לשנה הבאה בירושלים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־04:29, 28 באוקטובר 2020

לשנה הבאה בירושלים היא תפילה והכרזה הנאמרת בסיום תפילת נעילה של יום הכיפורים ובסיום אמירת הגדה של פסח בליל הסדר. תוכן התפילה וההכרזה הוא ביטוי האמונה והביטחון בביאת הגאולה על ידי מלך המשיח והבקשה שביאתה תתרחש תיכף ומיד, כך שעד לשנה הבאה יהיו כבר ממילא בירושלים.

בתורת רבותינו נשיאינו

אדמו"ר המהר"ש ביאר שעניין אמירת "לשנה הבאה" בסיום יום הכיפורים הוא בקשר לסיום וחותם עניינם המיוחד של הימים הנוראים. בשונה מסדר העבודה בחודש אלול המושתת על עבודת האדם בדרך אתערותא דלתתא סדר העבודה של ראש השנה ויום הכיפורים הוא המשכה אלוקית מלמעלה למטה באתערותא דלעילא של י"ג מידות הרחמים הפועלים תשובה עילאה בהמשכת אור עליון הממלא את כל הפגמים. תשובה זו נדרשת אף אצל צדיקים ו"זהו מה שבסיום תפילת נעילה אומרים שמע ישראל כו' ומסיימים לשנה הבאה בירושלים, בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, שמשיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא, שהוא המשכת בחי' השער רחב גם בצדיקים"^[1].

אדמו"ר הריי"צ ביאר כמה פעמים שבאמירת "לשנה הבאה" אין הכוונה לחכות עד שנה שלאחר מכן, אלא הכוונה, שמשיח יבוא מייד ויוליך את בני ישראל לארץ הקודש ולירושלים, וממילא בשנה הבאה יהיו בירושלים הבנויה^[2].

הרבי חזר והדגיש את דברים אלו של אדמו"ר הריי"צ פעמים רבות^[3] שבאמירת "לשנה הבאה" הכוונה שיבוא משיח עכשיו, והוסיף, שהדבר קשור למעמדו ומצבו של היהודי בשני הזמנים בשנה שאומרים לשנה הבאה, שבמיוחד בזמנים נעלים אלו בכוחו לתבוע ולדרוש ולהכריז שהגאולה תבוא בזמן זה ממש.

הרבי גם הסביר את משמעות הכרזה זו שאומרים שבשנה הבאה יהיו "בירושלים" דווקא, ולא "בארץ ישראל" וכדומה, כי עניין ירושלים, כשמה, הוא יראה שלם - שלימות היראה, שזה יהיה מעמד ומצב בני ישראל בגאולה. וזו משמעות הבקשה וההכרזה, הדרישה וביטוי האמונה שאכן תבוא הגאולה ובני ישראל יהיו אז במצב של שלימות היראה. בעבודה רוחנית הדבר שייך גם קודם ביאת המשיח לצאת ממיצרי הגלות הפרטית ולהגיע לגאולה פרטית בעבודת היהודי.

מנהגי חב"ד

בתפילת נעילה

בסיום תפילת נעילה, לאחר אמירת "שמע ישראל" פעם אחת ו"ברוך שם" שלוש פעמים ואמירת "ה' הוא האלוקים" שבע פעמים, אומר החזן קדיש תתקבל. באמצע הקדיש, אחרי "דאמירן בעלמא ואמרו אמן", מנגנים את מארש נאפוליון, ואחר כך תוקעים בשופר תקיעה אחת כשבסיומה מכריזים "לשנה הבאה בירושלים"^[4].

מעיקר הדין, מותר לתקוע אפילו בין השמשות. אבל כמה פעמים אירע בבית הכנסת של הרבי ב-770, שהש"ץ סיים תפילת נעילה לפני צאת הכוכבים, והרבי האריך בניגון "אבינו מלכנו" וניגון מארש נאפוליון עד צאת הכוכבים. ומאחר שהמון העם סומכים על התקיעה ומסיימים מיד אחריה את הצום, יש להיזהר בכל מקום שלא לתקוע לפני צאת הכוכבים.

