הכהן כמורה הוראה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") |
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
לכהנים יש שייכות מיוחדת להוראה. בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים '''בית הדין של הכהנים'''. | לכהנים יש שייכות מיוחדת להוראה. בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים '''בית הדין של הכהנים'''. | ||
בתורה, מתוארה הוראתו של כהן כפסק מוחלט ואמין{{הערה|שתי דוגמאת: "כאשר יערוך הכהן כן יקום", "ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע" -דברים כא:ה | בתורה, מתוארה הוראתו של כהן כפסק מוחלט ואמין{{הערה|שתי דוגמאת: "כאשר יערוך הכהן כן יקום", "ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע" -דברים כא:ה}}. אולם, בסגנון ה[[משנה]] מובאת תורתם של הכהנים במקביל -ולפעמים בניגוד- להוראות של שאר שבטי ישראל. | ||
סמכות לכהנים כמורי הוראה ולשפוט צדק בעניינים תורניים מיותדת גם בתורה שבכתב וגם בתורה שבעל פה. בחלק [[קבלה|הנסתר שבתורה]] מובאות מטרות אידאיליות הדורשות מהכהנים שינהגו כמורי דת, יהיו בעלי ידע תורני ברמה גבוהה, ויתנהגו עם הוראתם באופן של חסד ושלום. | סמכות לכהנים כמורי הוראה ולשפוט צדק בעניינים תורניים מיותדת גם בתורה שבכתב וגם בתורה שבעל פה. בחלק [[קבלה|הנסתר שבתורה]] מובאות מטרות אידאיליות הדורשות מהכהנים שינהגו כמורי דת, יהיו בעלי ידע תורני ברמה גבוהה, ויתנהגו עם הוראתם באופן של חסד ושלום. | ||
עם זאת כי פרשנות אין כל התייחסות לכהן כאל מורה הוראה ראוי רק מכח ייחוסו, וההתייחסות לכהן כמורה הוראה היא מכח לימודו{{הערה|כך מסביר ה[[כלי יקר]] על הפסוק "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים".. מלכים על הכהנים.. יש ללומדיה יתרון על הכהנים.. ממזר ת"ח..-שמות יט:ד | ילקוט שמעוני לספר ויקרא דף תקי"ג (דפוס "המאור") | עם זאת כי פרשנות אין כל התייחסות לכהן כאל מורה הוראה ראוי רק מכח ייחוסו, וההתייחסות לכהן כמורה הוראה היא מכח לימודו{{הערה|כך מסביר ה[[כלי יקר]] על הפסוק "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים".. מלכים על הכהנים.. יש ללומדיה יתרון על הכהנים.. ממזר ת"ח..-שמות יט:ד | ילקוט שמעוני לספר ויקרא דף תקי"ג (דפוס "המאור")}}. אם זאת, כמובן שיש להם קדימות על פני מורה הוראה שווה ערך שאינו כהן. {{הערה|[[שולחן ערוך הרב]] הלכות ברכת המזון}} | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
