ניגון בני היכלא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
ניגון זה הוא ניגון י' ב[[ספר הניגונים]].
ניגון זה הוא ניגון י' ב[[ספר הניגונים]].


==מקור הניגון==
המשפיע הרב גרינדלאס מספר (נדפס בספרו): שר׳ מיכל זלאטשובער נ״ע, הי׳ מהתלמידים הגדולים אצל הבעש״ט, ומאוחר יותר הפך ל"תלמיד-חבר" אצל הרב המגיד נ״ע. ברם, בהנהגתו כלפי הרב המגיד הי׳ נוהג כחסיד מן המנין. בשבת, הי׳ אוכל את שתי הסעודות אצל הרב המגיד, ביחד עם שאר התלמידים, ואילו בסעודה השלישית הי׳ יושב לבדו.
פעם אחת, שלח המגיד את תלמידו – כ״ק אדמו״ר הזקן נ״ע – שילך לסעוד סעודה שלישית עם ר׳ מיכל, וישמע ממנו דברי תורה. באותה הזדמנות, קיבל ממנו אדמו"ר הזקן כמה וכמה עניינים ותורות בשם הבעש״ט. בין הדברים שלמד אצלו הי׳ הניגון ״בני היכלא״ אותו הי׳ מנגן ר׳ מיכל בשעת הסעודה, ניגון ששמע אצל כ״ק הבעש״ט נ״ע, והי׳ נקרא בפיו ״דער בעש״ט׳ס בני היכלא״; מאוחר יותר, כ״ק אדמו״ר הזקן נ״ע לימד את הניגון לחסידים שלו, ומאז התייחס אליו ניגון זה, ונכלל בין עשרת ה׳ניגונים המכוונים׳ של כ״ק אדמו״ר הזקן נ״ע.
==מילות הפיוט==
==מילות הפיוט==
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן='''בני''' היכלא, דכסיפין, למחזי זיו דזעיר אנפין: '''י'''הון הכא, בהאי תכא, דבה מלכא בגילופין: '''צ'''בו לחדא, בהאי ועדא, בגו עירין וכל גדפין: '''ח'''דו השתא, בהאי שעתא, דביה רעוא ולית זעפין: '''ק'''ריבו לי, חזי חילי, דלית דינין דתקיפין: '''ל'''בר נטלין, ולא עאלין, הני כלבין דחציפין: '''ו'''הא אזמין, עתיק יומין, למצחה עדי יהון חלפין: '''ר'''עו דיליה, דגלי ליה, לבטלא בכל קליפין: '''י'''שוי לון בנוקביהון, ויטמרון בגו כיפין: '''א'''רי השתא, במנחתא, בחדותא דזעיר אנפין
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן='''בני''' היכלא, דכסיפין, למחזי זיו דזעיר אנפין: '''י'''הון הכא, בהאי תכא, דבה מלכא בגילופין: '''צ'''בו לחדא, בהאי ועדא, בגו עירין וכל גדפין: '''ח'''דו השתא, בהאי שעתא, דביה רעוא ולית זעפין: '''ק'''ריבו לי, חזי חילי, דלית דינין דתקיפין: '''ל'''בר נטלין, ולא עאלין, הני כלבין דחציפין: '''ו'''הא אזמין, עתיק יומין, למצחה עדי יהון חלפין: '''ר'''עו דיליה, דגלי ליה, לבטלא בכל קליפין: '''י'''שוי לון בנוקביהון, ויטמרון בגו כיפין: '''א'''רי השתא, במנחתא, בחדותא דזעיר אנפין

גרסה מ־23:53, 14 בפברואר 2017

בני היכלא

בני היכלא הינו ניגון על פיוטו של האריז"ל (שמו - יצחק לוריא - רמוז בראשי תיבות של הפיוט) המנוגן בשבת בשעת רעוא דרעוין. מקובל במסורת אצל חסידים שזהו מעשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן ויש אומרים שמחברו היה החסיד ר' הלל מפאריטש. אדמו"ר הזקן הכניס את הפיוט בסידור התפילה שלו ב'סדר סעודה שלישית' של יום השבת.

ניגון זה הוא ניגון י' בספר הניגונים.

מקור הניגון

המשפיע הרב גרינדלאס מספר (נדפס בספרו): שר׳ מיכל זלאטשובער נ״ע, הי׳ מהתלמידים הגדולים אצל הבעש״ט, ומאוחר יותר הפך ל"תלמיד-חבר" אצל הרב המגיד נ״ע. ברם, בהנהגתו כלפי הרב המגיד הי׳ נוהג כחסיד מן המנין. בשבת, הי׳ אוכל את שתי הסעודות אצל הרב המגיד, ביחד עם שאר התלמידים, ואילו בסעודה השלישית הי׳ יושב לבדו. פעם אחת, שלח המגיד את תלמידו – כ״ק אדמו״ר הזקן נ״ע – שילך לסעוד סעודה שלישית עם ר׳ מיכל, וישמע ממנו דברי תורה. באותה הזדמנות, קיבל ממנו אדמו"ר הזקן כמה וכמה עניינים ותורות בשם הבעש״ט. בין הדברים שלמד אצלו הי׳ הניגון ״בני היכלא״ אותו הי׳ מנגן ר׳ מיכל בשעת הסעודה, ניגון ששמע אצל כ״ק הבעש״ט נ״ע, והי׳ נקרא בפיו ״דער בעש״ט׳ס בני היכלא״; מאוחר יותר, כ״ק אדמו״ר הזקן נ״ע לימד את הניגון לחסידים שלו, ומאז התייחס אליו ניגון זה, ונכלל בין עשרת ה׳ניגונים המכוונים׳ של כ״ק אדמו״ר הזקן נ״ע.

מילות הפיוט

בני היכלא, דכסיפין, למחזי זיו דזעיר אנפין: יהון הכא, בהאי תכא, דבה מלכא בגילופין: צבו לחדא, בהאי ועדא, בגו עירין וכל גדפין: חדו השתא, בהאי שעתא, דביה רעוא ולית זעפין: קריבו לי, חזי חילי, דלית דינין דתקיפין: לבר נטלין, ולא עאלין, הני כלבין דחציפין: והא אזמין, עתיק יומין, למצחה עדי יהון חלפין: רעו דיליה, דגלי ליה, לבטלא בכל קליפין: ישוי לון בנוקביהון, ויטמרון בגו כיפין: ארי השתא, במנחתא, בחדותא דזעיר אנפין

האריז"ל

תרגום:

בני ההיכל הנכספים לראות זיוו של זעיר אנפין: יהיו כאן בזה השולחן, שבו המלך בגילופין: חפצו מאד באסיפה הזאת, בין מלאכים וכל בעלי כנפיים: שמחו עתה בזו השעה, שבה רצון ואין כעס: קרבו אלי, ראו כחי, שאין דינים חזקים: לחוץ נוסעים ואינם נכנסים, אותם הכלבים החצופים: והנה אזמין עתיק יומין למנחה, עד שהם יסתלקו: רצון שלו שהוא גילה, לבטל את כל הקליפות: ישים אותם בנקרתם, וייגנזו בתוך סלעים: כי עכשיו במנחה, בשמחה של זעיר אנפין:

קישורים חיצוניים