התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו): הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
טאפרו דא פלאחו (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
'''הפיצול בחב"ד''' הוא כינוי לפיצול שאירע בין ארבעה מבניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לאחר הסתלקותו בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא לפיצולים ולהקמת חצרות חדשים ב[[חסידות חב"ד]], ביניהם: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]], [[חב"ד ליאדי]], וממשיכתה של שושלת חב"ד [[חב"ד ליובאוויטש]]. מקימי החצרות השונים היו ארבעת בניו של הצמח צדק, שהם [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניארסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניארסאהן]], וממשיך דרכו של הצמח צדק ה[[אדמו"ר המהר"ש]]. | '''הפיצול בחב"ד''' הוא כינוי לפיצול שאירע בין ארבעה מבניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לאחר הסתלקותו בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא לפיצולים ולהקמת חצרות חדשים ב[[חסידות חב"ד]], ביניהם: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]], [[חב"ד ליאדי]], וממשיכתה של שושלת חב"ד [[חב"ד ליובאוויטש]]. מקימי החצרות השונים היו ארבעת בניו של הצמח צדק, שהם [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניארסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניארסאהן]], וממשיך דרכו של הצמח צדק ה[[אדמו"ר המהר"ש]]. | ||
==רקע | ==רקע== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
בחייו של הצמח צדק היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו בליובאוויטש, ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר 'תורות' חסידות כאשר הייתה פונה איליו קבוצת חסידים בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה הרבי המהר"ש מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. | |||
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי רוסיה שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא הצבעה על בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת על המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו. | |||
בשנת [[תרכ"ב]], הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור מאמרי חסידות ולקבל חסידים והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב איליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]]. | |||
בשנת [[תרכ"ג]] נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל קייב, ובדרכו עבר בעיירות רבות בהם התגוררו חסידים וקיים את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ליחידות. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם המשכילים. הרבי המהר"ש שהה בפטרבורג עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת חודש תשרי היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגות עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות. | |||
בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. | |||
===לאחר הסתלקות הצמח צדק=== | |||
בי"ג ניסן תרכ"ו הסתלק הצמח צדק. כבר ביום הראשון של פסח החלו חסידי המהרי"ל לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק. | |||
כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ומי מהם יכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' פרץ חן, ר' שניאור זלמן מלובלין, ור' יוסף תומרקין. | |||
==הפיצול== | ==הפיצול== | ||
גרסה מ־22:42, 25 ביולי 2020
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
גודל דף זה – 0 בתים
הפיצול בחב"ד הוא כינוי לפיצול שאירע בין ארבעה מבניו של אדמו"ר הצמח צדק לאחר הסתלקותו בשנת תרכ"ו. הפיצול הביא לפיצולים ולהקמת חצרות חדשים בחסידות חב"ד, ביניהם: חב"ד קאפוסט, חב"ד ניעז'ין, חב"ד ליאדי, וממשיכתה של שושלת חב"ד חב"ד ליובאוויטש. מקימי החצרות השונים היו ארבעת בניו של הצמח צדק, שהם המהרי"ל מקאפוסט, רבי חיים שניאור זלמן שניארסאהן, רבי ישראל נח שניארסאהן, וממשיך דרכו של הצמח צדק האדמו"ר המהר"ש.
רקע
בחייו של הצמח צדק היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו בליובאוויטש, ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר 'תורות' חסידות כאשר הייתה פונה איליו קבוצת חסידים בבקשה זו[1] בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה הרבי המהר"ש מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית.
בשנת תרט"ז, החל בנו של המהרי"ל רבי שלמה זלמן, לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי רוסיה שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא הצבעה על בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת על המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו ברוך שלום. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי לוי יצחק זלמנסון, קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.
בשנת תרכ"ב, הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור מאמרי חסידות ולקבל חסידים והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב איליו, ביניהם ר' יצחק אייזיק מהומיל, ר' הלל מפאריטש, ר' יקותיאל מליעפלי, הרשב"ץ, ר' פרץ חן, ר' פסח ממלסטובקה ור' יוסף תומרקין.
בשנת תרכ"ג נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל קייב, ובדרכו עבר בעיירות רבות בהם התגוררו חסידים וקיים את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ליחידות. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם המשכילים. הרבי המהר"ש שהה בפטרבורג עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת חודש תשרי היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגות עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.
בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה.
לאחר הסתלקות הצמח צדק
בי"ג ניסן תרכ"ו הסתלק הצמח צדק. כבר ביום הראשון של פסח החלו חסידי המהרי"ל לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק.
כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ומי מהם יכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' פרץ חן, ר' שניאור זלמן מלובלין, ור' יוסף תומרקין.