ה[[רמב"ם]], בספרו משנה תורה, מסביר ש[[יעקב אבינו]] הבדיל את בנו [[לוי]] משאר בניו -ופיקד עליו ללמד ולהורות דרכי [[עבודת השם]] ומצוות [[אברהם אבינו|אברהם]] אל אחיו. הוא גם ציוה לבניו שישמרו על הסדר זו שיתקיים אצל בני לוי בהמשך הדורות{{הערה|רמב"ם הלכות עבודה זרה א, טו | ה[[רמב"ם]], בספרו משנה תורה, מסביר ש[[יעקב אבינו]] הבדיל את בנו [[לוי]] משאר בניו -ופיקד עליו ללמד ולהורות דרכי [[עבודת השם]] ומצוות [[אברהם אבינו|אברהם]] אל אחיו. הוא גם ציוה לבניו שישמרו על הסדר זו שיתקיים אצל בני לוי בהמשך הדורות{{הערה|רמב"ם הלכות עבודה זרה א, טו}}. ב[[מדרש תנחומא]] מובא, שבני לוי השתתפו גם את אחיהם בני ישראל בהרבצת התורה, עד כדי שהצליחו להפוך משכיניהם במחנה גם למרביצי הוראות בתורה{{הערה|כך דורשת התנחומא על הפסוק "אשרי לצדיק ואשרי לשכניו" -תנחומא במדבר יב}} | ||
ב[[מדרש]], מובא ש[[עמרם]] בן [[קהת]] בן לוי היה מנהיג הרוחני של קהל בני יעקב ב[[גלות (יהדות)#גלות מצרים|גלות מצרים]]. התמנות זו, ירש בנו [[אהרן]] אחריו. אהרן, כמנהל החיים הרוחניים של בני ישראל בעת עבדותם במצרים -וגם אחרי ביאת משה וגאולת העם מעבדותם, היה מוכר בעיני העם כמורה הוראה, כאיש חסד, וכמטיל שלום בין בעלי ריב. | ב[[מדרש]], מובא ש[[עמרם]] בן [[קהת]] בן לוי היה מנהיג הרוחני של קהל בני יעקב ב[[גלות (יהדות)#גלות מצרים|גלות מצרים]]. התמנות זו, ירש בנו [[אהרן]] אחריו. אהרן, כמנהל החיים הרוחניים של בני ישראל בעת עבדותם במצרים -וגם אחרי ביאת משה וגאולת העם מעבדותם, היה מוכר בעיני העם כמורה הוראה, כאיש חסד, וכמטיל שלום בין בעלי ריב. | ||
בעת הקמת ה[[משכן]] ציוה [[הקדוש ברוך הוא]] את [[משה]] לקרב את אהרן ובניו לכהן לו כתנאי להשראת [[שכינה|שכינתו]] במשכן ובתוך העם{{הערה|שמות כט מד-ו, מצוטט לקמן בפסקה "מקורות בחומש" | בעת הקמת ה[[משכן]] ציוה [[הקדוש ברוך הוא]] את [[משה]] לקרב את אהרן ובניו לכהן לו כתנאי להשראת [[שכינה|שכינתו]] במשכן ובתוך העם{{הערה|שמות כט מד-ו, מצוטט לקמן בפסקה "מקורות בחומש"}}, זאת לאחר שה[[בכור]]ים, שהיו המיועדים מראש לכהונה, נדחו בעקבות השתתפותם ב[[חטא העגל]]. | ||
==בית דין של כהנים== | ==בית דין של כהנים== | ||
בנוסף לציווי על כללות שמירת המקדש, התורה מצווה על הכהנים לשמור על קדושת ה[[מזבח]], והקטרת [[קטורת הסמים]]. בהתאם לכך, מובן שפעילות היום-יומי של [[בית המקדש]] היה מנוהל על ידי '''ועידה מיוחדת של כהנים'''{{מקור}}. | בנוסף לציווי על כללות שמירת המקדש, התורה מצווה על הכהנים לשמור על קדושת ה[[מזבח]], והקטרת [[קטורת הסמים]]. בהתאם לכך, מובן שפעילות היום-יומי של [[בית המקדש]] היה מנוהל על ידי '''ועידה מיוחדת של כהנים'''{{מקור}}. | ||
בסגנון ה[[משניות]], נקראה זאת הועידה בשם '''בית דין של כהנים''' או בשם '''זקני כהונה'''{{הערה|[[משניות]] מסכת יומא א:ה | בסגנון ה[[משניות]], נקראה זאת הועידה בשם '''בית דין של כהנים''' או בשם '''זקני כהונה'''{{הערה|[[משניות]] מסכת יומא א:ה}}{{מקור}}<!-- דרישת המקור לזהות בין שני המושגים -->. בנוסף לזהירות ה'''בית דין של הכהנים''' על פעילות היום יומי במקדש ודאגם לעיין על [[כהן מוחזק#תהליך בדיקת ייחוסי הכהנים|כשרות בני הכהנים]] לעבודה, ידוע מהמשנה שבית דין זו לא מנע עצמה מלפעול גם בשאר עסקי דין שהיו נוגעים לענייני כהונה{{מקור}}<!-- במשנה נאמר פעם אחת שהם גבו כתובה גבוהה יותר לבת כהן, לא כתוב מעבר על תפקודם -חפש במקורות המובואת בנוסף למסכת כתובות-->, כדוגמא, לתבוע דמי כתובה בלתי רגילה עבור בנות הכהונה{{הערה|משנה מסכת כתובות א, ה. מסכת ראש השנה א, ז. מסכת כתוכות יג, א-ב}}. | ||
===הוראת כהן משיח=== | ===הוראת כהן משיח=== | ||
{{ערך חסר}} | {{ערך חסר}} | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
מקור הראשון בחומש שנותנת סמכות לכהנים כבעלי הוראה מופיע בחומש ויקרא; "וידבר ה' אל אהרן לאמר.. אתה ובניך אתך.. להבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור ולהורת את בני ישראל את כל החקים אשר דבר ה' אליהם ביד משה" (ויקרא י ח-יא). | מקור הראשון בחומש שנותנת סמכות לכהנים כבעלי הוראה מופיע בחומש ויקרא; "וידבר ה' אל אהרן לאמר.. אתה ובניך אתך.. להבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור ולהורת את בני ישראל את כל החקים אשר דבר ה' אליהם ביד משה" (ויקרא י ח-יא). | ||
ה[[ספרא]] וה[[תלמוד בבלי]], דורשים את משמעות כתוב זה ככולל הוראות בענייני [[ערך (יהדות)|ערכים]], [[חרם (הלכה)|חרמין]], [[טומאה וטהרה]], [[הוראה|הוראות]] כלליות, [[מדרש]], [[הלכה]], וקריאת מקרא, משנה, ותלמוד{{הערה|תלמוד בבלי מסכת כריתות דף יג עמוד ב. | ספרא חלק א, דפוס "התורה והמצוה" לה[[מלבי"ם]], דף שפ"ז | ה[[ספרא]] וה[[תלמוד בבלי]], דורשים את משמעות כתוב זה ככולל הוראות בענייני [[ערך (יהדות)|ערכים]], [[חרם (הלכה)|חרמין]], [[טומאה וטהרה]], [[הוראה|הוראות]] כלליות, [[מדרש]], [[הלכה]], וקריאת מקרא, משנה, ותלמוד{{הערה|תלמוד בבלי מסכת כריתות דף יג עמוד ב. | ספרא חלק א, דפוס "התורה והמצוה" לה[[מלבי"ם]], דף שפ"ז}} | ||
בפירוש להחומש, ה[[אבן עזרא]] מעיר על סמכות מיוחדת שיש לכהנים להבחין בין דם [[נידה]] לדם [[טומאה וטהרה#טומאות היוצאות מגוף האדם|זיבה]]{{הערה|ויקרא טו, א | בפירוש להחומש, ה[[אבן עזרא]] מעיר על סמכות מיוחדת שיש לכהנים להבחין בין דם [[נידה]] לדם [[טומאה וטהרה#טומאות היוצאות מגוף האדם|זיבה]]{{הערה|ויקרא טו, א}}, הוא גם מסביר -ככלל- שעיקר שמירת התורה נמצאת בידי הכהנים{{הערה|ויקרא כא, א | עוד שתי דוגמאות: על הפסוק "אלקים לא תקלל" האבן עזרא מפרש שההזהרת הקללה הולך גם על דייני העם וגם על הכהנים בני לוי ש"עמהם התורה" -אבן עזרא לספר שמות כז, כז, ואבן עזרא לספר דברים לא, ט -"שהם מורי התורה"}}, כלל שעליו מעיד גם ה[[ספורנו]]{{הערה|'''וידבר משה והכהנים הלוים'''; שיתף עמו הכהנים להזהיר על העיון בתורה בהיות מוטל על הכהנים ללמד דעת את העם.. -ספורנו לדברים כז, ט}}. ה[[רמב"ן]], בפירושו לחומש דברים, כותב שפעילות הכהנים בעבודתם -וגם בהוראתם- הייתה כעין התנהגות על-טבעי וגם בלתי טעויות{{הערה|רמב"ן לחומש דברים יז:ח}}. אכן, ה[[ספרי]] מדמה כהן בעת שהתורה יוצאה מפיו -כ[[מלאכי השרת]]. | ||
