מסע ברדיטשוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{בעבודה}}
[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|ממוזער|דיוקן [[אדמו"ר הזקן]]]]
[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|ממוזער|דיוקן [[אדמו"ר הזקן]]]]
'''מסע ברדיטשוב''' הוא מסע שערך [[אדמו"ר הזקן]] בין החודשים [[טבת]]-[[סיון]] [[תק"ע]], במהלכו השתטח אדמו"ר הזקן על ציון [[הבעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז]] וכן ערך ויכוח עם נכדו של הבעל שם טוב, [[ברוך ממז'יבוז|רבי ברוך]].
'''מסע ברדיטשוב''' הינו מסע שערך [[אדמו"ר הזקן]] בין החודשים [[טבת]]-[[סיון]] [[תק"ע]], במהלכו השתטח אדמו"ר הזקן על ציון [[הבעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז]] וכן ערך ויכוח עם נכדו של הבעל שם טוב, [[ברוך ממז'יבוז|רבי ברוך]].
==רקע==
==רקע==
{{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של אדמו"ר הזקן}}
{{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של אדמו"ר הזקן}}
שורה 19: שורה 19:


חלק מהרבנים שקיבלו את המכתב והשתכנעו, חלקו על אדמוה"ז והחלו לבות מעמדות בסדרים שארגנו ולא משלוחי אדמוה"ז{{הערה|בראשם ר' ברוך ממז'בטז' ור' מרדכי מלעכוויטש.}}. עם זאת, היו רבנים אשר קיבלו את המכתב אך עדיין עמדו לצד אדמוה"ז, בינהם ר' [[לוי יצחק מבערדיטשב]], שהתייצב לצד אדמוה"ז, ואף תמך ועודד את שטיתו ודרכו בחסידות{{הערה|מכתבי הצדדים נדפסו באגרות בעל התניא ובני דורו עמ' קסט.}}.
חלק מהרבנים שקיבלו את המכתב והשתכנעו, חלקו על אדמוה"ז והחלו לבות מעמדות בסדרים שארגנו ולא משלוחי אדמוה"ז{{הערה|בראשם ר' ברוך ממז'בטז' ור' מרדכי מלעכוויטש.}}. עם זאת, היו רבנים אשר קיבלו את המכתב אך עדיין עמדו לצד אדמוה"ז, בינהם ר' [[לוי יצחק מבערדיטשב]], שהתייצב לצד אדמוה"ז, ואף תמך ועודד את שטיתו ודרכו בחסידות{{הערה|מכתבי הצדדים נדפסו באגרות בעל התניא ובני דורו עמ' קסט.}}.
===בקשות אדמו"ר הזקן===
בשנת [[ה'תקס"ה]] אדמוה"ז כתב מכתב מפורט ובו השתלשלות המחלוקת והצבת ודיוק העובדות, הן בכך ששטית תורת חב"ד מוקבלת וקיבלה הסכמה מהמגיד ואף ממבנו ר' אברהם, ויתירה מכך, שר' אברהם היה בעצמו זקוק לפעמים להסמכה מאדמוה"ז, והן בכך שהנהגת המעמדות מתנהלות כשורה וכראוי, אלא שאנשי הרר"א הפרו את דרך האמת והיושר{{הערה|ראו אגרות קודש, עמ' קכ}}.
במשך כל השנים, העניקו אנ"ש  ל"מעמדות" על שם אדמוה"ז, כתוצאה מבקשותיו. דברי החריפות של ה[[שד"ר|שד"רים]] פעלו שפחת הרצון לתרום עבור יושבי ארץ הקודש, אשר נראו כמתנגדים לאדמוה"ז ולשיטתו, אך אדמוה"ז ציווה להמשיך ולתת למשלוחיו כרגיל.
במהלך כל שנות נשיאותו, נהג אדמוה"ז לשלוח מכתבים בהם דברי התעוררות, במטרה שיזרזו את אנ"ש לתרום מכפם למען יושבי ארץ הקודש, עניי חוץ לארץ ולמען הוצאות שונות בענייני הכלל והפרט.
