רבי שלמה לוריא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''שלמה לוריא''' (מכונה '''רש"ל''' או '''מהרש"ל'''. ה' | רבי '''שלמה לוריא''' (מכונה '''רש"ל''' או '''מהרש"ל'''. ה'עד"ר - [[י"ב כסלו|י"ב]] [[כסלו]] ה'של"ד), היה מגדולי פוסקי ה[[הלכה]], מפרשי ומגיהי ה[[גמרא]], ומנהיגי יהדות [[אשכנז]]. הוא חי ופעל בערים שונות ברחבי [[פולין]], והיה [[ראש ישיבה]] בערים אלו. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
המהרש"ל נולד בשנת | המהרש"ל נולד בשנת עד"ר{{הערה|ע"פ [[ספר הזכרונות]] פרק פ"ג, ויש אומרים (ללא מקור מבוסס) בשנת ע"ר.}} לאביו רבי יחיאל לוריא, שהיה רב העיר סלוצק. | ||
בהיותו ילד נפטר אביו, והוא התגורר בבית סבו, רבי יצחק קלויבר, שהיה רב העיר פוזנא. אצל סבו זה למד המהרש"ל תורה, ובמשך שבע שנים למד אצל סבו יחד עם ה[[מהר"ל מפראג]], שהיה צעיר ממנו בשנתיים, על שני תלמידיו אלו אמר רבי יצחק שהוא יכול להמליץ את מאמר חז"ל "ומתלמידי יותר מכולם"{{הערה|[[מסכת תענית]] דף ז' עמ' א'. מסכת מכות דף י' עמ' א'.}}, המהר"ל והמהרש"ל היו חברים טובים מאד, עד שהמהר"ל לא רצה להפרד מהמהרש"ל | בהיותו ילד נפטר אביו, והוא התגורר בבית סבו, רבי יצחק קלויבר, שהיה רב העיר פוזנא. אצל סבו זה למד המהרש"ל תורה, ובמשך שבע שנים למד אצל סבו יחד עם ה[[מהר"ל מפראג]], שהיה צעיר ממנו בשנתיים, על שני תלמידיו אלו אמר רבי יצחק שהוא יכול להמליץ את מאמר חז"ל "ומתלמידי יותר מכולם"{{הערה|[[מסכת תענית]] דף ז' עמ' א'. מסכת מכות דף י' עמ' א'.}}, המהר"ל והמהרש"ל היו חברים טובים מאד, עד שהמהר"ל לא רצה להפרד מהמהרש"ל | ||
גרסה מ־13:24, 31 ביולי 2020
רבי שלמה לוריא (מכונה רש"ל או מהרש"ל. ה'עד"ר - י"ב כסלו ה'של"ד), היה מגדולי פוסקי ההלכה, מפרשי ומגיהי הגמרא, ומנהיגי יהדות אשכנז. הוא חי ופעל בערים שונות ברחבי פולין, והיה ראש ישיבה בערים אלו.
תולדות חיים
המהרש"ל נולד בשנת עד"ר[1] לאביו רבי יחיאל לוריא, שהיה רב העיר סלוצק.
בהיותו ילד נפטר אביו, והוא התגורר בבית סבו, רבי יצחק קלויבר, שהיה רב העיר פוזנא. אצל סבו זה למד המהרש"ל תורה, ובמשך שבע שנים למד אצל סבו יחד עם המהר"ל מפראג, שהיה צעיר ממנו בשנתיים, על שני תלמידיו אלו אמר רבי יצחק שהוא יכול להמליץ את מאמר חז"ל "ומתלמידי יותר מכולם"[2], המהר"ל והמהרש"ל היו חברים טובים מאד, עד שהמהר"ל לא רצה להפרד מהמהרש"ל (ומסבו, רבו של המהר"ל) כדי להתחתן, ונשאר עוד שלש שנים כדי ללמוד בישיבה[3].
על שם סבו זה חתם המהרש"ל כמה פעמים בחתימתו - שר יצחק[4], ושלמה רבי יצחק[5].
לאחר פטירתו של סבו, בשנת רח"צ, עברו המהרש"ל והמהר"ל ללמוד בעיר קראקא, שם למדו יחד עם הרמ"א, המהרש"ל נשאר שם שלש שנים[6].
