אלעזר ליפש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
נולד בעיר סווערש ב[[פולין]] בכ"ג שבט תרפ"ט לר' [[יוסף יהודה ליפש|יוסף יהודה]] ועטיל ליפש, שהיו חסידים של האדמו"ר מראדזין, ר' יוסף מרדכי אלעזר, 'בעל התכלת'. בתקופת ה[[מלחמת העולם השניה|מלחמה]] ברחו מהנאצים ועברו לצידה הרוסי של הגבול (ל[[קזאן]]), ובקיץ תש"א שלח אותם סטלין עם כל היהודים הפולנים לאוראל שבסיביר, שם נפטר אימו ושם חגג את הבר מצוה שלו. בתש"ו יצאו מרוסיה, והגיעו ל[[פוקינג]] - שם נכנס הוא וכל אחיו ללמוד בישיבת תומכי תמימים (שנוסד לחסידי חב"ד שיצאו מרוסיה בבריחה הידועה עם העשלונים) שם למד אצל ר' ישראל נעוולער, ונהפך לחסיד חב"ד. בשנת תש"ח עברו עם הרבה מחסידי חב"ד לפריז, שם למד אצל ר' ניסן בברינוא ובשנת תש"ט עברו ל[[ארץ ישראל]] בהוראתו של הרבי הריי"צ. | נולד בעיר סווערש ב[[פולין]] בכ"ג שבט תרפ"ט לר' [[יוסף יהודה ליפש|יוסף יהודה]] ועטיל ליפש, שהיו חסידים של האדמו"ר מראדזין, ר' יוסף מרדכי אלעזר, 'בעל התכלת'. בתקופת ה[[מלחמת העולם השניה|מלחמה]] ברחו מהנאצים ועברו לצידה הרוסי של הגבול (ל[[קזאן]]), ובקיץ תש"א שלח אותם סטלין עם כל היהודים הפולנים לאוראל שבסיביר, שם נפטר אימו ושם חגג את הבר מצוה שלו. בתש"ו יצאו מרוסיה, והגיעו ל[[פוקינג]] - שם נכנס הוא וכל אחיו ללמוד בישיבת תומכי תמימים (שנוסד לחסידי חב"ד שיצאו מרוסיה בבריחה הידועה עם העשלונים) שם למד אצל ר' ישראל נעוולער, ונהפך לחסיד חב"ד. בשנת תש"ח עברו עם הרבה מחסידי חב"ד לפריז, שם למד אצל ר' ניסן בברינוא ובשנת תש"ט עברו ל[[ארץ ישראל]] בהוראתו של הרבי הריי"צ. | ||
בהגיעם לארץ, והוא כבר כבן 20, נכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ב[[תל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]] ור' חיים | בהגיעם לארץ, והוא כבר כבן 20, נכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ב[[תל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]] ור' חיים שאול ברוק. כאשר ר' חיים שאול פתח את ישיבת אחי תמימים בראשון לציון הוא לקח אותו להיות הר"מ הראשון בישיבה, בעודו בחור. בשנת [[תשי"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו רבקה, בתו של החסיד ר' [[יהודה שמוטקין]], וקבע את מגוריו ב[[בני ברק]]. בעקבות הוראה מהרבי, עבר בתשכ"א להתגורר בכפר חב"ד, שם התגורר עד לפטירתו. | ||
עוד בבחרותו בשנת [[תשי"ד]] הקים את סניף [[צעירי חב"ד]] ב[[בני ברק]] וניהלו במשך כמה שנים. | עוד בבחרותו בשנת [[תשי"ד]] הקים את סניף [[צעירי חב"ד]] ב[[בני ברק]] וניהלו במשך כמה שנים. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
* ר' [[צבי הירש ליפש]] | * ר' [[צבי הירש ליפש]] | ||
* ר' ישעיהו ליפש (שעיה) כפר חב"ד | * ר' ישעיהו ליפש (שעיה) כפר חב"ד | ||
* ר' [[יהושע (שייע) ליפש]] | |||
* ר' [[משה ליפש]], [[כפר חב"ד]] | * ר' [[משה ליפש]], [[כפר חב"ד]] | ||
* מרת רחל גלזמן, אשת ר' [[שלום בער גלזמן]] | * מרת רחל גלזמן, אשת ר' [[שלום בער גלזמן]] | ||
גרסה מ־05:24, 28 באוקטובר 2019
ר' אלעזר ליפש (תרפ"ט, 1929 - כ"ו תשרי תש"פ, 2019) היה תושב כפר חב"ד שעסק במסירת שיעורים קבועים לאוכלוסייה המקומית המבוגרת. בעבר שימש כמשפיע בישיבת אחי תמימים בראשון לציון.
