענין האבות הן הן המרכבה== | ==ענין האבות הן הן המרכבה== | ||
בגלל עוצם הביטול של ה[[אבות]] לה' - נקראו בשם "[[מרכבה]]". כשם שהמרכבה בטלה לרצון הרוכב עליה, כך האבות - כל אבריהם כולם היו קדושים ומובדלים מעניני העולם הזה ולא נעשו מרכבה, אלא רק | בגלל עוצם הביטול של ה[[אבות]] לה' - נקראו בשם "[[מרכבה]]". כשם שהמרכבה בטלה לרצון הרוכב עליה, כך האבות - כל אבריהם כולם היו קדושים ומובדלים מעניני העולם הזה ולא נעשו מרכבה, אלא רק ל[[רצון העליון]] לבדו, ואף גם זאת - ביטול זה היה לא בזמנים מוגבלים בלבד, אלא כל ימיהם. | ||
לכך היו האבות רועי צאן בכדי שלא יטרידו אותם עניני עולם הזה, להפריד אותם אפילו רגע אחד מבחינת ה[[ביטול]], וכאשר היו רועי צאן | לכך היו האבות רועי צאן בכדי שלא יטרידו אותם עניני עולם הזה, להפריד אותם אפילו רגע אחד מבחינת ה[[ביטול]], וכאשר היו רועי צאן ב[[שדה]] לא הייתה להם שום טרדא מעסקי עניני [[עולם הזה]], והיו מתהלכים לפני ה' כל הימים ב[[התקשרות]] אמיתי בביטול תמידי להיות בבחינת [[מרכבה]] ממש. | ||
והענין הוא כי בכל העסקים - זולת רועה צאן - יש טרדא רבה מאד, כמו גם בעבודת האדמה יש טרדא ודאגה בחרישה | והענין הוא כי בכל העסקים - זולת רועה צאן - יש טרדא רבה מאד, כמו גם בעבודת האדמה יש טרדא ודאגה בחרישה ו[[מלאכת זורע|זריעה]] וקצירה וכו', אבל רועה צאן - אין בעסק זה שום טרדא כלל ולא שום דאגה כלל, כי בהוציאו את הצאן לאחו, הנה במשך היום יוכל להיות פנוי מכל מחשבה, בלתי - להוי' לבדו, ואין מונע כלל להיות מתקשר ומתדבק בה' כל היום בלי פירוד כלל. | ||
במאמרי [[אדמו"ר הזקן]] מובא שהאבות היו בבחינת מרכבה גם בעת שינתם. | במאמרי [[אדמו"ר הזקן]] מובא שהאבות היו בבחינת מרכבה גם בעת שינתם. | ||
==ביאור העניין | ==ביאור העניין בפרטיות== | ||
בפרטות מבואר כי האבות היו בבחינת מרכבה ל[[מידות]] של [[עולם האצילות]]. אברהם היה מרכבה ל[[ספירת החסד]], כמו שנאמר "אברהם אוהבי", יצחק היה מרכבה ל[[ספירת הגבורה]], כמו שנאמר "ופחד יצחק", ויעקב היה מרכבה ל[[ספירת התפארת]] שהיא [[מידת | בפרטות מבואר כי האבות היו בבחינת מרכבה ל[[מידות]] של [[עולם האצילות]]. אברהם היה מרכבה ל[[ספירת החסד]], כמו שנאמר "אברהם אוהבי", יצחק היה מרכבה ל[[ספירת הגבורה]], כמו שנאמר "ופחד יצחק", ויעקב היה מרכבה ל[[ספירת התפארת]] שהיא [[מידת הרחמים]]. | ||
כמו שהמרכבה מעלה ומביאה את הרוכב למקום שאלמלא המרכבה לא יכול היה הרוכב להגיע לשם, כך האבות בעבודתם את ה' - מתעלים, ואף גורמים להעלאת הספירות (שהם שרש נשמתם) אל [[אור אין סוף]] ב"ה, בבחינת [[ביטול]], כמו שכתוב: לך ה' הגדולה | כמו שהמרכבה מעלה ומביאה את הרוכב למקום שאלמלא המרכבה לא יכול היה הרוכב להגיע לשם, כך האבות בעבודתם את ה' - מתעלים, ואף גורמים להעלאת הספירות (שהם שרש נשמתם) אל [[אור אין סוף]] ב"ה, בבחינת [[ביטול]], כמו שכתוב: לך ה' הגדולה וה[[ספירת הגבורה|גבורה]] כו', ועל ידי זה יתגלה בהם [[אור אין סוף]] ב"ה, וימשך על-ידם אלקות לנשמות. | ||
והיינו בחינת "[[מרכבתא עילאה]]" - מרכבה דאצילות שלמעלה ממרכבה דחיות הקודש שב[[בי"ע]]. | והיינו בחינת "[[מרכבתא עילאה]]" - מרכבה דאצילות שלמעלה ממרכבה דחיות הקודש שב[[בי"ע]]. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
*[[שבעת הרועים]] | *[[שבעת הרועים]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:המרכבה]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר]][[קטגוריה:האבות]] | ||
[[קטגוריה: | |||
גרסה אחרונה מ־06:46, 17 בדצמבר 2020
"האבות הן הן המרכבה", האבות, אברהם, יצחק ויעקב נמשלו במדרש[1] ובזוהר[2] למרכבה לשכינה. כלומר שהיו בביטול מוחלט לשכינה כמרכבה לרוכב עליה.
