נמרוד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
'''נִמְרוֹד''' היה מלך [[רשע]] בדורו של [[אברהם אבינו]] שהכריז על עצמו כאלוקה והיה בעצמו [[עבודה זרה]]. נקרא בשם נמרוד מלשון מרידה{{הערה|פסחים צד, ב.}}, לקח חלק מרכזי במרד הגדול של דור הפלגה נגד בורא העולם - שבמרכזו בניית [[מגדל בבל]]{{הערה|חולין פט, א: "נתתי גדולה לנמרוד, אמר (בראשית יא, ד) 'הבה נבנה לנו עיר'".}}. נמרוד הוא המלך אשר השליך את אברהם אבינו אל תוך כבשן האש ב[[אור כשדים]]{{הערה|עירובין נג, א.}}. התלמוד גם מזהה אותו כאמרפל, המלך שכנגדו יצא אברהם להילחם כדי להציל את אחיינו, [[לוט]].
'''נִמְרוֹד''' היה מלך [[רשע]] בדורו של [[אברהם אבינו]] שהכריז על עצמו כאלוקה והיה בעצמו [[עבודה זרה]]. נקרא בשם נמרוד מלשון מרידה{{הערה|פסחים צד, ב.}}, לקח חלק מרכזי במרד הגדול של דור הפלגה נגד בורא העולם - שבמרכזו בניית [[מגדל בבל]]{{הערה|חולין פט, א: "נתתי גדולה לנמרוד, אמר (בראשית יא, ד) 'הבה נבנה לנו עיר'".}}. נמרוד הוא המלך אשר השליך את אברהם אבינו אל תוך כבשן האש ב[[אור כשדים]]{{הערה|עירובין נג, א.}}. התלמוד גם מזהה אותו כאמרפל, המלך שכנגדו יצא אברהם להילחם כדי להציל את אחיינו, [[לוט]].


נמרוד היה ה"[[לעומת זה]]" של אברהם אבינו ראש המאמינים, ונהרג על ידי [[עשו]] ביום פטירתו של אברהם אבינו.
נמרוד היה יודע את ריבונו ומתכווין למרוד בו, ה"[[לעומת זה]]" של אברהם אבינו ראש המאמינים. נהרג על ידי [[עשו]] ביום פטירתו של אברהם אבינו.


==אודותיו==
==אודותיו==
שורה 25: שורה 25:


==אור כשדים==
==אור כשדים==
המדרש{{הערה|מובא ברש"י יא, כח.}} מספר על אברהם אבינו שבהיותו אצל אביו תרח שיבר את צלמיו. הלך תרח והתלונן אל המלך נמרוד על אברהם בנו. נמרוד השליך את אברהם ל"אור כשדים", מדורת אש גדולה, ונעשה לו נס וניצל.
המדרש{{הערה|מובא ברש"י יא, כח.}} מספר על אברהם אבינו שבהיותו אצל אביו, תרח, שיבר את צלמיו. הלך תרח והתלונן אל המלך נמרוד על אברהם בנו. נמרוד השליך את אברהם לכבשן האש ב"אור כשדים", ונעשה לו נס וניצל.


בהמשך, ב[[פרשת לך לך]] מספרת התורה על [[מלחמת המלכים]]{{הערה|בראשית יד, א.}}: "ויהי בימי אמרפל מלך שנער.." ומפרש רש"י "אמרפל הוא נמרוד, שאמר לאברהם פול לתוך כבשן האש". אמרפל נמנה בין ארבעת המלכים שאברהם אבינו הביס במלחמה.
בהמשך, ב[[פרשת לך לך]] מספרת התורה על [[מלחמת המלכים]]{{הערה|בראשית יד, א.}}: "ויהי בימי אמרפל מלך שנער.." ומפרש רש"י "אמרפל הוא נמרוד, שאמר לאברהם פול לתוך כבשן האש". אמרפל נמנה בין ארבעת המלכים שאברהם אבינו הביס במלחמה.


ובגמרא{{הערה|עירובין נג, א.}} "ויהי בימי אמרפל. רב ושמואל, חד אמר נמרוד שמו ולמה נקרא שמו אמרפל שאמר והפיל לאברהם אבינו בתוך כבשן האש, וחד אמר אמרפל שמו ולמה נקרא שמו נמרוד שהמריד את כל העולם כולו עליו במלכותו".
ובגמרא{{הערה|עירובין נג, א.}}: "ויהי בימי אמרפל. רב ושמואל, חד אמר נמרוד שמו ולמה נקרא שמו אמרפל שאמר והפיל לאברהם אבינו בתוך כבשן האש, וחד אמר אמרפל שמו ולמה נקרא שמו נמרוד שהמריד את כל העולם כולו עליו במלכותו".


==בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==
{{להשלים}}
===שורשו של נמרוד===
ב[[מדרש]] [[פרשת נח]] מונה חמשה פעמים שנזכר תיבת "הוא" במקרא לטובה, וחמשה פעמים לרעה. [[אדמו"ר הצמח צדק]] מבאר{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/oht/otb2/3/21/734&search=%D7%A0%D7%9E%D7%A8 אור התורה כרך ב' ע' תשל"ד]}} את סוד "חמשה הוא לרעה", שהן נמשכים מסוף [[ה' גבורות]] שמשם שורש [[קליפת נוגה]] וכל קליפות הטמאות.  
ב[[מדרש]] [[פרשת נח]] מונה חמשה פעמים שנזכר תיבת "הוא" במקרא לטובה, וחמשה פעמים לרעה. [[אדמו"ר הצמח צדק]] מבאר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb2/3/21/734.htm?q=%D7%A0%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%93 אור התורה במדבר כרך ב' עמ' תשל"ד]}} את סוד "חמשה הוא לרעה", שהן נמשכים מסוף [[ה' גבורות]] שמשם שורש [[קליפת נוגה]] וכל [[ג' קליפות הטמאות|קליפות הטמאות]]. וראשיתן נמרוד שהוא היה ראש דור הפלגה שבנו העיר ומגדל. שורש יניקת קליפות אלו הוא ממידת [[ארך אפים]] שעליה נאמר ו"הוא" רחום יכפר עוון, שממנה נפלו ניצוצות הקדושה ב[[שבירת הכלים]] על דרך קליפה הקודמת להפרי.


שורש יניקת קליפות אלו הוא ממידת [[ארך אפים]] שעליה נאמר ו"הוא" רחום יכפר עוון, שממנה נפלו ניצוצות הקדושה ב[[שבירת הכלים]] על דרך קליפה הקודמת להפרי.
[[אדמו"ר הרש"ב]] מבאר, ששורש נשמתו של נמרוד
הוא מאורות תקיפים וחזקים של [[עולם התוהו]], שבנפילתם למטה לעולם הזה הן במצב של תגבורת הרע ביותר. והוא מסוג הנשמות הגבוהות שנפלו למטה בגופים גסים מאד בתכלית הגסות והפירוד והישות והם בבחינת רע גמור{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/71/605.htm?q=%D7%A0%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%93 המשך תער"ב ח"א עמ' תרה] וכן הוא ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/ku/8/373.htm?q=%D7%A0%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%93 מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים עמ' שעג].}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 45: שורה 46:
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:פרשת נח]]
[[קטגוריה:פרשת נח]]
[[קטגוריה:פרשת לך לך]]

גרסה מ־04:42, 26 באוקטובר 2020

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

נִמְרוֹד היה מלך רשע בדורו של אברהם אבינו שהכריז על עצמו כאלוקה והיה בעצמו עבודה זרה. נקרא בשם נמרוד מלשון מרידה[1], לקח חלק מרכזי במרד הגדול של דור הפלגה נגד בורא העולם - שבמרכזו בניית מגדל בבל[2]. נמרוד הוא המלך אשר השליך את אברהם אבינו אל תוך כבשן האש באור כשדים[3]. התלמוד גם מזהה אותו כאמרפל, המלך שכנגדו יצא אברהם להילחם כדי להציל את אחיינו, לוט.

נמרוד היה יודע את ריבונו ומתכווין למרוד בו, ה"לעומת זה" של אברהם אבינו ראש המאמינים. נהרג על ידי עשו ביום פטירתו של אברהם אבינו.

אודותיו

בפרשת נח מפרטת התורה את סיפור לידת האומות לאחר המבול. ביניהם, מסופר על נמרוד שהיה בנו של כוש בן חם בן נח.

וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ.

הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד לִפְנֵי ה' עַל כֵּן יֵאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה'.

וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר.

בראשית פרק י' פסוקים ח'-י'

מגדל בבל

ערך מורחב – מגדל בבל

כפי שמבארים המפרשים, נמרוד החל את עניין המלוכה בארץ לאחר המבול. הוא היה מלך תקיף לא רק כלפי בני עמו אלא גם כלפי ה', שהמריד בני דורו - דור הפלגה - נגד ה', שעשה את עצמו לעבודה זרה.

