הבדלים בין גרסאות בדף "צפת"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | קהילת חב"ד ב'''צפת''', הינה אחת מן הקהילות הגדולות והותיקות יותר ב[[ארץ הקודש]]. ראשיתה עוד בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] | + | קהילת חב"ד ב'''צפת''', הינה אחת מן הקהילות הגדולות והותיקות יותר ב[[ארץ הקודש]]. הקהילה מונה כ-500 משפחות. ראשיתה עוד בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. |
==ייסוד קהילת חב"ד בצפת== | ==ייסוד קהילת חב"ד בצפת== | ||
| − | בשנת [[תשל"ד]], אז נקרא הרב [[אריה לייב קפלן]] לכ"ק [[אדמו"ר שליט"א]], ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה. | + | בתקופת הצמח צדק היה קיים יישוב קטן של חסידי חב"ד בצפת אך במשך השנים היישוב הופסק. בשנת [[תשל"ד]], אז נקרא הרב [[אריה לייב קפלן]] לכ"ק [[אדמו"ר שליט"א]], ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה. |
בשנת [[תשל"ו]], הכריז כ"ק אדמו"ר שליט"א על [[השליחות לארץ הקודש תשל"ו]], בה נשלחו לאה"ק במשך שלוש שנים כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים, קיבלה הקהילה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת המוסדות בעיר. | בשנת [[תשל"ו]], הכריז כ"ק אדמו"ר שליט"א על [[השליחות לארץ הקודש תשל"ו]], בה נשלחו לאה"ק במשך שלוש שנים כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים, קיבלה הקהילה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת המוסדות בעיר. | ||
| − | בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת ה'תשל"ו נמנים: הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה | + | בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת ה'תשל"ו נמנים: הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה, הרב [[יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד. |
הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו -[[תשל"ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה. | הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו -[[תשל"ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה. | ||
| + | |||
| + | עם ייסוד הקהילה נתמנה הרב לוי ביסטרצקי (בהוראת הרבי) לרבה של הקהילה. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר. | ||
==קרית חב"ד צפת== | ==קרית חב"ד צפת== | ||
| + | |||
| + | כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ו ובשנים שלאחרי' גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-70 יחידות דיור. לאחר כמה שנים התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-75 יחידות דיור. לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חבד - גבעת שושנה, בנית השיכון בגבעה הושלמה לאחר פטירת הרב קפלן על ידי בנו. בגבעה ישנם כ-50 יחידות דיור. | ||
| + | |||
| + | תיחזוק וניקיון הקיריה נעשה על ידי אגודת קרית חב"ד צפת, בהנהלת הרב חיים קפלן. | ||
==מוסדות חב"ד בצפת== | ==מוסדות חב"ד בצפת== | ||
| − | בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי (בעיקר מבחי' כלכלית) על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל | + | בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי (בעיקר מבחי' כלכלית) על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן. |
| + | |||
| + | מוסדות החינוך - מעונות יום המונים כ-10 מעונות בהנהלת גב' קרומבי. גני חב"ד צפת המונים כ-40 גנים (כמחצית מהגנים בצפת) בהנלת הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]]. בית ספר אור מנחם בנים (המונה כ-350 תלמידים) בהנהלת הרב יוסף יצחק לבקיבקר, ובית ספר אור מנחם בנות המונה כ-400 תלמידות בהנהלת גב' נבון, (שני הבתי ספר בהנהלת הרב [[זלמן אליהו הנדל]]. בית חנה (המונה כ-400 תלמידות) בהנהלת גב' נוטיק וסמינר (המונה כ-200 תלמידות) בהנהלת הרב [[יוסף יצחק חיטריק]]. בית חנה והסמינר בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]]. [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]] (המונה כ-400 תלמידים) בהנהלת הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]]. ישיבת [[חנוך לנער]] (המונה כ-50 תלמידים) בהנלת הרב [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]]. ישיבת צעירי השלוחים (המונה כ-50 בחורים) בהנהלת הרב שלום דבער הרצל. [[מכון אלטע]] בהנהלת הרב יוסף רוזנפלד. | ||
| − | + | בעיר קיימים כעשרה בתי כנסת חב"ד. מקוה גברים ומקוה נשים. בית חב"ד בהנהלת הרב גבריאל מרזל ובהנהלת הרב יצחק ליפש, וכן כחמש בתי חב"ד בשכונות שונות. [[מכון אסנט]] בהנהלת הרב שאול לייטר. בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי. ארגון נשי חב"ד. ארגון איגוד אברכים. וכוללים לאברכים. | |
| − | + | אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי בית כנסת 'צמח צדק'. בית כנסת זה הנמצא בעיר עתיקה, קיים עוד מתקופת אדמו"ר הצמח צדק. הבית כנסת נחרב, אך שופץ מחדש בהוראת הרבי. | |
==קהילת חב"ד כיום== | ==קהילת חב"ד כיום== | ||
| + | |||
| + | קהילת חב"ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות חב"ד ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הרב חב"ד]]) הקהילה מונה כ-500 משפחות (נכון לשנת [[תש"ע]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא העלות הנמוכה של השכרת הדירות בעיר צפת. | ||
| + | |||
| + | חלק גדול מהקהילה מתגורר בקרית חב"ד הממקומת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת. | ||
| + | |||
| + | רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים. | ||
| + | |||
| + | לאחר פטירת הרב לוי ביסטרצקי מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטרצקי]] לרב הקהילה. | ||
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]] | [[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]] | ||
גרסה מ־19:59, 10 בנובמבר 2009
קהילת חב"ד בצפת, הינה אחת מן הקהילות הגדולות והותיקות יותר בארץ הקודש. הקהילה מונה כ-500 משפחות. ראשיתה עוד בתקופת אדמו"ר הצמח צדק.
