בית הכנסת בית נחום יצחק (כפר חב"ד): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "התוועדיות" ב־"התוועדויות")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 42: שורה 42:
*בן ציון רסקין - גבאי ראשי.
*בן ציון רסקין - גבאי ראשי.
*תנחום פינסון - גבאי.
*תנחום פינסון - גבאי.
*דובער ווילנקין - גבאי.
*[[דובער וילנקין]] - גזבר.
*לבית נחום יצחק אין 'רב'.
*לבית נחום יצחק אין 'רב'.



גרסה מ־21:27, 18 באוקטובר 2020

בית הכנסת בית נחום יצחק כפר חב"ד

בית הכנסת בית נחום יצחק בכפר חב"ד הנו אחד משלושת בתי הכנסת המרכזיים של הכפר[1]. בית הכנסת קרוי על שמו של ר' נחום יצחק פינסון.

היסטוריה

כאשר הקימו את שכונת השיכונים החדשים בכפר חב"ד, הוקם במקום בית כנסת קטן ורעוע שהיה מוכר בשם 'שטיבל', ה'שטיבל' היה קטן וצר מלהכיל את כל תושביה החדשים של השכונה, ונוצר צורך להקים על הצריף של השטיבל בית כנסת חדש וגדול שיוכל להכיל את כמות התושבים של השכונה.

ואכן מספר שנים לאחר מכן הוקם בהשתדלות של הרב מאיר פריימן - מזכיר ועד כפר חב"ד מבנה חדש שהוקם על מבנה בית הכנסת הישן, למבנה החדש קראו בית נחום יצחק על שמו של ר' נחום יצחק פינסון. במהלך השנים הוקם בסמוך לבית הכנסת גן משחקים חדש, ועם התרחבות השכונה נוסף לבית הכנסת חצר גדולה, ובשנת תשס"ה החלו בשיפוצים נרחבים להרחבתו של בית הכנסת, וזאת בשל הגידול החד של מספר המתפללים במקום.

בשנת תשע"ה הוקם בסמוך לבית נחום יצחק בית כנסת לצעירים בשם "שטיינבאך שול".

כיום בית הכנסת בית נחום יצחק הוא בית הכנסת המרכזי של שכונת השיכונים החדשים בכפר חב"ד, בית הכנסת ממוקם ברח' הצמח צדק בכפר חב"ד מיד בכניסה לשכונת השיכונים.

כיום מתקיימים בבית הכנסת מניינים רבים מסביב לשעון והוא משמש כ'שטיבלך' השני של כפר חב"ד.

מבנה בית הכנסת

אחד מהשיעורים בבית הכנסת

בית הכנסת מתפרס לגובה של שתי קומות, כאשר הקומה העליונה משמשת כעזרת נשים[2] והקומה התחתונה משמשת כאולם בית הכנסת. חוץ מעזרת הנשים והאולם הגדול בקומה התחתונה של בית הכנסת יש עוד שני חדרים המשמשים כחדר שני, כמו כן בצד שני החדרים יש בקומה התחתונה גם מקווה הנקרא "מקווה ישראל", המקווה משמש את כל תושבי השיכונים והוא אחד מחמשת המקוואות הקיימים בכפר. חוץ מזה לבית הכנסת יש מרפסת רחבה שבה מתקיימים מניינים נוספים חוץ מאלה המתקיימים באולם בית הכנסת ובחדרים הפנימיים, בחצר יש אף פרגולה גדולה ורחבה שנבנה בשנת תשע"ו ומשמשת כסוכה של בית הכנסת בחג סוכות.

בצד החיצוני של בית הכנסת ובצמוד אליו קיים אולם אירועים הנקרא "היכל זוסמן", באולם האירעים הזה מקיימים שבע ברכות, בריתות, ווארטים ועוד. כמו כן במהלך חג השבועות מתקיים בהיכל זוסמן קראית עשרת הדברות מיוחדת לנשים, ובמהלך השנה מתקיימים בו לעיתים אף מניינים. בחצר בית הכנסת יש גן משחקים ענק המשמש כגן המשחקים המרכזי של שכונת השיכונים החדשים בכפר חב"ד.

עקב הצפיפות הרבה ששררה בבית הכנסת בשנת תשס"ח החלו בבית הכנסת שיפוצים נרחבים, במהלך השיפוצים נבנה חלקו הראשוני של היכל זוסמן, צדו השמאלי של בית הכנסת הורחב בצורה משמעותית, ונבנה המקווה. בשנת תשע"ח ובשנת תשע"ט התקיימו לסירוגים שיפוצים נוספים, במהלכם הוחלפו כל ספסלי בית הכנסת בספסלים חדישים, השלד הפנימי של החדרים שונה ושופץ באבני שיש יוקרתיות, הספרייה הישנה והרעועה הוחלפה בספריית עץ ייחודית שהוזמנה בהזמנה אישית ונפרסה לאורך ורוחב בית הכנסת, וארון הקודש והבימה הוחלפו אף הם בעלות של למעלה מ30,000 שקל[3], ובנוסף נקנה מסך מיוחד המקרין התוועדויות של הרבי במשך 24 שעות ביממה.

