מסכת מעשרות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|")
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''מסכת מעשרות''' מ[[סדר זרעים]], בה נידונים דיני הפרשת מעשרות מפירות האילן מהתורה ומפירות הארץ מדרבנן. בזמו שאין בית המקדש קיים, הפרשת תרומות ומעשרות היא מדרבנן.
'''מסכת מעשרות''' מ[[סדר זרעים]], בה נידונים דיני הפרשת מעשרות מפירות האילן מהתורה ומפירות הארץ מדרבנן. בזמן שאין [[בית המקדש]] קיים, הפרשת תרומות ומעשרות היא מדרבנן.


בתלמוד ה[[ירושלמי]]{{הערת שוליים|פ"ב ה"ד.}} שבמסכת, נידונת דיני אכילת פועל מפירות בעל הבית בשעת מלאכתו. הרבי מציג שלושה אופנים ללימוד הדין. אם אכילתו היא כעין תשלום על עבודתו והתועלת שגורם לבעל הבית או שהיא רק קשורה לעצם מלאכתו בלא התועלת שגורם לבעל הבית, או שמא לא זה ולא זה גורמים, אלא רק עצם היותו נכלל בשם פועל גורם לו את הדבר. בזאת מפרש הרבי את חקירת הגמרא בבבא מציעא{{הערת שוליים|פז, ב.}} אם פועל משלו הוא אוכל או משל שמים{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=141&hilite=befcded7-544d-4ad7-9e55-b0fb7e8e7c7c לקוטי שיחות חל"ח עמ' 129 (עמ' 141)].}}
בתלמוד ה[[ירושלמי]]{{הערה|פ"ב ה"ד.}} שבמסכת, נידונת דיני אכילת פועל מפירות בעל הבית בשעת מלאכתו. הרבי מציג שלושה אופנים ללימוד הדין. אם אכילתו היא כעין תשלום על עבודתו והתועלת שגורם לבעל הבית או שהיא רק קשורה לעצם מלאכתו בלא התועלת שגורם לבעל הבית, או שמא לא זה ולא זה גורמים, אלא רק עצם היותו נכלל בשם פועל גורם לו את הדבר. בזאת מפרש הרבי את חקירת הגמרא בבבא מציעא{{הערה|פז, ב.}} אם פועל משלו הוא אוכל או משל שמים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=141&hilite=befcded7-544d-4ad7-9e55-b0fb7e8e7c7c לקוטי שיחות חל"ח עמ' 129 (עמ' 141)].}}


== ביאורי נשיאי חב"ד ==
== ביאורי נשיאי חב"ד ==

גרסה אחרונה מ־05:35, 24 באוגוסט 2020

מסכת מעשרות מסדר זרעים, בה נידונים דיני הפרשת מעשרות מפירות האילן מהתורה ומפירות הארץ מדרבנן. בזמן שאין בית המקדש קיים, הפרשת תרומות ומעשרות היא מדרבנן.

בתלמוד הירושלמי[1] שבמסכת, נידונת דיני אכילת פועל מפירות בעל הבית בשעת מלאכתו. הרבי מציג שלושה אופנים ללימוד הדין. אם אכילתו היא כעין תשלום על עבודתו והתועלת שגורם לבעל הבית או שהיא רק קשורה לעצם מלאכתו בלא התועלת שגורם לבעל הבית, או שמא לא זה ולא זה גורמים, אלא רק עצם היותו נכלל בשם פועל גורם לו את הדבר. בזאת מפרש הרבי את חקירת הגמרא בבבא מציעא[2] אם פועל משלו הוא אוכל או משל שמים[3]

ביאורי נשיאי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים