שאול המלך: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " [עמלק]] " ב־" עמלק ") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
על כך השיב לו שמואל: {{ציטוטון|החפץ לה' בעולות וזבחים כו' כי שמוע מזבח טוב כו'}} ומבאר [[אדמו"ר הזקן]] כי תיבת "החפץ" באה לרמז על כך שיש לקיים את המצוה לא רק מתוך טעמה הפשוט, אלא גם ודווקא לקיים רצונו הפשוט בלי שום טעם ומענה כלל{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/45/763&search=%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"ב] נוסח שני: ביאור על התורה תשסד}} | על כך השיב לו שמואל: {{ציטוטון|החפץ לה' בעולות וזבחים כו' כי שמוע מזבח טוב כו'}} ומבאר [[אדמו"ר הזקן]] כי תיבת "החפץ" באה לרמז על כך שיש לקיים את המצוה לא רק מתוך טעמה הפשוט, אלא גם ודווקא לקיים רצונו הפשוט בלי שום טעם ומענה כלל{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/45/763&search=%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"ב] נוסח שני: ביאור על התורה תשסד}} | ||
על פי | |||
==ענינו ברוחניות== | |||
מדריגת ושורש שאול הוא מפנימיות ה[[בינה]] שלמעלה מהתלבשות ב[[עולם (בחסידות)|עולם]]{{הערה|שם=ראה|מאמר ש"פ ראה תשי"ז}}, שזה הוא שכתוב עליו {{הערה|[[שמואל]] א ט כב}} {{ציטוטון|ונחבא אל הכלים}}, דהיינו שהוא למעלה מהתלבשות ב[[כלים]] דהעולם, ולכן ריחם על אגג שלא היה ראוי. | |||
ומכיון{{הערה|שם=עקב}} שהיה מבחינת בינה שעל פי טעם ודעת לכן הקריב [[קרבן|קרבנות]] מהשלל של [[עמלק]], כי בדרגתו השיג את גודל מעלת הקרבנות שעולה עד [[אין סוף]]{{הערה|[[זהר]] חלק ב רלט א}}, וחשב שכמה שמגיע מהתחתון יותר, כך יעלה למעלה יותר. ולכן אמר ל[[שמואל]]: {{ציטוטון|הקימותי את דבר ה'}} היינו שרצה לגרום קימה ועליה ב[[ספירת המלכות]] הנקראת "דבר [[הוי']]", על ידי בירור התחתון. | |||
אך האמת היתה (כמו שאמר לו שמואל), שמכיון שזה היפך רצון ה' אין זה פועל שום עליה אלא להיפך. | |||
מלכותו של שאול נועדה להיות הכנה למלכותו של [[דוד המלך]]{{הערה|עץ חיים שער הנקודים}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]] | [[קטגוריה:אישים בתנ"ך]] | ||
גרסה מ־18:19, 12 באוגוסט 2020
שאול המלך היה אחד ממלכי ישראל שהיה צדיק גמור, הוכתר למלך על ידי שמואל הנביא. כונה על ידי דוד המלך בתואר "רוח אפינו משיח הוי"ה".
שרשו ממידת היסוד דעולם התוהו, הנרמז בשבעת המלכים בשם "שאול מרחובות הנהר".
מלכותו והדחתו
שאול המלך נבחר בדבר ה', על ידי שמואל הנביא, אך מלכותו נלקחה ממנו לאחר שחס על בהמות עמלק ולא הרגם כנדרש, ובכך גרם להצלת עמלקים רבים שהתחפשו בכשפיהם לבעלי חיים.
באותה שעה התקיים הויכוח של שמואל הנביא ע"ה עם שאול המלך ע"ה, כאשר שמואל הנביא אמר לו בדבר ה' "כה אמר ה' צבאות פקדתי את אשר עשה לך עמלק כו' והחרמת כו'", וכשחמל העם על מיטיב הצאן התבונן שאול בטעם המצוה שעיקרה להאביד את עמלק מן העולם, ומסיבה זאת הותיר ממיטיב הצאן "למען זבוח לה'", כדי לתקנם בעולות וזבחים, בחשבו: כי מה בכך שיהרגם או כשיזבחם לה' בעולות שבין כך ובין כך יאבדו מן העולם, ועל כך אמר שאול "הקימותי את דבר ה'".
על כך השיב לו שמואל: "החפץ לה' בעולות וזבחים כו' כי שמוע מזבח טוב כו'" ומבאר אדמו"ר הזקן כי תיבת "החפץ" באה לרמז על כך שיש לקיים את המצוה לא רק מתוך טעמה הפשוט, אלא גם ודווקא לקיים רצונו הפשוט בלי שום טעם ומענה כלל[1]
ענינו ברוחניות
מדריגת ושורש שאול הוא מפנימיות הבינה שלמעלה מהתלבשות בעולם[2], שזה הוא שכתוב עליו [3] "ונחבא אל הכלים", דהיינו שהוא למעלה מהתלבשות בכלים דהעולם, ולכן ריחם על אגג שלא היה ראוי.
ומכיון[4] שהיה מבחינת בינה שעל פי טעם ודעת לכן הקריב קרבנות מהשלל של עמלק, כי בדרגתו השיג את גודל מעלת הקרבנות שעולה עד אין סוף[5], וחשב שכמה שמגיע מהתחתון יותר, כך יעלה למעלה יותר. ולכן אמר לשמואל: "הקימותי את דבר ה'" היינו שרצה לגרום קימה ועליה בספירת המלכות הנקראת "דבר הוי'", על ידי בירור התחתון.
אך האמת היתה (כמו שאמר לו שמואל), שמכיון שזה היפך רצון ה' אין זה פועל שום עליה אלא להיפך.
מלכותו של שאול נועדה להיות הכנה למלכותו של דוד המלך[6].