===הכהנים כדיינים במשפט העברי=== | ===הכהנים כדיינים במשפט העברי=== | ||
בחומש גם מובא מקראות המציינות שהכהנים תיפקדו כ[[דיין|דיינים]] על ענייני ריב ו[[נגע הצרעת|נגעים]]. על אף שתפקידם כמחליטי הדין ב'''נגע הצרעת''' ברור מן התורה{{הערה|דברים כא, ה | בחומש גם מובא מקראות המציינות שהכהנים תיפקדו כ[[דיין|דיינים]] על ענייני ריב ו[[נגע הצרעת|נגעים]]. על אף שתפקידם כמחליטי הדין ב'''נגע הצרעת''' ברור מן התורה{{הערה|דברים כא, ה}}, אין דרשת [[חז"ל]] משמעותית שמציינת שהוטל גם על הכהנים לדון בענייני [[דיני ממונות|ריב ממונות]]. ה[[ספורנו]], על פרשת [[עגלה ערופה]], מציין שהכהנים היו בקיאים בתכונות בני העם - בקרימינולוגיה - והיו מתעזרים בזה הידע להצליח בחקירתם למצוא שופך דם הנקי{{הערה|ספורנו דברים כא, ה}}. | ||
==מקורות בספרי נביאים וכתובים== | ==מקורות בספרי נביאים וכתובים== | ||
בספרם של נביאי ישראל מצויין שהכהן ראוי להורות חוקי התורה ולדבר בו תמיד -ללמדם לעם{{הערה|ספר מלאכי ב, ז ובפירוש מצודת דוד שם | בספרם של נביאי ישראל מצויין שהכהן ראוי להורות חוקי התורה ולדבר בו תמיד -ללמדם לעם{{הערה|ספר מלאכי ב, ז ובפירוש מצודת דוד שם}}, ולהוכיח להם את מעלות התורה והכדאייות לילך בדרכיה{{הערה|אבן עזרא לספר הושע ד, ד}}. לפי [[תרגום יונתן|תרגומו של יונתן]] ל[[ספר קהלת]], איש שמסרב לקבל אולפן תורה מכהן נחשב כטיפש{{הערה|קהלת ד יז ובתרגום שם}}. [[רש"י]], בפירושו לדברי הימים מסביר שהכהנים והלוים היו מלמדים ומורים, ושרי המלך היו עומדים איתם כדי שייכנס דבריהם באזני העם -ולא ימרו את פיהם{{הערה|דברי הימים ב יז,ח ברש"י}}. | ||
[[הקדוש ברוך הוא]], בספר ירמיה, מבטיח שלא ייפסק בריתו עם בני הכהנים{{הערה|ספר ירמיה פרק לג | [[הקדוש ברוך הוא]], בספר ירמיה, מבטיח שלא ייפסק בריתו עם בני הכהנים{{הערה|ספר ירמיה פרק לג}}, ואפילו בזמן חורבן הבית נחשב תלמודם של הכהנים -בענייני הקרבנות- כאילו מקריבים ומשיגים כפרה עבור החטא{{הערה|[[ילקוט שמעוני]] (דפוס "המאור") חלק ח דף תקמה (הובא מ[[מדרש ילמדנו]], ובפירוש ה[[זית רענן]] על הילקוט}}. בדמות המקראית, נחשב כהן מורה הוראות כברכה מן השמים. וככל הברכות שחוזרות עבור [[קרבן חטאת|חטאת]] העם, גם כהן שיכולתו להורות צדק נמנע מן העם עבור החטא{{הערה|דברי הימים ב טו, ג}}. | ||
ב[[ספר תהילים]] ו[[דברי הימים]] מתואר שהכהנים שימשו כמורי צדק דווקא עם לבוש נקי שנקרא '''[[בגד|בגדי]] צדק'''{{הערה|תלים קלב, ט ובאבן עזרא שם | ב[[ספר תהילים]] ו[[דברי הימים]] מתואר שהכהנים שימשו כמורי צדק דווקא עם לבוש נקי שנקרא '''[[בגד|בגדי]] צדק'''{{הערה|תלים קלב, ט ובאבן עזרא שם}}. ב[[ספר זכריה]], דמותו של [[יהושע בן יהוצדק]] מתואר כלבוש '''[[בגד|בגדים]] קרועים''', ובכניסתו לכהן, זכה לבגד נקי לשמש בתפקידו. אולם, לא ברור אם הכהנים זקוקים ל[[בגד|בגדים]] הללו כדי להורות או אפילו אם הם איכשהו קשורים עם [[בגדי כהונה]] הרגילים. | ||
