משתמש:יוסי מ./ל"ט מלאכות שבת: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (הוצאת קטגוריות) |
|||
| (11 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{העברה לאישי|חצי ערך עדין לא מוכן וחסר קשר חב"די} | |||
{{בעבודה מתמשכת}} | {{בעבודה מתמשכת}} | ||
'''ל"ט מלאכות שבת''' הם שלושים ותשע פעולות ה[[אסור|אסורות]] ב[[שבת]]. מלאכות אלו נקראים בשפה ההלכתית '''אב מלאכה''', למלאכות אלו ישנם '''תולדות''' - איסורים המסתעפים מאיסור האב ודומים אליו בפעולה ומטרתה, האסורות אף הן באותה חומרה. | '''ל"ט מלאכות שבת''' הם שלושים ותשע פעולות ה[[אסור|אסורות]] ב[[שבת]]. מלאכות אלו נקראים בשפה ההלכתית '''אב מלאכה''', למלאכות אלו ישנם '''תולדות''' - איסורים המסתעפים מאיסור האב ודומים אליו בפעולה ומטרתה, האסורות אף הן באותה חומרה. | ||
| שורה 5: | שורה 6: | ||
השביתה ממלאכה בשבת, היא [[מצות עשה]] מן התורה. כמו שכתוב{{הערה|שמות כג, יב}}: {{ציטוטון|'''וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת'''}}.בנוסף לכך, העושה מלאכה בשבת עובר על [[מצוות לא תעשה]]. כנאמר{{הערה|שם כ, י}}: {{ציטוטון|...לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה}}. | השביתה ממלאכה בשבת, היא [[מצות עשה]] מן התורה. כמו שכתוב{{הערה|שמות כג, יב}}: {{ציטוטון|'''וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת'''}}.בנוסף לכך, העושה מלאכה בשבת עובר על [[מצוות לא תעשה]]. כנאמר{{הערה|שם כ, י}}: {{ציטוטון|...לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה}}. | ||
בנוסף על המצווה הכללית לשבות מכל מלאכה, כתבה התורה במפורש ארבע מלאכות: [[מלאכת חורש|חורש]], [[מלאכת קוצר|קוצר]], [[מלאכת מבעיר|מבעיר]] ו[[מלאכת הוצאה מרשות לרשות|מוציא מרשות לרשות]]. חורש וקוצר{{הערה|שמות לד, כא}}: {{ציטוטון|בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת}}. מבעיר{{ | בנוסף על המצווה הכללית לשבות מכל מלאכה, כתבה התורה במפורש ארבע מלאכות: [[מלאכת חורש|חורש]], [[מלאכת קוצר|קוצר]], [[מלאכת מבעיר|מבעיר]] ו[[מלאכת הוצאה מרשות לרשות|מוציא מרשות לרשות]]. '''חורש וקוצר'''{{הערה|שמות לד, כא}}: {{ציטוטון|בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת}}. '''מבעיר'''{{הערה|שמות לה, ג}}: {{ציטוטון|לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת:}} '''מוציא מרשות לרשות'''{{הערה|שמות טז, כ"ט}}: {{ציטוטון|שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}. | ||
את שאר המלאכות לומדים מהכתוב ב[[תורה]]{{הערה|שמות כ', ט'. | את שאר המלאכות לומדים מהכתוב ב[[תורה]]{{הערה|שמות כ', ט'.}} בתחילת [[פרשת ויקהל]]: {{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם [[קדש|קֹדֶשׁ]] שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת: לֹא תְבַעֲרוּ [[אש|אֵשׁ]] בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.}}. | ||
לאחר שני פסוקים אלו, מתחילה התורה לצוות על עבודת המשכן. על כך דרשו [[חז"ל]]{{הערה|שבת מ"ט ב'.}} ש'''המלאכות האסורות בשבת, הם המלאכות אותם עשו לצורך בנית המשכן''', ושבשבת לא עשו אותם. כפי שאומר הפסוק{{הערה|ויקרא י"ט ל'}}: {{ציטוטון|אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי ה'}} - למרות ש[[מצות עשה]] לבנות את המשכן, צריך להיות "את שבתותי תשמרו" - שמצות בנית המשכן לא תדחה את מלאכות השבת. | |||
==המלאכות== | |||
