עשרת המכות

עשרת המכות הן עשרה אירועים על-טבעיים שהביא הקב"ה על מצרים לפני יציאת מצרים.

מקור

אירועי עשרת המכות כתובים בפרשיות וארא ובא בחומש שמות. ראשיתן בבוא משה רבינו אל פרעה בשליחות ה' בבקשה לשלוח את בני ישראל ממצריים במהלך המפגש הראה משה רבינו לפרעה ניסים ומופתים כשעיקרן הפיכת מטה משה לנחש. לאור סירובו של פרעה הביא הקב"ה במשך התקופה שלאחר מכן עשר מכות כשלכל אחת מהן נלווית בקשתו של משה לשלח את בני ישראל.

סיבתן

המכות היו עונשי השם לפרעה כי לא הסכים לשחרר את עם ישראל ממצרים מעבדותם לארץ ישראל.

המכות

עשרת המכות היו אחד מתהליך גאולת מצרים. שמות המכות: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה, חשך, בכורות. כל מכה משה בא אל פרעה וביקש לשלח את העם ובכל פעם פרעה הסכים ולאחר מכן הקשה את לבו וסירב, רק אחרי מכת בכורות פרעה נתן לצאת (ואפילו גרש אותם).

בחסידות

הרבי מסביר על המכות: במכת דם כל המים במצרים נהפכו לדם. מים מסמלים קרירות, דם מסמל חמימות, ובמכת דם הקרירות (מים) התהפכו לחמימות (דם). במכת צפרדע הצפרדעים יצאו מהמים (קור), כמו המים גם הצפרדעים מסמלים קרירות, ודווקא הצפרדעים שמסמלים קור נכנסו לתוך תנורי מצרים החמים והחום נהפך ע"י הצפרדעים לחום.

דם מסמל: כמו שהמים נהפכו לדם כך יש להפוך את הקרירות בענייני תורה ומצוות לחום והתלהבות. צפרדע מסמלת: כמו שהצפרדעים קררו את התנורים כך צריך לבטל את החום וההתלהבות של היצר הרע מתענוגות העולם. בקיצור: דם התלהבות בקדושה, צפרדע התרחקות מהרע.