דוגמא ממכתבי הזירוז לתרומות, נמצא ב[[אגרת הקודש]] שבסוף ספר ה[[תניא]]{{הערה|סימן יז}}. במכתב זה מובא הקרע שאירע אז בקרב החסידים תושבי ארץ הקודש, למד הגיבוי שהעניקו רבים מחסידי [[פולין]] לחסידי חב"ד. כמו כן באותה אגרת נמצא מפורש, ששמקום מושבם של חסידי חב"ד הינו ב[[צפת]], מקום שאכן התיישבו תחילה כל העולים, אך בשנות [[ה'תקמ"א]] -[[ה'תקמ"ד]], עברו ל[[טבריה]], שלשם שלח אדמוה"ז את הכספים כנאמר במכתב זה{{הערה|על נושא זה ראה בהרחבה בתולדות חב"ד בארץ הקודש, עמ' ג' ואילך.}}{{הערה|כך נמשך המצב גם בתקופת נשיאות [[אדמו"ר האמצעי]]. לימים, כאשר ייסד אדמו"ר האמצעי את היישוב החסידי ב[[חברון]], כחמש עשרה משפחות מצפת היוו את הגרעין להתיישבות זו}}.
לאחר שבשנת [[ה'תקס"ה]] (דצמבר 1804 למנינם) הצאר אלכסנדר הראשון הוציא את 'חוק תקנת היהודים', שבו נכלל הסעיף האכזרי האוסר על היהודים את חכירת הפונדקים ומכירת היין בהם בנוסף לאיסור מגורי קבע באותם פונדקאות, גורשו היהודים מהכפרים אל הערים, שם נותרו חסרי כל. תחילה היה נראה להם הצלה בהתשייבות חדשה בחבל חרסון, אך היא התגלתה כלא מושיעה. אדמו"ר הזקן החל לערוך סבב בערים שונים בכמה אזורים, וכינס אסיפות וגייס כספים ךמען המגורשים. הן מרבני פולין והן מהעליונים, היו שניסו להניח מכשולים לאדמוה"ז בגיוס כספים זה. ניסיון הכשלת גיוס הכספים מצד העליונים נבעה לאור קיטרוג על היהודים הגרים בכפרים, כפי שהם טענו נגד אדמוה"ז בוויכוח, שהם מחללי [[שבת]]. אדמו"ר הזקן ענה להם, ש[[פיקוח נפש]] דוחה שבת, אך השיבו לו שאף מלמדי ילדי היהודים הגרים בכפרים נכשלים בעוון חילול שבת, אולם אדמוה"ז טען כנדם שדבריהם אינם אמת. תוך כדי הוויכוח, סיפר אדמוה"ז{{הערה|כתבי הרח"א ביחובסקי, עמ' צו-צז. הכותב שמע זאת מפיו של הרב יעקב הנקין, ששמע מהרב מרדכי יואל דוכמן, תלמידו של הרב יצחק אייזיק מהומיל.}}, שנכנס אליו יהודי המבקש [[תשובה]], לאור כך ש'נכשל' שהיה מלמד בכפר ונכשל בעוון ניאוף. תחילה אדמוה"ז התעצבן לאור הדברים, אך אז הוא הבין לנוכח שמעולם לא נכנס אליו יהודי עם טענה כזאת, וצעק שהדבר הינו שקר, והוא אינו נכשל כלל. ואכן, כך נשאר הפסק בעליונים ובוטל הקיטרוג.
==יציאת אדמו"ר הזקן למסע תק"ע==
==יציאת אדמו"ר הזקן למסע תק"ע==
אדמוה"ז יצא למסע בתחילת חודש [[שבט]]{{הערה|למרות שישנה גרסא (נמצא ברשיותיו של ר' [[יוחנן גורדון]]) הסוברת שיצא לאחר [[חג סוכות]], אך מצוי תיעוד שישנו דרוש 'ששים המה מלאכות' ופירושו שנאמרו בפרשת יתרו]].}}. ב[[שבת]] [[פרשת יתרו]], [[כ"ב בשבט]] [[ה'תק"ע]], כתב אדמוה"ז בראהטשאב מכתב ובו נאמר{{הערה|ראה 'מאמרי אדמוה"ז - תק"ע'}}:
אדמוה"ז יצא למסע בתחילת חודש [[שבט]]{{הערה|למרות שישנה גרסא (נמצא ברשיותיו של ר' [[יוחנן גורדון]]) הסוברת שיצא לאחר [[חג סוכות]], אך מצוי תיעוד שישנו דרוש 'ששים המה מלאכות' ופירושו שנאמרו בפרשת יתרו]].}}. ב[[שבת]] [[פרשת יתרו]], [[כ"ב בשבט]] [[ה'תק"ע]], כתב אדמוה"ז בראהטשאב מכתב ובו נאמר{{הערה|ראה 'מאמרי אדמוה"ז - תק"ע'}}:

גרסה מ־14:59, 10 בדצמבר 2020

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
דיוקן אדמו"ר הזקן

מסע ברדיטשוב הינו מסע שערך אדמו"ר הזקן בין החודשים טבת-סיון תק"ע, במהלכו השתטח אדמו"ר הזקן על ציון הבעל שם טוב במז'יבוז וכן ערך ויכוח עם נכדו של הבעל שם טוב, רבי ברוך.

