תורת מנחם תפארת לוי יצחק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←‏קישורים חיצוניים: תפארת מנחם לספר שמות)
שורה 13: שורה 13:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?27253 חלק ראשון] - הערות לזוהר ספר בראשית {{הב}}  
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?27253 חלק ראשון] - הערות לזוהר ספר בראשית {{הב}}  
*[https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=27250&width=-17&scroll=0&udid=15718327262502492&pagenum=1 חלק שני] - הערות לזוהר ספר שמות, באתר [[אוצר החכמה]]
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?27254 חלק שלישי] - הערות לזוהר ספר ויקרא, באתר [[אוצר החכמה]]
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?27254 חלק שלישי] - הערות לזוהר ספר ויקרא, באתר [[אוצר החכמה]]
*[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3348325 - הערות לזוהר פרשת במדבר] באתר [[ועד הנחות בלה"ק]]
*[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3348325 - הערות לזוהר פרשת במדבר] באתר [[ועד הנחות בלה"ק]]

גרסה מ־21:44, 23 באוקטובר 2019

שער אחד הכרכים

סדרת הספרים תורת מנחם - תפארת לוי יצחק הינם ליקוט של ביאורי הרבי על חידושי אביו רבי לוי יצחק שניאורסון, שחידש בשנות גלותו בצ'יאלי ונכתבו על גליונות ספר הזוהר.

סגנון ביאוריו של רבי לוי יצחק הינו קשה במיוחד להבנה, דבר הנובע ממספר גורמים, החל מהתוכן העמוק העוסק בסודות של ספר הזוהר ותורת הקבלה, וכלה בכך שהערותיו נכתבו בהערות קצרות וברמזים דקים. דבר נוסף המקשה על הבנתם הוא העובדה שההערות נכתבו תוך ייסורים קשים ובתנאי רעב, כשהיה צורך במאמץ מיוחד כדי להשיג דיו לכתיבה, וממילא הדברים נכתבו בקיצור נמרץ.

בשנת תשל"א החל הרבי לבאר את חידושי אביו על ספר הזוהר, ובשנת תש"נ החלו לצאת הספרים המלקטים את ביאוריו, בעריכת הרב דוד פלדמן חבר מערכת אוצר החסידים.

הספרים נקראו בשם 'תורת מנחם - תפארת לוי יצחק'[1], ועד היום יצאו שלושה כרכים. הכרך הראשון על חומש בראשית, השני על חומש שמות, והשלישי על חומש ויקרא. הכרך הרביעי על חומשי במדבר ודברים והוספות - נמצא בדפוס, ודוגמאות ממנו יצאו לאור בחוברות שבועיות.

ראו גם

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. ביום שני כ"ה טבת תש"נ נכנס המזכיר הרב יהודה לייב גרונר וביקש מהרבי רשות לקרוא לספר בשם זה, והרבי הסכים אך שאל אם הספר יוכל להיות מודפס עד לשבת. חברי הועד הזדרזו בעבודתם וכבר ביום חמישי הספר היה מוכן, והרבי לקח את הספר יחד איתו לאוהל. התאריך היה כ"ח טבת יום הולדתה של אימו של הרבי, שבזכותה נכתבו ביאורים אלו מכיון שדאגה לבעלה רבי לוי יצחק לכלי כתיבה. הדבר גרם לרבי נחת רוח רב.