[[הלכה למשה מסיני]] שמלאכות שבת הם במספר 39{{הערה|שבת ע' א'.}}, והן{{הערה|שבת ע"ג ה'.}}: | |||
===זורע=== | |||
{{ערך מורחב|מלאכת זורע}} | |||
'''מלאכת זורע''' היא הנחת זרע הראוי לזריעה ב[[אדמה]], שיכול לצמוח ממנו מצצמח חדש. מלאכה זו היתה בבנית המשכן, שהיו זורעים צמחי [[צבע]] באדמה, לצורך צביעת היריעות. | |||
===חורש=== | |||
{{ערך מורחב|מלאכת חורש}} | |||
'''מלאכת חורש''' היא המלאכה הנעשית בהכנת השדה לקראת ה[[זריעה]]. מלאכה זו היתה במשכן, שהיו חורשים את האדמה לצורך זריעת צמחי צבע לצביעת היריעות. | |||
בכלל איסור זה, שאסור לאדם לעשות צרכיו בשבת בשדה, שמא יטול [[אבן]] מהשדה לקנח בו ואחר כך ישליכנו למקום הגומא ויעבור משום חורש שהיא עבודת הקרקע והטבתה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh2/1/312/14&search=%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%94 שולחן ערוך אדה"ז סימן שיב]}}. | |||
===קוצר=== | |||
{{ערך מורחב|מלאכת קוצר}} | |||
'''מלאכת קוצר''' היא קצירת ותלישת צמח הגדל בקרקע. מלאכה זו היתה במשכן, בקצירת הסמנים לעשית הצבע. | |||
===מעמר=== | |||
{{ערך מורחב|מלאכת מעמר}} | |||
'''מלאכת מעמר''' היא אסיפת צמחים מהקרקע. מלאכה זו היתה במשכן, בסמנים הזרועים שהיו מקבצים אותם במקום גידולם על מנת שיוכלו להשתמש בהם. | |||
איסור זה, רק חל על צמחים '''במקום גידולם''', כלומר רק על צמחים שהם על ה[[אדמה]] ממש{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן ש"מ.}}. | |||
===דש=== | |||
{{ערך מורחב|מלאכת דש}} | |||
'''מלאכת דש''' היא המלאכה להפריד את הפסולת מתוך האוכל, באופן שהפסולת דבוקה לאוכל משורש ברייתה. מלאכה זו היתה | |||
במלאכה זו לפי ה[[אדמו"ר הזקן]], נכללת אכילת קטניות וגרעינים שיש עליהם קליפה דקה שיש צורך להסירה. | |||
===זורה=== | |||
'''זורה''' היא המלאכה בזריית התבואה כלפי מעלה לאחר ה[[מלאכת דש|דישה]], על מנת להיעזר ברוח להפרדה בין השיבולים (הכבדים יותר) לקני החיטים (הקלים יותר, ועפים ברוח). | |||
===בורר=== | |||
{{ערך מורחב|מלאכת בורר}} | |||
===טוחן=== | |||
{{ערך מורחב|מלאכת טוחן}} | |||
===מרקד=== | |||
{{ערך מורחב|מלאכת מרקד}} | |||
===לש=== | |||
{{ערך מורחב|מלאכת לש}} | |||
===אופה=== | |||
{{ערך מורחב|מלאכת אופה}} | |||
===גוזז=== | |||
{{ערך מורחב|מלאכת גוזז}} | |||
===מלבן=== | |||
{{ערך מורחב|מלאכת מלבן}} | |||
===מנפץ=== | |||
{{ערך מורחב|מלאכת מנפץ}} | |||
===צובע=== | |||
{{ערך מורחב|מלאכת צובע}} | |||
===טווה=== | |||
===מיסך=== | |||
===עושה שתי בתי נירין=== | |||
===אורג=== | |||
===פוצע=== | |||
===קושר=== | |||
===מתיר=== | |||
===תופר=== | |||
===קורע=== | |||
===שוחט=== | |||
===מפשיט=== | |||
===מעבד=== | |||
===משרטט=== | |||
===ממחק=== | |||
===מחתך=== | |||
===כותב=== | |||
===מוחק=== | |||
===בונה=== | |||
===סותר=== | |||
===מכבה=== | |||
===מבעיר=== | |||
===מכה בפטיש=== | |||
===מוציא מרשות לרשות=== | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מלאכות שבת]] | [[:קטגוריה:מלאכות שבת]] | ||
גרסה אחרונה מ־04:43, 25 בנובמבר 2020
{{העברה לאישי|חצי ערך עדין לא מוכן וחסר קשר חב"די}
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
ל"ט מלאכות שבת הם שלושים ותשע פעולות האסורות בשבת. מלאכות אלו נקראים בשפה ההלכתית אב מלאכה, למלאכות אלו ישנם תולדות - איסורים המסתעפים מאיסור האב ודומים אליו בפעולה ומטרתה, האסורות אף הן באותה חומרה.
