י"ד באייר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים") |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 24: | שורה 24: | ||
*[[תש"ח]] - הרב [[שמעון בן-ציון אייזנבך]], מחסידי חב"ד ב[[ירושלים]], שנהרג ב[[מלחמת השחרור]]. | *[[תש"ח]] - הרב [[שמעון בן-ציון אייזנבך]], מחסידי חב"ד ב[[ירושלים]], שנהרג ב[[מלחמת השחרור]]. | ||
*[[תשע"ה]] - ר' [[בועז לרנר]] - מומחה ל[[מקוואות]] מקהילת [[חב"ד]] [[בנחלת הר חב"ד]]. | *[[תשע"ה]] - ר' [[בועז לרנר]] - מומחה ל[[מקוואות]] מקהילת [[חב"ד]] [[בנחלת הר חב"ד]]. | ||
{{להיום יום|י"ד|אייר}} | {{להיום יום|י"ד|אייר}} | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אייר|ב יד]] | [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אייר|ב יד]] |
גרסה מ־00:41, 15 בספטמבר 2020
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
י"ד באייר הוא היום הארבעה עשר בחודש אייר ופסח שני - בזמן שבית המקדש היה קיים, מי שהיה טמא או רחוק מירושלים בחג הפסח, היה מקריב ביום זה את קרבן הפסח.
אירועים ביהדות
- ב'תמ"ט - חלקים בעם ישראל שחטו לראשונה את הפסח שני.
- ג'קצ"ט - כל עם ישראל, בימי חזקיהו המלך, חגגו פסח שני.
- ג'תתפ"א - רבי מאיר בעל הנס, נפטר.
- תק"מ - רבי משה זרח איידליץ, מחבר ספר 'אור לישרים', נפטר.
- תק"פ - רבי שמואל מקארוב נפטר.
- תרס"ז - רבי יהודה צבי, אב"ד סטרטין, נפטר.
- תרע"ב - רבי אליהו חיים מייזל, אב"ד לודז', נפטר.
- תרע"א - רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא, רבה הראשי של ישראל וראש ישיבת 'מרכז הרב', נולד.
ימי חב"ד
אירועים
- תרס"ב - אדמו"ר הריי"צ נאסר בשנית בעקבות הלשנה שבחורים מישיבת תומכי תמימים משתמטים מהצבא באמצעות שוחד.
- תש"ב - אדמו"ר הריי"צ מייסד את חברת תהלים העולמית.
נולדו
נפטרו
- תרע"ד - הרב ישראל דב פרומקין, חסיד אדמו"ר הרש"ב, ומייסד עיתון 'החבצלת'.
- תש"ח - הרב יצחק אביגדור אורנשטיין, מחשובי רבני חב"ד בירושלים ורב הכותל המערבי הראשון, שנהרג במלחמת השחרור.
- תש"ח - הרב שמעון בן-ציון אייזנבך, מחסידי חב"ד בירושלים, שנהרג במלחמת השחרור.
- תשע"ה - ר' בועז לרנר - מומחה למקוואות מקהילת חב"ד בנחלת הר חב"ד.
הפתגם היומי - י"ד באייר - מלוח היום יום |
---|
כט לעומר
פסח שני ענינו איז - עס איז ניטא קיין "פארפאלען", מען קען אלע מאל פאריכטען. אפילו מי שהיה טמא, מי שהיה בדרך רחוקה. און אפילו "לכם", אז דאס איז געווען ברצונו, פונדעסטוועגען קען מען מתקן זיין. תרגום מאידיש: פסח שני עניינו הוא - אין "אבוד", תמיד ניתן לתקן. אפילו מי שהיה טמא, מי שהיה בדרך רחוקה. ואפילו "לכם", שזה היה ברצונו, מכל מקום אפשר לתקן. |