עוזיאל מייזליש

רבי עוזיאל מייזליש היה מחשובי תלמידי הבעל שם טוב, ולאחר הסתלקותו הסתופף בצל המגיד ממזריטש, ועל פי פקודתו חיבר את הספר "תפארת עוזיאל". מראשוני מפיצי החסידות בפולין.

תולדות

נולד בשנת ה'תק"ד לאביו ר' צבי הירש, רבה של סמיטיטש, ולאמו מ' דרעזיל. כבר בצעירותו נודע בכשרונותיו הגאוניים.

בגיל צעיר מאד נשא את בת ר' שלמה מזעליחאוו, לאחר מכן החל להתקרב לדרך הבעל שם טוב, אלא שהי' זה בסתר.

לאחר הסתלקות הבעש"ט קיבל על-עצמו את מרותו של המגיד ממזריטש, ויחד עם זאת החשיב עצמו גם כתלמיד לר' מנחם מנדל מפרימשלן, ר' אברהם מפדלוסק ור' נחמן מקוסוב.

במהלך תקופה זו התמנה לרבה של אוסטרובצה, אלא שכאשר נודע לראשי הקהילה המתנגדים על היותו חסיד הם הדיחוהו מתפקיד הרבנות, הוא עקר לריטשוואל ולאחר מכן התיישב בניישטאט ('עיר חדש', נאווידוואר).

בקרב תלמידי המגיד זכה להערכה רבה, הוא היה קשור בקשר קרוב לר' חיים חייקל מאמדור, ר' יחיאל מיכל מזלטשוב, האחים ר' פנחס הורביץ מפרנקפורט ור' שמואל שמעלקא מניקלשבורג, והאחים ר' זושא מאניפולי ור' אלימלך מליז'נסק. הם כינוהו עבד השם, כשעבד נוטריקון עוזיאל בן דרעזיל. באותו הקשר העידו עליו צדיקי דורו שלא טעם טעם חטא מעולם.

בגניזה החרסונית נמצא פ"נ של בקשת רחמים עבור המגיד ממזריטש, למסור לארון הקדוש של הבעל שם טוב. על פ"נ זה חתומים שמותיהם של חמשה עשר מגדולי תלמידי המגיד. לאחר רשימת חתימות אלו, מופיעות חתימות שמותיהם של רבי עזריאל ואחריו שמו של אדמו"ר הזקן, כשני שלוחים שנבחרו מעדת תלמידי המגיד למסור את הפ"נ. גם בצוואתו של המגיד ממעזריטש, שנמצאה בגניזה הנ"ל, מופיעה חתימת שמו של ר' עזריאל ולאחריה חתימת שמו של ר' שלמה מלוצק, כעדים על כך שהצוואה נכתבה ונחתמה בפניהם.

תלמידים רבים הסתופפו בצילו.

נפטר בעיר חדש, בחצי ימיו בכ"ח כסלו תקמ"ו.

מצאצאיו

• חתנו הגאון רבי זעליג, בנו של הרה"ק רבי יצחק מזיכלין, ואביו של הרה"ק רבי שמואל אבא מזיכלין.

מתלמידיו

• רבי אפרים פישל מסטריקוב.
• רבי אהרן מזעליחוב ("רבי אהר'לע שותק"). נסתלק בדמי ימיו (בערך בשנת תקל"ח), ורבו הספידו. רבו בספרו תפארת עוזיאל מביא דברי תורה מתלמידו זה.

ספריו

• תפארת עוזיאל - ח"א: על התורה. ח"ב: על נ"ך, חגים וגמרא.
• כרם שלמה - חותם טהור - חידושי סוגיות והלכה.
• תפארת הצבי - על מסכת ביצה.
• עץ הדעת טוב על מסכתות שבת וכתובות.
• מנורה הטהורה - על מסכת שבת.

מאמרותיו

לאדם צריך חמימות רב בתורת השם וביראתו ותשוקה וחשק גדול, ולהיפך בעבירות, כי היצר הרע בוער באדם באהבה, על כן צריך להתגבר על יצרו ולצנן עצמו מחמת יראה ובושה ממנו יתברך.