גבעת חנניה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " נגלה" ב־" נגלה ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – ",([א-ת])" ב־", $1") |
||
| (10 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
אבו תור הוקמה לפני יותר ממאתיים שנה כשכונה מוסלמית, אך באותה תקופה הוקם בה מיזם מסחרי בשם 'בית יוסף' בו הוקמו בתי יהודים. שכונת זו סבלה מהתקפות חוזרות ונשנות של ערבים ולאחר [[מאורעות תרפ"ט]] נטשו היהודים את בתיהם. בשנת [[תש"ח]] נכבש חלקה המערבי של השכונה במבצע שזכה לכינוי "מבצע קלשון". | אבו תור הוקמה לפני יותר ממאתיים שנה כשכונה מוסלמית, אך באותה תקופה הוקם בה מיזם מסחרי בשם 'בית יוסף' בו הוקמו בתי יהודים. שכונת זו סבלה מהתקפות חוזרות ונשנות של ערבים ולאחר [[מאורעות תרפ"ט]] נטשו היהודים את בתיהם. בשנת [[תש"ח]] נכבש חלקה המערבי של השכונה במבצע שזכה לכינוי "מבצע קלשון". | ||
בהסכם הפסקת האש נקבע קו הגבול ברחוב עשהאל, כאשר החלק היהודי נמצא במעלה הגבעה והחלק הערבי בחלקו התחתון כאשר בחלק היהודי של השכונה התיישבו פקידי ממשל ועולים חדשים. במלחמת ששת הימים | בהסכם הפסקת האש נקבע קו הגבול ברחוב עשהאל, כאשר החלק היהודי נמצא במעלה הגבעה והחלק הערבי בחלקו התחתון כאשר בחלק היהודי של השכונה התיישבו פקידי ממשל ועולים חדשים. במלחמת ששת הימים שחררו מחדש את השכונה כולה לאחר קרב מר שגבה שישה עשר קורבנות. מאז ועד היום נחשבת שכונה זו לאחת היוקרתיות בירושלים. השכונה מתאפיינת בבתי אבן רחבי ידיים כשמסביבם חומות גבוהות. | ||
בעשור האחרון התיישבו במקום מספר משפחות יהודיות מ[[ארצות הברית]] ומצרפת, בסיס השכונה הוא יהודים ותיקים שעלו ברובם ממדינות צפון אפריקה. קבוצת אפייון נוספת היא של תושבים הנוקטים בדעות שמאלניות קיצוניות שהגעתם לשכונה היא במטרה מוצהרת של דו קיום עם שכניהם הערבים. | |||
==פעילות חב"דית== | ==פעילות חב"דית== | ||
עד לשנת [[תש"ע]] פעלו בשכונה שני בתי כנסת בלבד, ספרדי ואשכנזי, שאחד מהם עמד לסגור את שעריו, והשני פעל בעיקר בשבתות ובימים טובים וגם אז בצורה חלקית. בשנת [[תש"ע]] הגיע לשכונה, הרב רועי אוליאל. ששיקם את [[בית הכנסת]] הספרדי, ייסד במקום ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שהפכה למגדלור רוחני אף לשכונות נוספות מסביב, והפיח חיים יהודיים תוססים בשכונה. | עד לשנת [[תש"ע]] פעלו בשכונה שני בתי כנסת בלבד, ספרדי ואשכנזי, שאחד מהם עמד לסגור את שעריו, והשני פעל בעיקר בשבתות ובימים טובים וגם אז בצורה חלקית. בשנת [[תש"ע]] הגיע לשכונה, הרב [[רועי אוליאל]]. ששיקם את [[בית הכנסת]] הספרדי, ייסד במקום [[ישיבה]] ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שהפכה למגדלור רוחני אף לשכונות נוספות מסביב, והפיח חיים יהודיים תוססים בשכונה. | ||
===ישיבת תומכי תמימים=== | ===ישיבת תומכי תמימים=== | ||