הפיצול
חצרות חב"ד שקמו בעקבות הפיצול
בעבקבות המחלוקת בין בניו השונים של הצ"צ וטענות לזיוף צצואות מצד חסידים, ארבעת בניו של אדמו"ר הצמח צדק נהגו באדמו"ריות כל אחד בעיירה אחרת.
ארבעת חצרות חב"ד שקמו בעקבות כך הם:
חב"ד קאפוסט
| ערך מורחב – חסידות חב"ד קאפוסט |
מייסד החצר הוא המרי"ל מקאפוסט, בנו השני של אדמו"ר הצמח צדק. החצר הוקמה בעקבות הוויכוח מי ירש את אדמו"ר הצמח צדק בנשיאות חב"ד, בנו השני של הצ"צ, המהרי"ל אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך הרבה מחסידי חב"ד חפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לערייה קאפוסט, ושם החל לנהוג באדמו"ריות. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, אדמו"ר המהר"ש ש"הוכרחתי לנהוג בנשיאות". בגלל שהמרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצ"צ שהסכים לנהוג באדמו"ריות, והוא אף ראה את פני אדמו"ר הזקן נהרו אליו מרבית חסידי חב"ד, והחצר החסידית חב"ד קאפוסט הייתה החצר הגדולה ביותר בחסידות חב"ד.
כנשפטר המהרי"ל מילא את מקומו בנו, רבי שלמה זלמן שניאורסון בעל המגן אבות, לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי שלום דובער שניאורסון שנהג בנשיאות בעיירה רציצא, ורבי שמריהו נח שניאורסון שנהג בנשיאות בעיירה בוברויסק.
היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מאוד מתוחים, דבר שהתבטא בעיקר במחלוקות בעניין כולל חב"ד כאשר חסידי קאפוסט דרשו להיות אחראים עלך הכולל, ובפועל השליטה בו הייתה ע"י חסידי ליובאוויטש, בעקבות כך הקימו חסידי קאפוסט את כולל חב"ד המיוחד. כמו כן התקבלה גזירה בליובאוויטש שלא ללמוד בספריהם של אדמו"רי קאפוסט, ואף חסידי ליובאוויטש לא למדו בספר תורה אור בעקבות שהודפס בקאפוסט. גם היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש ע"י חסידי קאפוסט.
החצר התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת תרכ"ו עד שנת תרפ"ג, ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים שלה החצר חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ.
חב"ד ליאדי
|
| ערך מורחב – חסידות חב"ד ליאדי |
מייסד החצר היה רבי חיים שניאור זלמן שניארסאהן.
כאשר נסע לעיירה ליאדי בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"ריות ויהיה להם לרבי, ואך רבי חיים שניאור זלמן הסכים לכך והחל לנהוד שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר "ודור רביעי ישובו הנה"[2].
חב"ד ניעז'ין
מייסד החצר היה רבי ישראל נח שניארסאהן.
חב"ד ליובאוויטש
|
| ערך מורחב – חב"ד ליובאוויטש |
ממשיכתה של שושלת חב"ד, וזאת ע"פ פסיקת הבית דין. חב"ד ליובאוויטש היא ממשיכתה של שושלת חב"ד וממשיך דרכו של הצמח צדק היה אדמו"ר המהר"ש. מפאת כך שאדמו"ר המר"ש היה הצעיר מבין בני הצמח צדק חב"ד ליובאוויטש הייתה הקטנה מבין ענפיה השונים של חב"ד.
אדמו"רי חב"ד
- חב"ד ליובאוויטש
- אדמו"ר המהר"ש - ממשיך דרכו של אביו בשושלת חב"ד.
- אדמו"ר הרש"ב.
- אדמו"ר הריי"ץ.
- כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח.
- חב"ד קאפוסט
- מייסד החצר המהרי"ל מקאפוסט.
- רבי שלמה זלמן שניארסהן.
- רבי שלום דובער שניאורסון (מרציצה) כיהן כאדמו"ר במקביל לאחיו, רבי שמריהו נח שניאורסון.
- רבי שמריהו נח שניאורסאהן מ(בוברויסק) כיהן כאדמו"ר במקביל לאחיו, רבי שלום דובער שניאורסון.
- חב"ד ליאדי
- מייסד החצר רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון.
- רבי יצחק דובער שניאורסון, בזמנו נחלקה החסידות, ובמקביל אליו פעל האדמו"ר רבי לוי יצחק מסירטשין.
- רבי לוי יצחק מסירטשין, האדמו"ר לחסידי סיראטשין-ליאדי. כיהן במקביל לתנו רבי יצחק דובער שניאורסון.
- חב"ד ניעז'ין
- מייסד החצר רבי ישראל נח שניאורסון, היה האדמו"ר הראשון והאחרון לחסידי חב"ד ניעז'ין.