בשנת ש"א בערך התחתן המהרש"ל עם ליפקא, בתו של רבי קלמן הברקשטן[7][8][9], בשנת ד"ש, עבר חמיו לכהן כרב העיר בריסק, והוא מילא את מקומו כרב העיר אוסטראה. בצו מלכותי מאותה תקופה, הוא מונה בתור רב הכולל של כל יהודי מדינת ואהלין.
בשנת שי"ג, עבר לכהן כרב וראש הישיבה בלובלין. בתחילה כיהן כראש ישיבתו של רבי שלום שכנא מלובלין, אך לאחר מחלוקת עם רבי ישראל בנו של רבי שלום שכנא על היחס לשיטת הפלפול, שיסד רבי שלום שכנא, והמהרש"ל נאבק בה, נאלץ לעזוב את הישיבה והקים ישיבה משלו.
החיד"א כותב בספרו "שם הגדולים", בערכו של המהרש"ל, מינה המהרש"ל אדם שיבוא לביתו מדי יום להוכיחו כדי שיחזור בתשובה.
המהרש"ל היה בן תקופתו וקרוב משפחתו של הרמ"א[10], הם קיימו ביניהם התכתבות מקיפה, שהגיעה לעיתים ללשונות חריפים, אך שררו כבוד והערכה בין השניים. מפורסמים במיוחד דיוניהם בנושאי חשיבות הפילוסופיה והדקדוק. למרות ששניהם היו מוערכים ביותר, ורוב הפוסקים בדורם היו מתלמידיו של המהרש"ל, יש נטייה ברורה לפסיקה בעקבות הרמ"א. השל"ה כותב שראוי ליראי שמים להחמיר על עצמם כמהרש"ל נגד הרמ"א. ואכן אדמו"ר הזקן בשלחנו מציין הרבה למהרש"ל כנגד הרמ"א.
המהרש"ל היה תקיף מאד, והוא נודע בכתיבתו התקיפה נגד בני דורו, ואפילו נגד הראשונים.
המהרש"ל נפטר בלובלין בי"ב בכסלו ה'של"ד.
תלמידיו
משפחתו
ספריו
הקשר לחב"ד
הערות שוליים
- ↑ ע"פ ספר הזכרונות פרק פ"ג, ויש אומרים (ללא מקור מבוסס) בשנת ע"ר.
- ↑ מסכת תענית דף ז' עמ' א'. מסכת מכות דף י' עמ' א'.
- ↑ ראה ספר הזכרונות פרק פ"ו (בתרגום ללה"ק - עמ' 98). ויש אומרים שבשנת רצ"ה, נשרף בית סבו, והוא עזב את העיר.
- ↑ ראה לדוגמא שו"ת מהרש"ל, סימנים לו, נג, נד, נז.
- ↑ ראה שו"ת מהרש"ל סימן פ"ז.
- ↑ ראה ספר הזכרונות פרק פ"ד-פ"ה. אמנם יש אומרים שכבר בשנת רצ"ט הוא היה דיין וראש ישיבה בבריסק. ונראה שלפי אדמו"ר הריי"צ לא גורסים את התקופה שהוא היה בבריסק, ואמנם אין לכך מקור מבוסס, לבד מזאת שהוא סידר שם גט בשנת רצ"ט.
- ↑ יש החולקים על קביעה זו. רבי קלמן היה רב העיר וראש הישיבה בלבוב ואחר כך באוסטרהה. לאחר שעבר לכהן כרב העיר בריסק, מונה המהרש"ל לרב העיר אוסטראה במקומו. לאחר מכן הוא עלה לארץ ישראל, והיה הרב הראשון לאשכנזים בירושלים, ואף נפגש עם האריז"ל (ראה חיד"א, מדבר קדמות מערכת י').
- ↑ קביעת התאריך הזו היא ע"פ ספר הזכרונות שם, אולם יש כותבים שהוא התחתן כבר בשנת רצ"ה, ואולי לאחר נישואיו נסע ללמוד בקראקא.
- ↑ יש אומרים שהוא מונה לראש הישיבה, ודיין של העיר בריסק. ויש הגורסים שהוא גם נולד בעיר זו.
- ↑ אחיו של הרמ"א התחתן עם אחותו של המהרש"ל.