רכבת: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרעבע (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''רכבת''' היא כלי תחבורה יבשתי, המשמש להובלת נוסעים ומטען על גבי מסילה. ==רכבת בהלכה ובהורא...") |
חסיד של הרעבע (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:רכבת.JPG|200px|thumb|left|רכבת]] | |||
'''רכבת''' היא כלי תחבורה יבשתי, המשמש להובלת נוסעים ומטען על גבי מסילה. | '''רכבת''' היא כלי תחבורה יבשתי, המשמש להובלת נוסעים ומטען על גבי מסילה. | ||
שורה 20: | שורה 21: | ||
==תחנת הרכבת בכפר חב"ד== | ==תחנת הרכבת בכפר חב"ד== | ||
[[קובץ:לו''ז הרכבת תשכ''א.jpg|250px|thumb|left|לו"ז תחנת כפר חבד משנת [[תשכ"א]].]] | |||
{{ערך מורחב|תחנת הרכבת כפר חב"ד}} | {{ערך מורחב|תחנת הרכבת כפר חב"ד}} | ||
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]] בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב צפריה, מחנה צריפין ויישובים נוספים. | תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]] בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב צפריה, מחנה צריפין ויישובים נוספים. |
גרסה מ־13:06, 1 באוגוסט 2017
רכבת היא כלי תחבורה יבשתי, המשמש להובלת נוסעים ומטען על גבי מסילה.
רכבת בהלכה ובהוראות הרבי
ה'סאברווי' בשבת
קופת צדקה
הרבי הורה לרב שלמה מידנצ'יק לשים קופת צדקה ברכבת[1].
רבותינו נשיאינו ברכבת
אדמו"ר הריי"ץ
ביום ראשון ג' בתמוז תרפ"ז נלקח הרבי הריי"ץ מבית הכלא 'שפאלערקע' לתחנת הרכבת 'מוסקבה' בדרכו לגלות קסטרמה. בעומדו על גבי מדריגות הרכבת עצר, הסתובב, ואמר שיחה שכל כולה רוויה במסירות נפש "יהי ה' אלוקינו עמנו...".
הרבי ישב במחלקה שניה, הנסיעה ארכת כ24 שעות והסתימה בתחנת הרכבת בקסטרמה.
לאחר שחרורו של הרבי הרייץ, נסע הרבי פעמים רבו ברכבת. בין השאר, נסע הרבי בעת ביקורו בארה"ק, ברכבת ממצרים ללוד, ושוב בחזור מתל אביב ללוד.
אדמו"ר שליט"א
רבי לוי יצחק
בעת גלותו של רבי לוי יצחק בתרצ"ט, נסע ברכבת אסירים מקייב לקזחסטן. הנסיעה נמשכה כחודש ימים.
תחנת הרכבת בכפר חב"ד
ערך מורחב – תחנת הרכבת כפר חב"ד |
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת תשי"ב בפיקוח העסקן הרב יצחק מענדל ליס. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי כפר חב"ד. התחנה סמוכה למושב צפריה, מחנה צריפין ויישובים נוספים.
עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" (באנגלית: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת לירושלים. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת תשנ"ט, שודרגה התחנה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.
ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו נתניה - רחובות.
הערות שוליים
- ↑ 'הקטר של חב"ד' עמוד 186.