יום הולדת: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
הרבי {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=313d794c-d467-4ff6-83f8-3e1c46170c39&st=%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA&pgnum=436 התוועדויות [[תשמ"ב]] עמ' 2182]}} מסביר כי מהותו של יום ההולדת היא שבזמן זה נעשה האדם למציאות בפני עצמו, שהרי עובר בבטן אמו נחשב כחלק מגוף האם.{{הערה|1=כלשון הגמרא: עובר ירך אמו, חולין נח, א.}} | הרבי {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=313d794c-d467-4ff6-83f8-3e1c46170c39&st=%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA&pgnum=436 התוועדויות [[תשמ"ב]] עמ' 2182]}} מסביר כי מהותו של יום ההולדת היא שבזמן זה נעשה האדם למציאות בפני עצמו, שהרי עובר בבטן אמו נחשב כחלק מגוף האם.{{הערה|1=כלשון הגמרא: עובר ירך אמו, חולין נח, א.}} | ||
מכיון שלידת ילד יהודי מזרזת את ה[[גאולה]], השמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל{{הערה|שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.}}. | |||
בנוגע ל[[גר]], כותב הרבי{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Cadaner-Ilulian%20-%20Elul%2015%2C%205777.pdf תשורה של משפחת קדנר עמוד 7].}} שיום הולדתו הוא היום בו נתגייר, היות וגר שנתגייר כקטן שנולד. | בנוגע ל[[גר]], כותב הרבי{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Cadaner-Ilulian%20-%20Elul%2015%2C%205777.pdf תשורה של משפחת קדנר עמוד 7].}} שיום הולדתו הוא היום בו נתגייר, היות וגר שנתגייר כקטן שנולד. | ||
גרסה מ־14:32, 6 במאי 2020
יום הולדתו של אדם הוא יום בו מזלו גובר.
היחס הראוי ליום זה
הציון הראשון ליום הולדת ביהדות מובא[1] בקשר לפרעה מלך מצרים. אי לכך נמנעו חוגים רבים מלחגוג יום זה עקב הקשרו השלילי.
למרות זאת, בקרב רבותינו נשיאנו צויין יום ההולדת בין השאר על ידי אמירת מאמר חסידות, אך לא ברבים ובפרסום, מיוסד על דברי חז"ל בירושלמי אשר ביום ההולדת מזלו של אדם גובר, וכן על יסוד לשון הכתוב "והימים אלה נזכרים ונעשים", שבכל שנה חוזרים הדברים לקדמותם[2].
הרבי הפך את יום ההולדת לנחלת הכלל, ולאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא פתח במבצע יום הולדת.
בספר היום יום בתאריך י"א ניסן מובא פתגם אודות יום הולדת, המדבר על כך שיום זה הוא יום של חשבון נפש.
ישנם כעשרה מנהגי יום הולדת, חלקם תוקנו על ידי אדמו"ר הריי"צ. מהם: התבוננות וחשבון נפש, הוספה בלימוד התורה, הוספה בצדקה,
הרבי [3] מסביר כי מהותו של יום ההולדת היא שבזמן זה נעשה האדם למציאות בפני עצמו, שהרי עובר בבטן אמו נחשב כחלק מגוף האם.[4]
מכיון שלידת ילד יהודי מזרזת את הגאולה, השמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל[5].
בנוגע לגר, כותב הרבי[6] שיום הולדתו הוא היום בו נתגייר, היות וגר שנתגייר כקטן שנולד.
יום הולדת חסידי
היום בו מגיע חסיד לראשונה לרבי נחשב בקרב חסידים כיום ההולדת החסידי. ענין זה מוזכר בספר היום יום. הרבי הורה מספר פעמים לחסידים שכתבו לו אודות תאריך הגעתם אליו בפעם הראשונה, אודות קיום מנהגי יום הולדת[7].
הרבי אף הסביר את הסיבה לכך, היות ו"כאשר חסיד בא אל רבו - נעשה אצלו תכלית הביטול דמציאותו הקודמת, ונעשה בזה מציאות חדשה"[8], ולכן נחשב יום זה אצלו כיום הולדת, ועד שבכמה ענינים הפעם הראשונה בה באים אל הרבי נעלית יותר מיום ההולדת עצמו, היות וביום ההולדת יש גם ענין של ירידה ששוכח את התורה שלמד במעי אמו, מה שאין כן כשמגיע אל הרבי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- קובץ יום הולדת בהוצאת ועד אברכי אנ"ש צפת
- יום הולדת השישים - לקט אגרות קודש ושיחות מהרבי לגבי יום הולדת של יובל ה-60, י"ל על ידי מכון JLI לקראת יום הולדתו השישים של הרב משה קוטלרסקי
- הפן הרוחני של אירוע יום ההולדת משיחות הרבי אודות יום הולדת, אתר הגאולה
- מתי לחגוג יום הולדת כאשר אין ידוע תאריך הלידה?, תשובת הרבי מפי השליח הרב זלמן ליברוב, כג אדר התשע"ג (05.03.2013)
- הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, למה באמת שמחים ביום הולדת, התוועדות כתובה בתוך שבועון בית משיח
גליון שבת פרשת שמיני תשע"ו
הערות שוליים
- ↑ בראשית מ, כ.
- ↑ באגרות קודש חלק ט"ז עמוד מה כותב הרבי ש'מעשה רב' חזק יותר מכל סברה וראיה, והיות שרבותינו נשיאינו נהגו בכך - זהו המקור הטוב ביותר.
- ↑ התוועדויות תשמ"ב עמ' 2182
- ↑ כלשון הגמרא: עובר ירך אמו, חולין נח, א.
- ↑ שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.
- ↑ תשורה של משפחת קדנר עמוד 7.
- ↑ אראנון נפלאות עמוד 49. ביחידות לר' בערל יוניק, עשרים שנה לאחר היחידות הראשונה שלו בז' אייר תש"י: "בוודאי תנהג במנהגי יום הולדת".
- ↑ משיחת שבת פרשת נשא תשמ"ח, מוגה. התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמוד 464.
| אירועים וטקסים במעגל החיים היהודי | ||
|---|---|---|
| ילדות ונערות | שלום זכר · וואכנאכט (ליל ברית) · ברית מילה · פדיון הבן · יום הולדת · תספורת (אפשערניש) · הכנסה לחיידר · הנחת תפילין · בר מצווה / בת מצווה | |
| תקופת החתונה | שידוך · ווארט (לחיים) · אויפרופעניש (שבת חתן) · קבלת פנים · חופה · קידושין · שבע ברכות · נישואין · חדר ייחוד | |
| כללי | חנוכת הבית · הלוויה · שבעה (אבלות) · יארצייט (יום זכרון) | |