יוסף חיים מבגדד: הבדלים בין גרסאות בדף
שניאור בלוך (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|תאריך לידה=[[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] | |תאריך לידה=[[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] | ||
|תאריך פטירה=[[י"ג אלול]] [[תרס"ט]] | |תאריך פטירה=[[י"ג אלול]] [[תרס"ט]] | ||
}}'''רבי יוסף חיים מבגדד''' (מכונה '''הבן איש חי'''; [[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] - [[י"ג אלול]] [[ | }}'''רבי יוסף חיים מבגדד''' (מכונה '''הבן איש חי'''; [[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] - [[י"ג אלול]] [[תרס"ט]]) היה רבה הראשי של בגדד שב[[עיראק]] ([[בבל]]). | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==בתורת רבותינו נשיאנו== | ==בתורת רבותינו נשיאנו== | ||
ידוע שהיו קשרי מכתבים בין הבן איש חי לרבי הרש"ב. | ידוע שהיו קשרי מכתבים בין הבן איש חי לרבי הרש"ב{{מקור}}. | ||
הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת ה[[תפילין]] קודם [[תפילת מוסף]]{{הערה|אגרות קודש, ח"ב עמ' 51}}, אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי"ג מצוות{{הערה|התוועדויות, תשמ"ג ח"ב עמ' 108}} ולגבי חגיגת [[יום הולדת]] והפיכת היום ל[[יום טוב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10756&CategoryID=1876 באתר חב"ד]}}. | הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת ה[[תפילין]] קודם [[תפילת מוסף]]{{הערה|אגרות קודש, ח"ב עמ' 51}}, אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי"ג מצוות{{הערה|התוועדויות, תשמ"ג ח"ב עמ' 108}} ולגבי חגיגת [[יום הולדת]] והפיכת היום ל[[יום טוב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10756&CategoryID=1876 באתר חב"ד]}}. | ||
גרסה מ־06:29, 16 בנובמבר 2020
| רבי יוסף חיים מבגדד | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]
| |
| לידה | כ"ז אב תקצ"ה |
| פטירה | י"ג אלול תרס"ט |
| תפקידים נוספים | פוסק, רבה של בגדד |
רבי יוסף חיים מבגדד (מכונה הבן איש חי; כ"ז אב תקצ"ה - י"ג אלול תרס"ט) היה רבה הראשי של בגדד שבעיראק (בבל).
תולדות חייו
נולד בבגדד בכ"ז אב תקצ"ה לאביו חכם אליהו רבה של העיר בגדד. בגיל 14 התקבל לבית המדרש "מדרש בית זלכה". בשנת תרי"א התחתן עם רחל ביתו רבי עבדאללה סומך.
לאחק פטירת אביו בז' אלול תרי"ט, מילא את מקומו ברבנות העיר בגדד. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר "הבן איש חי".
בשנת תרס"ט הוא יצא לקברו של יחזקאל הנביא, אולם באמצע הדרך בי"ג באלול הוא נפטר.
בתורת רבותינו נשיאנו
ידוע שהיו קשרי מכתבים בין הבן איש חי לרבי הרש"ב[דרוש מקור].
הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת התפילין קודם תפילת מוסף[1], אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי"ג מצוות[2] ולגבי חגיגת יום הולדת והפיכת היום ליום טוב[3].
בעת הפגישה של הרב מרדכי אליהו עם הרבי, הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב"בן איש חי" שבגאולה לא יקריבו רק כל חודש קרבן, אלא יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם[4], הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה"בן איש חי" פעמים נוספות לפני הרבי[5].
בפסקיו של "הבן איש חי" הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו"ר הזקן: "וכן כתב בשו"ע רבינו זלמן"[דרוש מקור: אם כבר מביאים ציטוט].
גם את ספרו "בן יהודיע" מזכיר הרבי פעמים רבות בשיחותיו[6][דרוש מקור: בחיפוש באתר הוא לא נותן תוצאות].
בספרו "בן יהודיע" הוא כותב אודות כך שרבי יהודה הנשיא לאחר פטירתו היה בא לביתו, וכותב שהצדיקים גם לאחר פטירתם הם חיים בגוף גשמי[7][דרושה הבהרה].
ספריו
- הבן איש חי
- בן יהודיע