בפרטיות, האבות היו בחינת מרכבה למידות של עולם האצילות: אברהם לספירת החסד, יצחק לספירת הגבורה, יעקב לספירת התפארת. בנוסף, על ידי היותם מרכבה למידות של עולם האצילות העלו אותם לבחינה גבוהה יותר.
ענין האבות הן הן המרכבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגלל עוצם הביטול של האבות לה' - נקראו בשם "מרכבה". כשם שהמרכבה בטלה לרצון הרוכב עליה, כך האבות - כל אבריהם כולם היו קדושים ומובדלים מעניני העולם הזה ולא נעשו מרכבה, אלא רק לרצון העליון לבדו, ואף גם זאת - ביטול זה היה לא בזמנים מוגבלים בלבד, אלא כל ימיהם.
לכך היו האבות רועי צאן בכדי שלא יטרידו אותם עניני עולם הזה, להפריד אותם אפילו רגע אחד מבחינת הביטול, וכאשר היו רועי צאן בשדה לא הייתה להם שום טרדא מעסקי עניני עולם הזה, והיו מתהלכים לפני ה' כל הימים בהתקשרות אמיתי בביטול תמידי להיות בבחינת מרכבה ממש.
והענין הוא כי בכל העסקים - זולת רועה צאן - יש טרדא רבה מאד, כמו גם בעבודת האדמה יש טרדא ודאגה בחרישה וזריעה וקצירה וכו', אבל רועה צאן - אין בעסק זה שום טרדא כלל ולא שום דאגה כלל, כי בהוציאו את הצאן לאחו, הנה במשך היום יוכל להיות פנוי מכל מחשבה, בלתי - להוי' לבדו, ואין מונע כלל להיות מתקשר ומתדבק בה' כל היום בלי פירוד כלל.
במאמרי אדמו"ר הזקן מובא שהאבות היו בבחינת מרכבה גם בעת שינתם.
ביאור העניין בפרטיות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בפרטות מבואר כי האבות היו בבחינת מרכבה למידות של עולם האצילות. אברהם היה מרכבה לספירת החסד, כמו שנאמר "אברהם אוהבי", יצחק היה מרכבה לספירת הגבורה, כמו שנאמר "ופחד יצחק", ויעקב היה מרכבה לספירת התפארת שהיא מידת הרחמים.
כמו שהמרכבה מעלה ומביאה את הרוכב למקום שאלמלא המרכבה לא יכול היה הרוכב להגיע לשם, כך האבות בעבודתם את ה' - מתעלים, ואף גורמים להעלאת הספירות (שהם שרש נשמתם) אל אור אין סוף ב"ה, בבחינת ביטול, כמו שכתוב: לך ה' הגדולה והגבורה כו', ועל ידי זה יתגלה בהם אור אין סוף ב"ה, וימשך על-ידם אלקות לנשמות.
והיינו בחינת "מרכבתא עילאה" - מרכבה דאצילות שלמעלה ממרכבה דחיות הקודש שבבי"ע.