ייסוד קהילת חב"ד בצפת
בתקופת הצמח צדק היה קיים יישוב קטן של חסידי חב"ד בצפת אך במשך השנים היישוב הופסק. בשנת תשל"ד, אז נקרא הרב אריה לייב קפלן לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז בכפר חב"ד ובנחלת הר חב"ד, ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב אליהו אריה פרידמן, הרב אהרן יצחק לייכטר, הרב שמואל גולדשטיין, הרב אברהם גולדברג, הרב שניאור זלמן אליהו הנדל, הרב שלמה רסקין, הרב שלמה זלמן לבקיבקר ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.
בשנת תשל"ו, הכריז כ"ק אדמו"ר שליט"א על השליחות לארץ הקודש תשל"ו, בה נשלחו לאה"ק במשך שלוש שנים כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים, קיבלה הקהילה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, וסייעו בהקמת שורת המוסדות בעיר.
בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת ה'תשל"ו נמנים: הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי - ראש הישיבה בצפת, הרב אליהו יוחנן גוראריה - רבה של חולון, הרב לוי ביסטריצקי - רב הקהילה, הרב יוסף רוזנפלד - מנהל מכון אלטע, הרב אלתר אליהו פרידמן ועוד.
הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו -תשל"ח, הקימו את כל מוסדות הקהילה.
עם ייסוד הקהילה נתמנה הרב לוי ביסטרצקי (בהוראת הרבי) לרבה של הקהילה. מאוחר יותר (בשנת תשנ"ג) התמנה כרב העיר.
קרית חב"ד צפת
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ו ובשנים שלאחרי' גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-70 יחידות דיור. לאחר כמה שנים התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-75 יחידות דיור. לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חבד - גבעת שושנה, בנית השיכון בגבעה הושלמה לאחר פטירת הרב קפלן על ידי בנו. בגבעה ישנם כ-50 יחידות דיור.
תיחזוק וניקיון הקיריה נעשה על ידי אגודת קרית חב"ד צפת, בהנהלת הרב חיים קפלן.
מוסדות חב"ד בצפת
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי (בעיקר מבחי' כלכלית) על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.
מוסדות החינוך - מעונות יום המונים כ-10 מעונות בהנהלת גב' קרומבי. גני חב"ד צפת המונים כ-40 גנים (כמחצית מהגנים בצפת) בהנלת הרב אהרן אליעזר צייטלין. בית ספר אור מנחם בנים (המונה כ-350 תלמידים) בהנהלת הרב יוסף יצחק לבקיבקר, ובית ספר אור מנחם בנות המונה כ-400 תלמידות בהנהלת גב' נבון, (שני הבתי ספר בהנהלת הרב זלמן אליהו הנדל. בית חנה (המונה כ-400 תלמידות) בהנהלת גב' נוטיק וסמינר (המונה כ-200 תלמידות) בהנהלת הרב יוסף יצחק חיטריק. בית חנה והסמינר בהנהלת הרב שלמה רסקין. ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (המונה כ-400 תלמידים) בהנהלת הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי. ישיבת חנוך לנער (המונה כ-50 תלמידים) בהנלת הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי. ישיבת צעירי השלוחים (המונה כ-50 בחורים) בהנהלת הרב שלום דבער הרצל. מכון אלטע בהנהלת הרב יוסף רוזנפלד.
בעיר קיימים כעשרה בתי כנסת חב"ד. מקוה גברים ומקוה נשים. בית חב"ד בהנהלת הרב גבריאל מרזל ובהנהלת הרב יצחק ליפש, וכן כחמש בתי חב"ד בשכונות שונות. מכון אסנט בהנהלת הרב שאול לייטר. בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי. ארגון נשי חב"ד. ארגון איגוד אברכים. וכוללים לאברכים.
אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי בית כנסת 'צמח צדק'. בית כנסת זה הנמצא בעיר עתיקה, קיים עוד מתקופת אדמו"ר הצמח צדק. הבית כנסת נחרב, אך שופץ מחדש בהוראת הרבי.
קהילת חב"ד כיום
קהילת חב"ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות חב"ד בכפר חב"ד ובנחלת הרב חב"ד) הקהילה מונה כ-500 משפחות (נכון לשנת תש"ע). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא העלות הנמוכה של השכרת הדירות בעיר צפת.
חלק גדול מהקהילה מתגורר בקרית חב"ד הממקומת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.
רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.
לאחר פטירת הרב לוי ביסטרצקי מונה בנו הרב מרדכי ביסטרצקי לרב הקהילה.