רקע

לאחר הסתלקות המגיד ממעזריטש, אדמו"ר הזקן סירב לקבל עליו את הנשיאות באופן מיידי. בזמן זה שהה במקום קבורת המגיד, באניפולי, שם למד מאת ר' אברהם המלאך עם ידידיו. לאחר זמן חזר לעירו, אך גם שם לא נהג ברבנות, ונסע תקופה אל ר' מנחם מענדל מוויטבעסק[1] ללמוד אצלו.

בשנת ה'תקל"ז הצטרף אדמו"ר הזקן אל קבוצת העולים לארץ הקודש, בראשות ר' מענדל מוויטבעסק, אך כאשר הגיעו למוהילוב, התחננו וביקשו הרבנים ואנ"ש במקום ואדמו"ר הזקן החליט להישאר עמם. גם שם לא נהג ברבנות, אף שהרב המקומי וויתר על תפקידו לטובת אדמו"ר הזקן[2]. כאשר חזר אדמו"ר הזקן לליוזנא[3], נהיה לרב ומורה צדק, אך עדיין סירב לקבל את הנשיאות. רבני וחסידי חב"ד שבארץ הקודש, הפצירו ברבינו שיאות לקבל עליו את הנשיאות[4], וכמו כן הורו גם לחסידים שברוסיה שלא יבקשו רב אחר, אלא יפצירו באדמו"ר הזקן שיהא רבם[5].

בערך לקראת שנת ה'תקמ"ה, החל אדמוה"ז לנהוג בנשיאות ברמה ובהפצת שטיתו הקדושה לרבים[6], ואף שבתחילה חשש לנהוג בנשיאות בפני הרבנים המבוגרים ממנו[7] [8], אך לאחר זמן נסתלק הרב ישראל והרב יישכר בער קיבל את מרותו של אדמוה"ז ואף נסע בשליחותיו.

אדמו"ר הזקן עסק אז באסיפת כספים עבור רבני חב"ד שבארץ ויצא לערים שבמדינתו לגייס כספים. כמו כן אדמוה"ז שלח גם מכתבי בקשה לאדמו"רי פולין שיחזקו את הנתינה והגבייה בקרב החסידים שלהם[9]. בראש חודש אייר ה'תקמ"ח נסתלק ר' מנחם מענדל בארץ הקודש, ותחתיו עמד ר' אברהם מקאליסק, שהמשיך לכתוב לאנ"ש מחוץ לארץ, לקיים את ציווי אדמוה"ז[10]. אדמוה"ז עמד לימינו של ר' אברהם, בזמן שהרב משפיטיווקא והרב מנשכיז פתחו במערכת גביהה נפרדת, שעליה כתב אדמוה"ז[11]:

ועתה חדשים מקרוב באו...להרוס הבנין ומצב ישיבת אה"ק תובב"א, ולעורר מדנים חנם על על הנהגת אדונינו הרב הכהן הגדול שי', ולפעול אצל הגבאים דמדינות הנ"ל, שלא יושלח כסף הכולל לידו הק', כי-אם שאשנשי פולניא הגרים באה"ק יחלקוהו בינהם ברצונם.

תולדות חב"ד באה"ק עמ' כו

אולם, בשנת ה'תקנ"ז החל הרב מקאליסק לכתוב מכתבים בהם נאמרו דברים קשים כנד שיטת חסידות חב"ד המקשרת ומלבישה את דברי האריז"ל בדברי הבעל שם טוב, נגד פרסום דא"ח ברבים ושיתוף השכל האנושי בשכל האלוקי של החסידות, וכלשונו 'ריבוי השמן בנר' - אשר עלול לפגום באמונה התמימה. את דעתו כתב הן לאדמוה"ז והן לציבור אנ"ש הרחב.

בתחילה, היה מתנצל ומבהיר במכתביו משנת ה'תקס"א, אשר אינו כותב זאת כצד במחלוקת אלא כידיד, 'איש אל רעהו'. אך לאחר זמן קצר, בשנים ה'תקס"ב - ה'תקס"ג, החל להחריף את סגנון מכתביו, ולאור התערבותם של אנשי מחרחרי ריב ומדון, אשר היו מפיצים שמועות מופרכות בין היתר בשמו של אדמוה"ז. ר' אברהם החל לשלוח את מכתביו לצדיקי פולין, בטענות נגד אדמוה"ז, נגד שטיתו ותורתו בדרכי החסידות ובגביית המעמדות[12].

