פלפול: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:


שורש לימוד זה הוא מ[[משה רבינו]] עליו השלום, בשעה שהכה את הסלע, הכאה זו היא לימוד בדרך פלפול{{הערה|ספר הליקוטים להאר"י הק' פרשה חוקת}}.
שורש לימוד זה הוא מ[[משה רבינו]] עליו השלום, בשעה שהכה את הסלע, הכאה זו היא לימוד בדרך פלפול{{הערה|ספר הליקוטים להאר"י הק' פרשה חוקת}}.
==דרך הלימוד של הרבי==
==דרך הלימוד של הרבי==
{{ערך מורחב|ערך=[[דרך הלימוד של הרבי]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[דרך הלימוד של הרבי]]}}
שורה 19: שורה 20:


מאמר זה של רבי יוסי בן קיסמא מלמד מוסר השכל, שעל אדם להיות מונח בלימוד התורה ולא בענינים של כסף וזהב, גם אם הם לצורך ענינים רוחניים{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&hilite=c6806eed-abc0-4a96-9481-c8000b37c603&st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&pgnum=210 שיחות קודש תשמ"א].}}.
מאמר זה של רבי יוסי בן קיסמא מלמד מוסר השכל, שעל אדם להיות מונח בלימוד התורה ולא בענינים של כסף וזהב, גם אם הם לצורך ענינים רוחניים{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&hilite=c6806eed-abc0-4a96-9481-c8000b37c603&st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&pgnum=210 שיחות קודש תשמ"א].}}.
==אמירת פלפול על ידי תלמידי הישיבה==
{{ערך מורחב|ערך=[[שבעת הקנים]]}}
הרבי דרש מתלמידי הישיבה לעסוק באמירת וכתיבת פלפולים, וכאשר אחד התלמידים טען לרבי שאין לו חשק בלימוד השיב לו הרבי שאמירת הפלפול תחדיר בו חשק בלימוד.
בהתאם לכך, החל משנת תשי"ט התקיים סדר מיוחד בהוראת הרבי, בו שבעה תלמידים מצטיינים ב[[נגלה]] ושבעה תלמידים מצטיינים בלימוד ה[[חסידות]] מוסרים מידי מוצאי שבת בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצרו של הרב שיעור-פלפול מיוחד.\
במענה לשאלה של תלמיד כיצד יוכל לומר פלפול, והרי אינו יודע, השיב הרבי: "אומרים שאלה, אומרים תירוץ, מעיינים בספר – ונוצר פלפול!..."{{הערה|ניצוצי רבי, גליון התקשרות פרשת אמור תשע"ט.}}.
==ראו גם==
*[[הערות התמימים ואנ"ש]]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:חסידות]]
[[קטגוריה:חסידות]]

גרסה מ־16:37, 17 במאי 2019

פלפול הוא דרך לימוד, המובא בעיקר בתלמוד בבלי, בו מגיעים לחקר האמת על ידי משא ומתן מעמיק בכל צדדי הענין. על ידי הפלפול מבררים את הרע מהטוב באשר מתעסקים ברע שהוא הטעות שבלימוד הגמרא ושוללים אותו וזה נקרא בורר פסולת מתוך אוכל[1].

שורש לימוד זה הוא ממשה רבינו עליו השלום, בשעה שהכה את הסלע, הכאה זו היא לימוד בדרך פלפול[2].

דרך הלימוד של הרבי

ערך מורחב – דרך הלימוד של הרבי

דרך הלימוד של הרבי מתאפיינת בפלפול בדרכו של הרוגוצ'ובר, שהיא הבאת נקודות שוות במספר רב של מקומות בש"ס, גם כאשר הדמיון ביניהם אינו שוה מיד. זו היתה גם דרך הלימוד בישיבות חב"ד.

מעלת הפלפול

במסכת אבות מובא: פעם אחת מצא אותי אדם אחד ואמר לי שמא רצונך שתלך עימי למקומי כו' אמרתי לו, אפילו אתה נותן לי כל אבנים טובות ומרגליות שבעולם איני דר אלא במקום תורה.

המשנה מדגישה את בעל המאמר, רבי יוסי בן קסמא, מפני שמאמר זה קשור למאמר אחר שלו במסכת שבת[3] טוב תרי מתלת, ששתי רגליו של בחור עדיפים משלושת רגליו של זקן (עם המקל). על פי פשט המאמר מוקשה, הרי בוודאי עדיפים שתי רגליו הבריאות של אדם צעיר מאשר אדם זקן שהולך על מקל.

הרבי מסביר כי כוונתו להדגיש את המעלה שבימי הבחרות שאז הלימוד בדרך פלפול, מאשר הלימוד בימי הזקנה שאז דעתן של תלמידי חכמים מתיישבת עליהם, ולומדים בישוב הדעת ולא בפלפול, ואין הכוונה שנתוספת בהם חכמה, אלא רק שנתוסף להם ישוב הדעת. ומעלה זו של בחור עדיפה גם על המעלה האחרת הקיימת לזקן - חבריו ותלמידיו המחכימים אותו "יותר מכולם".

בכך מודגשת המעלה של לימוד התורה וחיבתו של רבי יוסי ללימוד התורה, שלכן הוא סירב להצעה של האיש שהציע לו כסף וזהב בו יכול היה לקיים מצוות צדקה, מכיון שהעדיף את לימוד התורה.

בפטירתו של רבי יוסי בן קיסמא הלכו כל גדולי רומי ללוותו, ובחזרתם מצאו את רבי חנניא בן תרדיון שמקהיל קהילות ברבים, ושרפוהו חיים. מכך גם מודגשת ענין לימוד התורה, שגם בזמן קשה כזה, שלימוד התורה היה דבר האסור על פי החוק ובסכנת נפשות ממשית, למרות זאת כיבדו את רבי יוסי בן קיסמא, וזהו כוחה העצצום של תורה הפועלת בעולם.

מאמר זה של רבי יוסי בן קיסמא מלמד מוסר השכל, שעל אדם להיות מונח בלימוד התורה ולא בענינים של כסף וזהב, גם אם הם לצורך ענינים רוחניים[4].

אמירת פלפול על ידי תלמידי הישיבה

ערך מורחב – שבעת הקנים

הרבי דרש מתלמידי הישיבה לעסוק באמירת וכתיבת פלפולים, וכאשר אחד התלמידים טען לרבי שאין לו חשק בלימוד השיב לו הרבי שאמירת הפלפול תחדיר בו חשק בלימוד.

בהתאם לכך, החל משנת תשי"ט התקיים סדר מיוחד בהוראת הרבי, בו שבעה תלמידים מצטיינים בנגלה ושבעה תלמידים מצטיינים בלימוד החסידות מוסרים מידי מוצאי שבת בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצרו של הרב שיעור-פלפול מיוחד.\

במענה לשאלה של תלמיד כיצד יוכל לומר פלפול, והרי אינו יודע, השיב הרבי: "אומרים שאלה, אומרים תירוץ, מעיינים בספר – ונוצר פלפול!..."[5].

ראו גם

הערות שוליים

  1. ספר התניא - אגרת הקודש פרק כ"ו
  2. ספר הליקוטים להאר"י הק' פרשה חוקת
  3. קנב, א.
  4. שיחות קודש תשמ"א.
  5. ניצוצי רבי, גליון התקשרות פרשת אמור תשע"ט.