==מקורות בתלמוד ודברי חז"ל== | ==מקורות בתלמוד ודברי חז"ל== | ||
ה[[תלמוד בבלי]] בבלי מביא את הסברא שהכהנים הם משונים משאר ישראל בזה שנקראים '''בני דעה'''{{הערה|מסכת עבודה זרה דף נד עמוד א | ה[[תלמוד בבלי]] בבלי מביא את הסברא שהכהנים הם משונים משאר ישראל בזה שנקראים '''בני דעה'''{{הערה|מסכת עבודה זרה דף נד עמוד א}} עם סמכות להורות גם בהיותם צעירים{{הערה|אמר [[רבא]] "לא משכחת צורבא מרבנן דמורי אלא דאתי משבט לוי.. לאסוקי שמעתא אליבא דהילכתא -מסכת יומא דף כו עמוד א}}. הוראתו של כהן היה חשוב בעיני הכלל ובפרט במצוות השייכות אל הכהונה{{הערה|כדוגמא: ה[[רבי יהודה הנשיא|נשיא רבי יהודה]] נשאל מ[[רבי טרפון]] על סכום המדוייק שעליו לתת תמורת פטר חמורו -מסכת בכורות דף יא עמוד א}} | ||
בדברי [[חז"ל]], תולים '''דעת הרחבה''' של הכהנים בתורה על השתתפותם באכילת [[תרומה]] ושאר מאכלי קודש{{הערה|רש"י דברי הימים ב לא, ד -הובא מ[[מכילתא]] | בדברי [[חז"ל]], תולים '''דעת הרחבה''' של הכהנים בתורה על השתתפותם באכילת [[תרומה]] ושאר מאכלי קודש{{הערה|רש"י דברי הימים ב לא, ד -הובא מ[[מכילתא]]}}. הסיבה לכך היא אחת משתיים; יש סוברים שבגלל שלא היו צריכים לטרוח עבור פרנסתם היה להם '''פנאי''' לעסוק בתורה{{הערה|[[רלב"ג]] לסוף דברי הימים ב}}, ויש סוברים ש'''עצם''' התרומה וקדושתה גרמה גדלות הדעת לכהנים{{הערה|'''לחם פנים''' במספר קטן גימטריא '''גל''' שהיה מגלה להם רזי תורה -ש"ך על התורה חלק א דף תקז}}. | ||
==בחלק הנסתר שבתורה== | ==בחלק הנסתר שבתורה== | ||
ב[[ספר הזוהר]], מתואר הכהן כשיא של איש חכם ובעל אחריות בענייני [[קדושה|קודש]]{{הערה|רעיא מהימנא לזוהר חלק ג דף לג. | זוהר חלק ג דף כג. | ב[[ספר הזוהר]], מתואר הכהן כשיא של איש חכם ובעל אחריות בענייני [[קדושה|קודש]]{{הערה|רעיא מהימנא לזוהר חלק ג דף לג. | זוהר חלק ג דף כג.}}. אכן בזוהר החדש, מובא מאמר של [[רבי יוחנן]] שהכהונה הולך יחד עם תלמוד תורה ו[[פרושים|פרישות]]{{הערה|מדרש הנעלם לזוהר חדש דף כב: | | זוהר חדש דף מב.}}, אולם ב'''זוהר חדש''' מתואר עבודת הכהן ותלמודו בתוך הציבור והקהל כעיקר של הקרבת הקרבן. בין שאר הדברים -עיקרתו מתבטא בכך שהוא צריך לכוון בסידור [[השם המפורש]] בנכונות המקובלת{{הערה|זוהר חדש לבפר רות דף פב.}}. ב'''השמטות''' לספר הזוהר הוסבר שנתינת דם המילואים על תנוך אוזן אהרן ובניו פעל עליהם שיהיו אזנם רכים -מוכן לקבל- אולפן התורה, ולשלב [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]] יחד{{הערה|השמטות לזהר, %46 מהתחלת הספר}}. | ||