חלק מהרבנים שקיבלו את המכתב והשתכנעו, חלקו על אדמוה"ז והחלו לבות מעמדות בסדרים שארגנו ולא משלוחי אדמוה"ז[13]. עם זאת, היו רבנים אשר קיבלו את המכתב אך עדיין עמדו לצד אדמוה"ז, בינהם ר' לוי יצחק מבערדיטשב, שהתייצב לצד אדמוה"ז, ואף תמך ועודד את שטיתו ודרכו בחסידות[14].

יציאת אדמו"ר הזקן למסע תק"ע

אדמוה"ז יצא למסע בתחילת חודש שבט[15]. בשבת פרשת יתרו, כ"ב בשבט ה'תק"ע, כתב אדמוה"ז בראהטשאב מכתב ובו נאמר[16]:

הערכה זו נעשית לצרכי אורחים עו"ש [=עוברים ושבים], ליתן לכל או"א כאשר יושת מפי הממונים, ה"ה מו' גרשון ומו' שמרי' בהרב ומו' דוב בער, לפי דעת כולם או רובם, כמה ראוי ליתן להאורח. וכן יקום בבל ישונה ובל יואחר ח"ו, שלא להרבות בהוצאות חנם. והגובים המאספי' הערכה הנ"ל הם מו' דוד בהמנוח מו' מיכאל ז"ל ומו' מענדל בהרב המנוח מהר"ץ ז"ל. ומי שיהי' נ"ח [=נשאר חייב] ולא יסלק ערכו כפי רשימה הנ"ל, אז ירשמו הגבי' הנ"ל כל הנ"ח ברשימה מיוחדת ויגובה ממנו בכלות השנה עם תוספת חומש מלבר, בכל תוקף האפשרי שיושלח להגובי' הנ"ל מק' לאדי. כ"ד המזהיר ומודיע נאמנה ומובטח בחסדי כל אנ"ש שלא ישנו תפקידם ח"ו ולא יהיו מן המסרבי' ח"ו.

א"נ ד"ש וטובתם מלונ"ח [=אוהבן נאמן, דורש שלומם וטובתם מלב ונפש חפיצה]

שניאור זלמן באמ"ו מו' ברוך זללה"ה

בטעפליק ובהייסין

אדמו"ר הזקן ראשית ביקר באוקרינה, בטעפליק ובהייסין[17].

אצל רבי נחמן מברסלב

בדרכו אל ר' ברוך, ששה אז בטולטשין, ערך ביקור אצל ר' נחמן בברסלב, הסמוכה לטולטשין, טרם עבר ר' נחמן לאומן באותה שנה[18]. מסופר[19], שר' נחמן יצא לקראת אדמוה"ז, בלווית רבים מחסידיו, באמרו "צנו כבוד לשר האלף"[20]. לפי מסורת אחת מסופר, שלאור סיבה לא ברורה סירב אדמוה"ז לישון בעגלה ולא בביתו של ר' נחמן. מוהר"ן הסביר, שבוודאי משום שאדמוה"ז חפץ לשוח עם בעל העגלה בעניני "עתיק ואריך"..[21].

בטולטשין

מברסלב, נסע אדמוה"ז לטולטשין, אל ר' ברוך, בראש חודש] אדר[22]. ועל פי המצוי בכמה כתבי יד, הביקור נערך קודם חג הפורים, כלומר, בראש חודש אדר שני, לאור ששנת ה'תק"ע, הייתה מעוברת[23]. תחילה הפגישה נערכה במתינות ובשיחה לבבית, אך לאחר מכן הפכה לטעונה, ובסוף הפגישה החלו אנשי ר' ברוך להפיץ שמועות שקריות ומופרכות, על הנושא שהיה במהלך השיחה. אנ"ש תשובי 'מהילוב הטורקית' הסמוכה לטולטשין, הפצירו ובקשו מאדמוה"ז, שיחשוף את הנאמר בפגישה, ואכן נאלץ אדמוה"ז לגלות פרטים מהוויכוח המר שהתנהל בחדרו של ר' ברוך וכתב להם מכתב מפורט על הנעשה[24]. מסופר, שלאדמוה"ז נלווה החסיד ר' פנחס שיק (רויזעס) משקלאב, ובעת הוויכוח, ניסה ר' פנחס להפסיק את הוויכוח, אך לאחר מכן הוכיחו אדמוה"ז שלולא היה חביב עליו, היה מענישו[25].