הוא נתן את העצה לבניית מגדל בבל, בהיותו מלך שנער, שלאחר בלילת השפות על ידי ה' נקראה בבל. בכך המריד את כל אנשי דורו נגד ה'.

הכתוב אומר ש"הוא החל להיות גבור בארץ", כלומר, שהחל ממנו החלה המרידה והכפירה באלוקים. ואף שלפני המבול כבר נאמר[4] "אז הוחל לקרוא בשם ה'", שפירושו, לעשות שם ה' חולין ולקרוא בו את שמות הפסלים והעבודה זרה. אך קודם המבול היה זה בצורת שיתוף בין אלוקים לעבודה זרה, אך החל מנמרוד החלה כפירה מוחלטת בה'[5] וכן הוא חילל את ה' בפרהסיה[6].

היות שנמרוד היה מפורסם בהנהגתו זו, עד ימי משה רבינו התבטאו על כל אדם רשע שהתנהג בעזות פנים בתוקף ובהתרסה שהוא "כנמרוד גבור ציד לפני ה'"[7].

יש מפרשים שנמרוד ירש מאביו את כתנות העור שעשה ה' לאדם הראשון וזה נתן לו כח מיוחד למלוך. את כתנות עור אלו שדד עשו מנמרוד כשהרגו ביום פטירתו של אברהם אבינו והם "בגדי החמודות" שהיו אצל עשו.

אור כשדים

המדרש[8] מספר על אברהם אבינו שבהיותו אצל אביו, תרח, שיבר את צלמיו. הלך תרח והתלונן אל המלך נמרוד על אברהם בנו. נמרוד השליך את אברהם לכבשן האש ב"אור כשדים", ונעשה לו נס וניצל.

בהמשך, בפרשת לך לך מספרת התורה על מלחמת המלכים[9]: "ויהי בימי אמרפל מלך שנער.." ומפרש רש"י "אמרפל הוא נמרוד, שאמר לאברהם פול לתוך כבשן האש". אמרפל נמנה בין ארבעת המלכים שאברהם אבינו הביס במלחמה.

ובגמרא[10]: "ויהי בימי אמרפל. רב ושמואל, חד אמר נמרוד שמו ולמה נקרא שמו אמרפל שאמר והפיל לאברהם אבינו בתוך כבשן האש, וחד אמר אמרפל שמו ולמה נקרא שמו נמרוד שהמריד את כל העולם כולו עליו במלכותו".

בתורת החסידות

שורשו של נמרוד

במדרש פרשת נח מונה חמשה פעמים שנזכר תיבת "הוא" במקרא לטובה, וחמשה פעמים לרעה. אדמו"ר הצמח צדק מבאר[11] את סוד "חמשה הוא לרעה", שהן נמשכים מסוף ה' גבורות שמשם שורש קליפת נוגה וכל קליפות הטמאות. וראשיתן נמרוד שהוא היה ראש דור הפלגה שבנו העיר ומגדל. שורש יניקת קליפות אלו הוא ממידת ארך אפים שעליה נאמר ו"הוא" רחום יכפר עוון, שממנה נפלו ניצוצות הקדושה בשבירת הכלים על דרך קליפה הקודמת להפרי.

אדמו"ר הרש"ב מבאר, ששורש נשמתו של נמרוד הוא מאורות תקיפים וחזקים של עולם התוהו, שבנפילתם למטה לעולם הזה הן במצב של תגבורת הרע ביותר. והוא מסוג הנשמות הגבוהות שנפלו למטה בגופים גסים מאד בתכלית הגסות והפירוד והישות והם בבחינת רע גמור[12].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. פסחים צד, ב.
  2. חולין פט, א: "נתתי גדולה לנמרוד, אמר (בראשית יא, ד) 'הבה נבנה לנו עיר'".
  3. עירובין נג, א.
  4. בראשית ד, כו'.
  5. רמב"ן בראשית י, ח.
  6. שפתי חכמים.
  7. בראשית רבה. מובא ברש"י.
  8. מובא ברש"י יא, כח.
  9. בראשית יד, א.
  10. עירובין נג, א.
  11. אור התורה במדבר כרך ב' עמ' תשל"ד
  12. המשך תער"ב ח"א עמ' תרה וכן הוא במאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים עמ' שעג.