בליל הסדר

בקטע "הא לחמא עניא" מדקדקים שבאמירת "לשנה הבאה בארעא דישראל" – מטעימים ב'מלעיל' (לשון עבר), ואילו "לשנה הבאה בני חורין" – מטעימים ב'מלרע' (לשון עתיד). אך ב"לשנה הבאה בירושלים" אין מדקדקים בהטעמה מלעיל או מלרע. כי העיקר שתבוא הגאולה השלמה מייד, וממילא יהיה "לשנה הבאה בירושלים".

מנהג בית הרב: אחר אמירת "לשנה הבאה בירושלים", האדמו"ר [מוזג מעט יין מהבקבוק לכוס, לתקן 'פגימתו'] מחזיר ושופך היין מכוסו של אליהו לבקבוק, וכל המסובים מנגנים בשעה זו את ניגון "אלי אתה" – מעשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן.

קישורים חיצוניים

הרבי: לשנה הבאה בירושלים הכוונה שזה יקרה כבר עכשיו
לשנה הבאה בירושלים הרב אהרון מוס באתר בית חב"ד

הערות שוליים

↑ תורת שמואל תרל"ב חלק ב' עמ' תרמב
↑ ספר השיחות תש"ח עמ' 200 וכן בכמה מקומות
↑ בשיחות חג הפסח במשך השנים וכן בשיחות אודות יום הכיפורים
↑ בנוסח חב"ד אין אומרים "בירושלים הבנויה" כבסידורים אחרים

[1] תורת שמואל תרל"ב חלק ב' עמ' תרמב

[2] ספר השיחות תש"ח עמ' 200 וכן בכמה מקומות

[3] בשיחות חג הפסח במשך השנים וכן בשיחות אודות יום הכיפורים

[4] בנוסח חב"ד אין אומרים "בירושלים הבנויה" כבסידורים אחרים

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==בתורת רבותינו נשיאינו==
-[[אדמו"ר המהר"ש]] ביאר שעניין אמירת "לשנה הבאה" בסיום יום הכיפורים הוא בקשר לסיום וחותם עניינם המיוחד של ה[[ימים הנוראים]]. בשונה מסדר העבודה בחודש [[אלול]] המושתת על עבודת האדם בדרך [[אתערותא דלתתא]] סדר העבודה של [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]] הוא המשכה אלוקית מלמעלה למטה ב[[אתערותא דלעילא]] של [[י"ג מידות הרחמים]] הפועלים [[תשובה עילאה]] בהמשכת אור עליון הממלא את כל הפגמים. תשובה זו נדרשת אף אצל צדיקים ו"זהו מה שבסיום תפילת נעילה אומרים שמע ישראל כו' ומסיימים לשנה הבאה בירושלים, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, שמשיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא, שהוא המשכת בחי' השער רחב גם בצדיקים"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/632b/3/2/642.htm תורת שמואל תרל"ב חלק ב' עמ' תרמב]}}.
+[[אדמו"ר המהר"ש]] ביאר שעניין אמירת "לשנה הבאה" בסיום יום הכיפורים הוא בקשר לסיום וחותם עניינם המיוחד של ה[[ימים הנוראים]]. בשונה מסדר העבודה בחודש [[אלול]] המושתת על עבודת האדם בדרך [[אתערותא דלתתא]] סדר העבודה של [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]] הוא המשכה אלוקית מלמעלה למטה ב[[אתערותא דלעילא]] של [[י"ג מידות הרחמים]] הפועלים [[תשובה עילאה]] בהמשכת אור עליון הממלא את כל הפגמים. תשובה זו נדרשת אף אצל צדיקים ו"זהו מה שבסיום תפילת נעילה אומרים שמע ישראל כו' ומסיימים לשנה הבאה בירושלים, בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, שמשיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא, שהוא המשכת בחי' השער רחב גם בצדיקים"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/632b/3/2/642.htm תורת שמואל תרל"ב חלק ב' עמ' תרמב]}}.
 [[אדמו"ר הריי"צ]] ביאר כמה פעמים שבאמירת "לשנה הבאה" אין הכוונה לחכות עד שנה שלאחר מכן, אלא הכוונה, שמשיח יבוא מייד ויוליך את בני ישראל לארץ הקודש ולירושלים, וממילא בשנה הבאה יהיו בירושלים הבנויה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/22/200.htm ספר השיחות תש"ח עמ' 200 וכן בכמה מקומות]}}.