בברדיטשוב

בברדיטשוב אדמוה"ז ערך ביקור תנחומין בביתם של ר' לוי יצחק מברדיטשוב, ולאור הפצרת ובקשת רעייתו של ר' לוי יצחק, נשאר שם לערוך את ליל הסדר. בזמן של אדמוה"ז בברדיטשוב עד חג הפסח, ערך מסע בערי וואהלין ופודוליה, למטרת מגבית עבור בני הכפרים.

בחג הפורים שהה אדמוה"ז במוהילוב הפודולית[26].

מטרת הנסיעה

ישנם כמה סברות מהי מטרת הנסיעה, ונראה שכולם אמת:

א: לנחם את בני משפחתו של ר' לוי יצחק מברדיטשוב[27], שנסתלק בכ"ה בתשרי באותה שנה.
ב: להשתטח מקום מנוחת הבעל שם טוב הקדוש[28].
ג: להמשיך לגייס כספים עבור בני היהודים המגורשים[29]
ד: ביקור בטולטשין אצל ר' ברוך, בכדי לנסות ליישב את המחלוקת בינהם[30]

הספר 'מסע ברדיטשוב'

הערות שוליים

  1. ראה 'בית רבי', סוף פרק ד' ועוד שם, ליקוטי שיחות ב, עמ' 459 -460, ועוד.
  2. ראו 'בית רבי', עמ' יב הע' 2.
  3. לאחר כחצי שנה, על פי 'בית רבי' שם
  4. ראו במכתבם מה'תקמ"ב ואילך בספר 'איגרות חסידים מארץ-ישראל, בהוצאה ירושלים ה'תש"מ, וכן בספר 'יסוד המעלה', ב, בני ברק ה'תש"מ
  5. ראו שם
  6. ראו 'בית רבי' עמ' 30, 'תולדות חב"ד בארץ הקודש' בהוצת ברוקלין ה'תשמ"ח עמ' 22 ועוד.
  7. ר' ישראל מפולצק ור' יששכר בער מקבליניק, שהיה רבו של אדמוה"ז בילדותו
  8. ראו 'בית רבי' עמ' 124, ובספר השיחות: קיץ ה'ש"ת עמ' 124, ה'תש"ה עמ' 53 ועוד
  9. ראה מכתב אדמהו"ז אל בעל ה'מאור עיניים' מטשרנוביל, באגרות קודש מאתר אדמוה"ז עמ/ סו.
  10. ראה תולדות חב"ד באה"ק עמ' כג-כד.
  11. ראה שם, עמ' כו
  12. למרות שבאותם שנים כתב בעצמו בשבח של שיטת חב"ד, ובפרט בעניין ההתבוננוטת, וראה באגרות קודש עמ' תמז.
  13. בראשם ר' ברוך ממז'בטז' ור' מרדכי מלעכוויטש.
  14. מכתבי הצדדים נדפסו באגרות בעל התניא ובני דורו עמ' קסט.
  15. למרות שישנה גרסא (נמצא ברשיותיו של ר' יוחנן גורדון) הסוברת שיצא לאחר חג סוכות, אך מצוי תיעוד שישנו דרוש 'ששים המה מלאכות' ופירושו שנאמרו בפרשת יתרו]].
  16. ראה 'מאמרי אדמוה"ז - תק"ע'
  17. 'שיח שרפי קודש' (ברסלב), ב, עמ' מב.
  18. 'חיי מוהר"ן' עמ' 76.
  19. 'בית רבי' שם.
  20. שם
  21. ע"פ שמועה מהר' אברהם זלצמן, ראו ב'מסע ברדיטשוב' עמ' 34.
  22. על פי 'בית רבי' עמ' מב.
  23. ראו אגרות קודש עמ' קמא בהערות.
  24. אגרות קודש עמ' קמא - קמב.
  25. 'מגדל עז' עמ' קעב, אות לו.
  26. כפי שמופרש ברשימת הדרושים שדרש אדמוה"ז בפורים במשך השנים.
  27. על פי רשימות הרב יוחנן גורדון בשם הרב זלמן הבלין
  28. על פי 'בית רבי' עמ' מב.
  29. ראו בית רבי שם, 'הרב מלאדי ומפלגת חב"ד' א, עמ' 146 ועוד.
  30. 'שבחי הרב' עמ' 31; אגרות קודש (עמ' קטו)