לפי דעתו של [[רבי יצחק]], הכהן הוא מי שעושה את ה'''ניחוח''' בקרבן -דהיינו הנחת רוח ל'''הקדוש ברוך הוא''', וכיוון שהוא נצרך לכוון להכוונות הדרושות, הכהן צריך להיות חכם ובעל שכל רחבה בחכמת התורה יותר מאיש מכלל העם. בנוסף, לדעתו של רבי יצחק אם הכהן הוא [[עם הארץ]] -עבודתו פסולה{{הערה|זוהר חדש לרות פב., הובא ב[[מנחם רקנטי|רקנטי]] | לפי דעתו של [[רבי יצחק]], הכהן הוא מי שעושה את ה'''ניחוח''' בקרבן -דהיינו הנחת רוח ל'''הקדוש ברוך הוא''', וכיוון שהוא נצרך לכוון להכוונות הדרושות, הכהן צריך להיות חכם ובעל שכל רחבה בחכמת התורה יותר מאיש מכלל העם. בנוסף, לדעתו של רבי יצחק אם הכהן הוא [[עם הארץ]] -עבודתו פסולה{{הערה|זוהר חדש לרות פב., הובא ב[[מנחם רקנטי|רקנטי]]}}. בצורה יותר חריפה, [[רבי שמעון בן יוחאי]] משווה כהן עם הארץ אל חיה ובהמה{{הערה|ילקוט שמעוני לספר במדבר ד' שיא (הוצאת "המאור") הובא מ[[ספרי]] חלק ב דף קמח}} השוואה שגם [[רבי ינאי]] מסכים אליה{{הערה|מדרש רבי תנחומה לפרשת תרומה א}}. | ||
בספר '''רזיאל המלאך''' מתואר הכהן כמלמד תורה לעם ועבור לימודו מתברכים בשפע [[לחם]] ופרנסה, אכן המסרב להשתתף בקבלת תלמודם של הכהנים נענש בהמעטת לחמו{{הערה|ספר רזיאל המלאך דף לו-ז | בספר '''רזיאל המלאך''' מתואר הכהן כמלמד תורה לעם ועבור לימודו מתברכים בשפע [[לחם]] ופרנסה, אכן המסרב להשתתף בקבלת תלמודם של הכהנים נענש בהמעטת לחמו{{הערה|ספר רזיאל המלאך דף לו-ז}} | ||
==בחסידות חב"ד== | ==בחסידות חב"ד== | ||
בחסידות חב"ד נמצא ביאורים לרוב על מעלתם של שבט לוי בכלל ושל הכהונה בפרט. החל מ[[אדמו"ר הזקן]], שהאריך לתאר את מדת החסד של אהרן הכהן{{הערה|ספר ליקוטי תורה, מאמר "ויפרח מטה אהרן" לפרשת קרח | בחסידות חב"ד נמצא ביאורים לרוב על מעלתם של שבט לוי בכלל ושל הכהונה בפרט. החל מ[[אדמו"ר הזקן]], שהאריך לתאר את מדת החסד של אהרן הכהן{{הערה|ספר ליקוטי תורה, מאמר "ויפרח מטה אהרן" לפרשת קרח}} וגם החכמה שניתן מלמעלה אל בני הכהנים בכל הדורות -אפילו לכהנים צעירים בשנותם{{הערה|ספר מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] על התורה והמועדים חלק בראשית-שמות, דף ר"י ודך רנ"ג | ובדברי רבו [[המגיד ממזריטש]] בספר '''מגיד דברו ליעקב''' -חלק 'רמזי תורה' דף צא:.}}. | ||
ה[[אדמו"ר האמצעי]] האריך להסביר מעלת תלמוד התורה של הכהנים עוד יותר מאביו{{הערה|וזאת בהתאם לאופיו להסביר באריכות את מאמרי אביו | ה[[אדמו"ר האמצעי]] האריך להסביר מעלת תלמוד התורה של הכהנים עוד יותר מאביו{{הערה|וזאת בהתאם לאופיו להסביר באריכות את מאמרי אביו}}, הוא הסביר שהמשכת חכמת התורה נפעל על ידי הכהנים ותלמודם{{הערה|כך ניסח: וכל קדושה העליונה נמשך לבני ישראל -שהוא בחינת מלכות- על ידי הכהנים. וגם המשכת אור דתורה -שהוא שם מ"ה דחכמה