מקור המלאכות[עריכה | עריכת קוד מקור]
השביתה ממלאכה בשבת, היא מצות עשה מן התורה. כמו שכתוב[1]: "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת".בנוסף לכך, העושה מלאכה בשבת עובר על מצוות לא תעשה. כנאמר[2]: "...לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה".
בנוסף על המצווה הכללית לשבות מכל מלאכה, כתבה התורה במפורש ארבע מלאכות: חורש, קוצר, מבעיר ומוציא מרשות לרשות. חורש וקוצר[3]: "בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת". מבעיר[4]: "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת:" מוציא מרשות לרשות[5]: "שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי".
את שאר המלאכות לומדים מהכתוב בתורה[6] בתחילת פרשת ויקהל:
.
לאחר שני פסוקים אלו, מתחילה התורה לצוות על עבודת המשכן. על כך דרשו חז"ל[7] שהמלאכות האסורות בשבת, הם המלאכות אותם עשו לצורך בנית המשכן, ושבשבת לא עשו אותם. כפי שאומר הפסוק[8]: "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי ה'" - למרות שמצות עשה לבנות את המשכן, צריך להיות "את שבתותי תשמרו" - שמצות בנית המשכן לא תדחה את מלאכות השבת.
המלאכות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הלכה למשה מסיני שמלאכות שבת הם במספר 39[9], והן[10]:
זורע[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – מלאכת זורע |
מלאכת זורע היא הנחת זרע הראוי לזריעה באדמה, שיכול לצמוח ממנו מצצמח חדש. מלאכה זו היתה בבנית המשכן, שהיו זורעים צמחי צבע באדמה, לצורך צביעת היריעות.
חורש[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מלאכת חורש |
מלאכת חורש היא המלאכה הנעשית בהכנת השדה לקראת הזריעה. מלאכה זו היתה במשכן, שהיו חורשים את האדמה לצורך זריעת צמחי צבע לצביעת היריעות.
בכלל איסור זה, שאסור לאדם לעשות צרכיו בשבת בשדה, שמא יטול אבן מהשדה לקנח בו ואחר כך ישליכנו למקום הגומא ויעבור משום חורש שהיא עבודת הקרקע והטבתה[11].
קוצר[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מלאכת קוצר |
מלאכת קוצר היא קצירת ותלישת צמח הגדל בקרקע. מלאכה זו היתה במשכן, בקצירת הסמנים לעשית הצבע.
מעמר[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מלאכת מעמר |
מלאכת מעמר היא אסיפת צמחים מהקרקע. מלאכה זו היתה במשכן, בסמנים הזרועים שהיו מקבצים אותם במקום גידולם על מנת שיוכלו להשתמש בהם.
איסור זה, רק חל על צמחים במקום גידולם, כלומר רק על צמחים שהם על האדמה ממש[12].
דש[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מלאכת דש |
מלאכת דש היא המלאכה להפריד את הפסולת מתוך האוכל, באופן שהפסולת דבוקה לאוכל משורש ברייתה. מלאכה זו היתה
במלאכה זו לפי האדמו"ר הזקן, נכללת אכילת קטניות וגרעינים שיש עליהם קליפה דקה שיש צורך להסירה.
זורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
זורה היא המלאכה בזריית התבואה כלפי מעלה לאחר הדישה, על מנת להיעזר ברוח להפרדה בין השיבולים (הכבדים יותר) לקני החיטים (הקלים יותר, ועפים ברוח).
בורר[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מלאכת בורר |
טוחן[עריכה | עריכת קוד מקור]
מרקד[עריכה | עריכת קוד מקור]
לש[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מלאכת לש |
אופה[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מלאכת אופה |
גוזז[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מלאכת גוזז |
מלבן[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מלאכת מלבן |
מנפץ[עריכה | עריכת קוד מקור]
צובע[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מלאכת צובע |