י"ד בכסלו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – "וורשא" ב־"וורשה") |
||
שורה 8: | שורה 8: | ||
==ימי חב"ד== | ==ימי חב"ד== | ||
[[קובץ:כרטיס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרטיס כניסה ל[[חתונת הרבי והרבנית]]]] | [[קובץ:כרטיס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרטיס כניסה ל[[חתונת הרבי והרבנית]]]] | ||
*[[תרפ"ט]] - [[הרבי]] [[חתונת הרבי והרבנית|נשא את]] מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החתונה נערכה בחצר ישיבת [[תומכי תמימים | *[[תרפ"ט]] - [[הרבי]] [[חתונת הרבי והרבנית|נשא את]] מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החתונה נערכה בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]. | ||
*[[תשס"ט]] - החברה הממשלתית למדליות ומטבעות, הנפיקה מדליה יוקרתית לכבוד שמונים שנה לחתונת הרבי. | *[[תשס"ט]] - החברה הממשלתית למדליות ומטבעות, הנפיקה מדליה יוקרתית לכבוד שמונים שנה לחתונת הרבי. | ||
גרסה מ־15:00, 31 באוגוסט 2020
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
י"ד בכסלו הוא היום הארבעה עשר בחודש כסלו.
אירועים ביהדות
- ב'קצ"ג - ראובן, בנו של יעקב אבינו, נולד.
- ב'שי"ז/ח - ראובן, בנו של יעקב אבינו, נפטר.
ימי חב"ד
- תרפ"ט - הרבי נשא את מרת חיה מושקא שניאורסון, בתו של אדמו"ר הריי"צ. החתונה נערכה בחצר ישיבת תומכי תמימים וורשה.
- תשס"ט - החברה הממשלתית למדליות ומטבעות, הנפיקה מדליה יוקרתית לכבוד שמונים שנה לחתונת הרבי.
נולדו
- תש"ד - הרב יקותיאל גרין, משפיע אנ"ש בכפר חב"ד, וסופר חב"די שהוציא לאור עשרות ספרי חסידות עם ביאורים.
- תש"ה - הרב סעדיה ג'רופי, מחנך ותיק בבית הספר של 'הרשת' בתענך, משלוחי הרבי באביטל, מגיה וסופר סת"ם.
נפטרו
- תשכ"ח - הרב צבי הירש רבינוביץ, בן בית בביתו של ר' לוי יצחק שניאורסון והרבנית חנה.
- תשמ"ז - הרב יוסף גולדשטיין, שוחט ובודק בחמעלניק ומייסד תומכי תמימים המקומית, ולאחר עלייתו לארה"ב רב בית הכנסת נוסח האר"י באיסט פלטבוש.
ראו גם
הפתגם היומי - י"ד בכסלו - מלוח היום יום |
---|
מברכין ברכת המזון בכוס של ברכה, אף שאין עשרה. הכוס על כף היד והאצבעות זקופות. אוחז הכוס מאמירת "רבותי מיר וועלען בענטשען" (=רבותי נברך) עד אחרי סיום ברכה שלישית, שאז מעמידו על השלחן.
באחת משיחותיו ביאר אבי אדמו"ר ותוכן דבריו: "יש צדיק ישר תמים חסיד. "צדיק" על שם קיום מצוות עשה - ממשיך גילוים דסדר ההשתלשלות. "ישר" על שם קיום לא תעשה - גילוים למעלה מסדר ההשתלשלות. "תמים" - ערנסטקייט (=רצינות) - גילויים דטעם עצו ופריו שוים, התחברות סובב כל עלמין וממלא כל עלמין. למעלה מכולם "חסיד", ויש בזה ג' מדריגות: א) שעניני העולם אינם מטרידים ומבלבלים אותו. כל אחד ואחד יכול להגיע לזה וכאו"א מחוייב להגיע לזה. ב) שכל עניניו הם אלקות. ואף שלא רחוקה היא ממך גו', מכל מקום אין זה שייך לכאו"א. ג) מה שכתוב בתיקוני זהר: איזהו חסיד המתחסד עם קונו עם קן דיליה, ופירוש בספר של בינונים שזהו ליחדא קודשא בריך הוא בתחתונים ולא לרוות נפשו הצמאה בלבד. |