ירחמיאל גרשון אדלשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
|שם=ירחמיאל גרשון אדלשטיין | |שם=ירחמיאל גרשון אדלשטיין | ||
|כינוי= | |כינוי= | ||
|תמונה=[[תמונה:אדלשטיין.jpg|ללא מסגרת|ממוזער]] | |תמונה=[[תמונה:גרשון אדלשטיין.jpg|ללא מסגרת|ממוזער]] | ||
|תיאור= הרב | |תיאור= הרב גרשון אדלשטיין | ||
|תאריך לידה=[[תרפ"ג]] | |תאריך לידה=[[תרפ"ג]] | ||
|מקום לידה= [[ברית המועצות]] | |מקום לידה= [[ברית המועצות]] | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
עם פטירתו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בשנת תשע"ח מונה לכהן כיו"ר מועצת גדולי התורה של מפלגת 'דגל התורה'. | עם פטירתו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בשנת תשע"ח מונה לכהן כיו"ר מועצת גדולי התורה של מפלגת 'דגל התורה'. | ||
==קשריו עם חב"ד== | ==קשריו עם חב"ד== | ||
[[קובץ:אדלשטיין.jpg|ממוזער|עם רבני מרכז רבני אירופה]] | |||
ר' דוד אסטולין שהיה תלמיד בישיבת פוניבז' נהג להפיץ בישיבה את חוברות ה[[לקוטי שיחות]] ושח באוזני אביו הרב [[זלמן אסטולין]] שיש מן התלמידים שמונעים ממנו את הפצת השיחות וקורעים אותם, הסב יצר קשר עם הרב אדלשטיין שנדהם מהדברים החליט להיות נוכח בקרבת מקום בעת החלוקה הבאה וכשנחשף למעשי התלמידים נזף בהם נמרצות והודיע שמי שלא מעוניין בלימוד השיחות יכול שלא לעשות זאת אך קריעתם ומניעת חלוקתם מופרכת.{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27187 חב"ד אינפו]}} | ר' דוד אסטולין שהיה תלמיד בישיבת פוניבז' נהג להפיץ בישיבה את חוברות ה[[לקוטי שיחות]] ושח באוזני אביו הרב [[זלמן אסטולין]] שיש מן התלמידים שמונעים ממנו את הפצת השיחות וקורעים אותם, הסב יצר קשר עם הרב אדלשטיין שנדהם מהדברים החליט להיות נוכח בקרבת מקום בעת החלוקה הבאה וכשנחשף למעשי התלמידים נזף בהם נמרצות והודיע שמי שלא מעוניין בלימוד השיחות יכול שלא לעשות זאת אך קריעתם ומניעת חלוקתם מופרכת.{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27187 חב"ד אינפו]}} | ||
גרסה מ־01:23, 3 באוגוסט 2020
| ירחמיאל גרשון אדלשטיין | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]הרב גרשון אדלשטיין | |
| לידה | תרפ"ג |
| ברית המועצות | |
| מקום פעילות | בני ברק |
| השתייכות | ליטא |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת פונוביז' |
הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין (נולד בתרפ"ג) הוא נשיא מועצת גדולי התורה של הציבור הליטאי, ומראשי ישיבת פוניבז' בבני ברק.
תולדות חייו
נולד בתרפ"ג בברית המועצות, ולמד תורה מפי הרב זלמן לייב אסטולין כשבתמורה לכך אביו לומד עם הרב אסטולין. מאז היה מכנה את הרב אסטולין כמורו ורבו המובהק.
כשאמו חלתה בטיפוס, נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר קלימוביץ', שם למדו תורה בסתר אצל הרב מרדכי אליהו שניאור. כאשר עלו לארץ ישראל הוא ואחיו הרב יעקב אדלשטיין, המשיכו לשמור על קשר עם רבותיהם החב"דיים במשך כל השנים. לאחר פטירתו של הרב שניאור הגיע יחד עם אחיו להשתתף בהלוויתו שנערכה בכפר חב"ד וכעבור מספר ימים הגיעו שוב לכפר חב"ד לנחם את המשפחה האבלה.
רב חב"די נוסף ממנו למד תורה וקיבל הדרכה הוא הרב משה אקסלרוד עימו היה בקשר מיוחד עד שהתבטא באוזני בני משפחתו כי הוא שהעמידו על רגליו ברוחניות.
בהגיעו לפרקו נשא את בתו של הרב יהושע זליג דיסקין. מיד לאחר מכן נקרא לכהן כר"מ בישיבת פונוביז'.
בחודש אייר תש"ס החל הרב אדלשטיין באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה לראש ישיבה, יחד עם הרב ברוך דב פוברסקי.
עם פטירתו של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן בשנת תשע"ח מונה לכהן כיו"ר מועצת גדולי התורה של מפלגת 'דגל התורה'.
קשריו עם חב"ד
ר' דוד אסטולין שהיה תלמיד בישיבת פוניבז' נהג להפיץ בישיבה את חוברות הלקוטי שיחות ושח באוזני אביו הרב זלמן אסטולין שיש מן התלמידים שמונעים ממנו את הפצת השיחות וקורעים אותם, הסב יצר קשר עם הרב אדלשטיין שנדהם מהדברים החליט להיות נוכח בקרבת מקום בעת החלוקה הבאה וכשנחשף למעשי התלמידים נזף בהם נמרצות והודיע שמי שלא מעוניין בלימוד השיחות יכול שלא לעשות זאת אך קריעתם ומניעת חלוקתם מופרכת.[1]
בשנת תש"ע קיבל בביתו משלחת של מרכז רבני אירופה בה נכחו שניים מרבני חב"ד[2], כמו"כ נפגש עם התמים בן ציון גגולה ודן עמו בגדרי נבואה בימנו, והאם יכול הרבי להיות נביא.
בחודש שבט תשע"א השתתף באירוע הכשרה בהוראה מקדמת בגמרא על פי "שיטת הרב וובר" מיסודו הרב ישעיהו וובר, כשהוא נושא דברים בשבח השיטה מיוחדת ומעודד את האברכים שהשתלמו בה. הרב אדלשטיין ציין כי השיטה התפרסמה בשמה הטוב וזכתה להצלחה מרובה.
בחודש תשרי תשע"ח במעמד הקפות שניות של תלמידי ישיבת פוניבז' בראשותו (ובראשות הרב ברוך דוב פוברסקי והרב אליעזר כהנמן) ניגנו תלמידי הישיבה את ניגון ד' בבות ואת הניגון צמאה לך נפשי שלימד הרבי.
בחודש אלול תשע"ח קיבל בביתו את הרב שלום מרדכי רובשקין לאחר צאתו לחירות ממאסרו.
בחודש אדר תשע"ט קיבל בביתו את הנגיד החב"די ר' דודי פרקש עם בנו שהגיע לגיל מצוות והינו נכד של הרב אסטולין. חתן הבר מצווה העניק לו את הספר 'גאון וחסיד' על סבו שהודה לו על כך ובירכו לרגל הבר מצווה. כתמורה העניק לחתן ספר של אביו 'הוד צבי'.
לאחר פטירת הרב משה יהודה לייב לנדא העניק את הסכמתו וברכתו למהלך של מינוי בנו הרב חיים יצחק אייזיק לנדא לרבה של בני ברק כשלצידו יכהן הרב שבח צבי רוזנבלט.