לאחר שנה של פעילות ולאחר שקבע את מקום מגוריו בשכונה, החליט הרב אוליאל לייסד ישיבה בשכונה, בברכת הרבי. בי"ב בתמוז [[תש"ע]] נערכה [[התוועדות]] רבתי עם ה[[משפיע]] הרב [[חיים ניסלביץ]], במהלכה נוסדה הישיבה באופן רשמי. | לאחר שנה של פעילות ולאחר שקבע את מקום מגוריו בשכונה, החליט הרב אוליאל לייסד ישיבה בשכונה, בברכת הרבי. בי[[י"ב בתמוז]] [[תש"ע]] נערכה [[התוועדות]] רבתי עם ה[[משפיע]] הרב [[חיים ניסלביץ]], במהלכה נוסדה הישיבה באופן רשמי. | ||
הגרעין הראשון של התלמידים היו בעלי בתים מהשכונה שלמדו במסגרת הישיבה [[נגלה]] | הגרעין הראשון של התלמידים היו בעלי בתים מהשכונה שלמדו במסגרת הישיבה [[נגלה]] וחסידות. לאחר [[חודש תשרי]] הגיעו למקום בחורים מ-[[770]] והישיבה עלתה על המפה. [[בית הכנסת]] המרוקאי הפך להיות ה'זאל' של הישיבה ובהפסקות יצאו הבחורים לפעילות ברחבי השכונה ואף מחוצה לה. בשנת [[תשע"ג]] עברה הישיבה למשכן של קבע. | ||
בצוות הישיבה נמנים היום ה[[משפיע]] הרב זלמן נוטיק, הרב אבא מרזל, ה[[משפיע]] הרב נועם הרפז והרב חיים ניסלביץ. הצוות הגשמי מונה שלושה אברכים: שי שרון, לירז טובל ועומר מיכאל. | בצוות הישיבה נמנים היום ה[[משפיע]] הרב זלמן נוטיק, הרב [[אבא מרזל]], ה[[משפיע]] הרב [[נועם הרפז]] והרב חיים ניסלביץ. הצוות הגשמי מונה שלושה אברכים: שי שרון, לירז טובל ועומר מיכאל. | ||
===ועד השכונה=== | ===ועד השכונה=== | ||
בשנת [[תשע"ג]] נערכו בשכונה בחירות לוועד, והרב אוליאל הגיש את מועמדתו בברכת הרבי. מעשה זה עורר התנגדות עזה בשכונה, והמועמדים הנגדיים | בשנת [[תשע"ג]] נערכו בשכונה בחירות לוועד, והרב אוליאל הגיש את מועמדתו בברכת הרבי. מעשה זה עורר התנגדות עזה בשכונה, והמועמדים הנגדיים הפיצו פרסומים שליליים על הישיבה והפעילות מסביבה. למרות זאת, נבחר הרב אוליאל ברוב קולות לשמש כסגן יושב ראש הוועד, לצד יושב ראש [[רפורמי]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* נתן אברהם, [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח|}} '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77491 מהפכה רוחנית בגבעת חנניה]''', לקריאה ב{{אינפו}}. | * נתן אברהם, [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח|}} '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77491 מהפכה רוחנית בגבעת חנניה]''', לקריאה ב{{אינפו}}. | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:שכונות בירושלים|גבעת חנניה]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:18, 8 בספטמבר 2020
גבעת חנניה (ובשמה המקורי - אבו תור) היא שכונה בירושלים הממוקמת מדרום לעיר העתיקה. בחלקה העליון מתגוררים יהודים ובחלקה התחתון ערבים. השכונה ממוקמת בדיוק 770 מטר מעל פני הים. מחלקה העליון של השכונה נשקף נוף מרהיב עין ממנו ניתן להשקיף גם על הר הבית.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אבו תור הוקמה לפני יותר ממאתיים שנה כשכונה מוסלמית, אך באותה תקופה הוקם בה מיזם מסחרי בשם 'בית יוסף' בו הוקמו בתי יהודים. שכונת זו סבלה מהתקפות חוזרות ונשנות של ערבים ולאחר מאורעות תרפ"ט נטשו היהודים את בתיהם. בשנת תש"ח נכבש חלקה המערבי של השכונה במבצע שזכה לכינוי "מבצע קלשון".