בבית הכנסת בית נחום יצחק יש למעלה מ400 מקומות ישיבה והוא משמש כאחד משלושת בתי הכנסת המרכזיים של הכפר, והוא ה'שטיבלך' השני בגודלו לאחר בית הכנסת בית מנחם.

אירועים המתקיימים בבית הכנסת

אחת ההתוועדויות בבית הכנסת

במהלך השנה מתקיימים בכל חג ומועד ומתוועדים בהם משפיעים שונים ובעיקר הרב זלמן גופין.

בין ההתוועדויות המסורתיות המתקיימות כבר שנים רבות ברצף אפשר למנות את ההתוועדויות ב:

  • שמחת תורה - בשמחת תורה מתקיים בהיכל זוסמן שבבית הכנסת התוועדות ענק המתחילה מיד לאחר תפילת מעריב לרוב עוד לפני הקפות שניות. בהתוועדות אוכלים יחד את סעודת החג עשרות מתושבי השיכונים[4] ובמהלכה מתוועד המשפיע עד לשעה בה מתחלים אצל הרבי את ההקפות (יוצא ב-5 לפנות בוקר לערך), ואז באים כל שוכני ההתוועדות שנשארו ערים ומתחילים את הקפות שניות בשמחה ובטוב לבב, ההקפות נגמרות בדרך כלל לאחר השעה שש בבוקר.
  • חג פורים - במהלך פורים מתקיימם מס' שעות לאחר קריאת המגילה התוועדות ענק עם משפיעים ידועים בעולם החב"די.
  • שביעי של פסח - בשביעי של פסח לאחר סעודת החג מתוועדים מספר משפיעים עם באי בית הכנסת עד לאור הבוקר, כאשר במהלך שעות הזריחה, שזה השעה שבה חצו בנ"י את ים סוף שופכים על רצפת בית הכנסת מים ושרים את הניגון 'המעביר בניו'.
  • סעודת משיח - במתחם בית הכנסת מתקיימים סדרי סעודת משיח המוניים, כאשר כל מתפללי בית הכנסת מגיעים אליו בשעה קבועה ואוכלים כהוראת הרבי ביחד את המצות ושותים ביחד את הארבע כוסות, הסעודה הזו יוצאת בסופו של דבר כעין התוועדות המונית כאשר בהשפעת כוסות היין יוצאים כולם מכליהים ומנגנים ניגונים חיסדיים, לעיתים עד לאור הבוקר של מחרת שביעי של פסח.
  • תהלוכה - לפני כל חג שאינו יוצא בשבת, מאספים עשרות מאנ"ש בבית הכנסת ויוצאים דרך השדות בתהלוכה מאורגנת לכיוון המושבים הסמוכים לכפר, התהלוכה היא ממש באופן של לכתחילה אריבער כשמפעם לפעם צריך לעלות על גדרות ועוברים אף פסי רכבת. במושבים מתפרסים החסידים בבתי הכנסת השונים ומוסרים להם דבר תורה מהרבי, ורוקדים ומשמחים אותם. לאחר סיום התהלוכה חוזרים כולם כל אחד לפי הקצב שלו לבית הכנסת, ושם מתקיימים עשרות מניינים של מעריב של החג, ולאחר התפילות מתקיים בבית הכנסת התוועדות גדולה.
  • ירחי כלה - מדי תקופה מתקיים בבית הכנסת כנסת כנס 'ירחי כלה' בהשתתפות רבנים ומרצים ידועים.
  • כנסי עיון - מדי יום ראשון מוסר מד"א דכפר חב"ד הרב מאיר אשכנזי שיעור שבועי בנושאים העומדים על הפרק, הכינוס מתקיימם מיד לאחר תפילת מעריב.

אישים בבית הכנסת

תפקידים בבית הכנסת

  • ר' זלמן גופין - משפיע בית הכנסת ומוסר שיעורים בחסידות בבית הכנסת ביום חול ובשבתות.
  • ר' אליהו קוק - משפיע ומוסר שיעורים בחסידות בבית הכנסת ביום חול ובשבתות.
  • בן ציון רסקין - גבאי ראשי.
  • תנחום פינסון - גבאי.
  • דובער וילנקין - גזבר.
  • לבית נחום יצחק אין 'רב'.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שני בתי הכנסת האחרים הם בית מנחם וה'מרכזי'
  2. כפי מנהג חב"ד שעזרת הנשים צריכה להיות בקומה העליונה בבית כנסת
  3. לפי הפרסומים של בית הכנסת
  4. כפי מנהג חב"ד שסעודת שמחת תורה אוכלים בבית הכנסת