תולדות חיים
נולד בעיר סווערש בפולין בכ"ג שבט תרפ"ט לר' יוסף יהודה ועטיל ליפש, שהיו חסידים של האדמו"ר מראדזין, ר' יוסף מרדכי אלעזר, 'בעל התכלת'. בתקופת המלחמה ברחו מהנאצים ועברו לצידה הרוסי של הגבול (לקזאן), ובקיץ תש"א שלח אותם סטלין עם כל היהודים הפולנים לאוראל שבסיביר, שם נפטר אימו ושם חגג את הבר מצוה שלו. בתש"ו יצאו מרוסיה, והגיעו לפוקינג - שם נכנס הוא וכל אחיו ללמוד בישיבת תומכי תמימים (שנוסד לחסידי חב"ד שיצאו מרוסיה בבריחה הידועה עם העשלונים) שם למד אצל ר' ישראל נעוולער, ונהפך לחסיד חב"ד. בשנת תש"ח עברו עם הרבה מחסידי חב"ד לפריז, שם למד אצל ר' ניסן בברינוא ובשנת תש"ט עברו לארץ ישראל בהוראתו של הרבי הריי"צ.
בהגיעם לארץ, והוא כבר כבן 20, נכנס ללמוד בישיבת אחי תמימים בתל אביב אצל המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן ור' חיים שאול ברוק. כאשר ר' חיים שאול פתח את ישיבת אחי תמימים בראשון לציון הוא לקח אותו להיות הר"מ הראשון בישיבה, בעודו בחור. בשנת תשי"ז נשא את רעייתו רבקה, בתו של החסיד ר' יהודה שמוטקין, וקבע את מגוריו בבני ברק. בעקבות הוראה מהרבי, עבר בתשכ"א להתגורר בכפר חב"ד, שם התגורר עד לפטירתו.
עוד בבחרותו בשנת תשי"ד הקים את סניף צעירי חב"ד בבני ברק וניהלו במשך כמה שנים.
בשנות הלמ"דים עבר לעבוד יחד עם חמיו בחנות תשמישי הקדושה שבבעלותו ברחוב אלנבי בתל אביב. בד בבד, החל למסור שיעורים קבועים בהלכה, גמרא וחסידות בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד.
הוא היה ה'זוכה בגורל' מתושבי כפר חב"ד לנסוע לרבי לתשרי תש"כ ותשכ"ה.
נפטר בבוקר יום שישי כ"ו תשרי תש"פ, והובא למנוחות עוד באותו יום בבית החיים באחיעזר, הסמוך לכפר חב"ד.
משפחתו
- אחיו
- ר' אורי עזרא ליפש, עסקן חב"די, וממקימי רשת אוהלי יוסף יצחק
- ר' צבי הירש ליפש
- ר' ישעיהו ליפש (שעיה) כפר חב"ד
- ר' יהושע (שייע) ליפש
- ר' משה ליפש, כפר חב"ד
- מרת רחל גלזמן, אשת ר' שלום בער גלזמן
- בניו
- ר' יצחק ליפש, שליח ומנהל סניף צא"ח בצפת.
- ר' אורי מרדכי ליפש, שליח בבני ברק.
- ר' יוסף ליפש - שליח ומנהל בית חב"ד בקרית אליעזר, חיפה.
- ר' דובער משה ליפש - סופר סת"ם בנצרת עלית.
- בנותיו
- מרת חייענא זלצמן אשת ר' יוסף יצחק זלצמן שליח ורב קהילת יוצאי רוסיה בטורונטו, קנדה.
- מרת עטיל ברקוביץ' אשת ר' שלמה זלמן ברקוביץ' שליח ורב קהילת חב"ד בראש פינה.
קישורים חיצוניים
- ישראל לפידות, הזוכה בגורלות, סיפור חייו של הרב ליפש משולב בפרקי זכרונות מהרבנית חנה
בתוך שבועון בית משיח גליון 943 עמוד 44 ואילך