בהסכם הפסקת האש נקבע קו הגבול ברחוב עשהאל, כאשר החלק היהודי נמצא במעלה הגבעה והחלק הערבי בחלקו התחתון כאשר בחלק היהודי של השכונה התיישבו פקידי ממשל ועולים חדשים. במלחמת ששת הימים שחררו מחדש את השכונה כולה לאחר קרב מר שגבה שישה עשר קורבנות. מאז ועד היום נחשבת שכונה זו לאחת היוקרתיות בירושלים. השכונה מתאפיינת בבתי אבן רחבי ידיים כשמסביבם חומות גבוהות.
בעשור האחרון התיישבו במקום מספר משפחות יהודיות מארצות הברית ומצרפת, בסיס השכונה הוא יהודים ותיקים שעלו ברובם ממדינות צפון אפריקה. קבוצת אפייון נוספת היא של תושבים הנוקטים בדעות שמאלניות קיצוניות שהגעתם לשכונה היא במטרה מוצהרת של דו קיום עם שכניהם הערבים.
פעילות חב"דית[עריכה | עריכת קוד מקור]
עד לשנת תש"ע פעלו בשכונה שני בתי כנסת בלבד, ספרדי ואשכנזי, שאחד מהם עמד לסגור את שעריו, והשני פעל בעיקר בשבתות ובימים טובים וגם אז בצורה חלקית. בשנת תש"ע הגיע לשכונה, הרב רועי אוליאל. ששיקם את בית הכנסת הספרדי, ייסד במקום ישיבה לבעלי תשובה שהפכה למגדלור רוחני אף לשכונות נוספות מסביב, והפיח חיים יהודיים תוססים בשכונה.
ישיבת תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר שנה של פעילות ולאחר שקבע את מקום מגוריו בשכונה, החליט הרב אוליאל לייסד ישיבה בשכונה, בברכת הרבי. ביי"ב בתמוז תש"ע נערכה התוועדות רבתי עם המשפיע הרב חיים ניסלביץ, במהלכה נוסדה הישיבה באופן רשמי.
הגרעין הראשון של התלמידים היו בעלי בתים מהשכונה שלמדו במסגרת הישיבה נגלה וחסידות. לאחר חודש תשרי הגיעו למקום בחורים מ-770 והישיבה עלתה על המפה. בית הכנסת המרוקאי הפך להיות ה'זאל' של הישיבה ובהפסקות יצאו הבחורים לפעילות ברחבי השכונה ואף מחוצה לה. בשנת תשע"ג עברה הישיבה למשכן של קבע.
בצוות הישיבה נמנים היום המשפיע הרב זלמן נוטיק, הרב אבא מרזל, המשפיע הרב נועם הרפז והרב חיים ניסלביץ. הצוות הגשמי מונה שלושה אברכים: שי שרון, לירז טובל ועומר מיכאל.
ועד השכונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשע"ג נערכו בשכונה בחירות לוועד, והרב אוליאל הגיש את מועמדתו בברכת הרבי. מעשה זה עורר התנגדות עזה בשכונה, והמועמדים הנגדיים הפיצו פרסומים שליליים על הישיבה והפעילות מסביבה. למרות זאת, נבחר הרב אוליאל ברוב קולות לשמש כסגן יושב ראש הוועד, לצד יושב ראש רפורמי.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נתן אברהם, שבועון בית משיח
מהפכה רוחנית בגבעת חנניה, לקריאה ב
.