עילאה- כמו שכתוב "יורו משפטיך ליעקב" -ספר מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] חלק בראשית}}, והוא גם הסביר שהעלאת נרות המנורה על ידי הכהן והקטרת הקטרת מסמל את כחו של הכהונה להמשיך רוב עונג במדת החכמה, המשכה שמביאה על העם כולו רוב שפע גשמי{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] "דרושי חתונה" חלק א דף קמה | ובספר מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] במדבר חלק ג דף תתקכ"ו מוסיף שכח זו לא ניתן לשאר שבטי ישראל}}, וגם בעת הגלות בזמן שאין בית המקדש{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] לספר במדבר חלק ג דף תתקעב.}}. | ||
[[אדמו"ר מהר"ש]], בשנת [[תרכ"ז]], מסר מאמר שמסיברה את כח המיוחד שיש לשבט לוי בענייני הוראת בתורה{{הערה|ספר מאמרי אדמור [[המהר"ש]] תרכז דף שי. | [[אדמו"ר מהר"ש]], בשנת [[תרכ"ז]], מסר מאמר שמסיברה את כח המיוחד שיש לשבט לוי בענייני הוראת בתורה{{הערה|ספר מאמרי אדמור [[המהר"ש]] תרכז דף שי.}}. | ||
גם בין שאר כתבים של אסיפת גדולי חסידי חב"ד מתואר הכהנים כבעלי יכולת נפלאה בהוראתה של תורה{{הערה|ספר פלח הרימון ל[[הלל מפאריץ']] שמות דף תכז. | גם בין שאר כתבים של אסיפת גדולי חסידי חב"ד מתואר הכהנים כבעלי יכולת נפלאה בהוראתה של תורה{{הערה|ספר פלח הרימון ל[[הלל מפאריץ']] שמות דף תכז.}}. | ||
[[הרבי מליובאוויטש]], בשיחותיו, מסביר שעבודת בני שבט לוי היא יותר קשה מעבודת שאר בני ישראל ולכן הם צריכים לחינוך ארוכה כדי להצליח בה{{הערה|שיחות קודש מכ"ה במר-חשוון, שנת תשל"ג | [[הרבי מליובאוויטש]], בשיחותיו, מסביר שעבודת בני שבט לוי היא יותר קשה מעבודת שאר בני ישראל ולכן הם צריכים לחינוך ארוכה כדי להצליח בה{{הערה|שיחות קודש מכ"ה במר-חשוון, שנת תשל"ג}}. הרבי גם מתאר את ניצוץ הכהונה שנקשר עם אהרן ובניו הכהנים באותו אופן שנקשר '''ניצוץ היהדות''' בתוך כל יהודי ויהודי{{הערה|ליקוטי שיחות חלק כח דף קיא.}}. | ||
==מי הולך אל מי== | ==מי הולך אל מי== | ||
מובא בפרשני התורה שעל העם לבקש דברי הוראות מן הכהנים כדי למנוע תקלות נפוצות טרם שהן צומחות{{הערה|כלי יקר ויקרא יד, ב. | דברי הימים ב טו, ג וברש"י |מלאכי ב, ז ובמצודת דוד | מובא בפרשני התורה שעל העם לבקש דברי הוראות מן הכהנים כדי למנוע תקלות נפוצות טרם שהן צומחות{{הערה|כלי יקר ויקרא יד, ב. | דברי הימים ב טו, ג וברש"י |מלאכי ב, ז ובמצודת דוד}}. אולם יש דעות שעל הכהן לצאת ממסגרת הקודש ולחזור אחרי העם כדי ללמדם תורה{{הערה|ילקוט שמעוני לספר שמות דף ת"ע (דפוס "המאור")}} | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה מ־00:54, 8 בפברואר 2017
לכהנים יש שייכות מיוחדת להוראה. בזמן שבית המקדש היה קיים בית הדין של הכהנים.
בתורה, מתוארה הוראתו של כהן כפסק מוחלט ואמין[1]. אולם, בסגנון המשנה מובאת תורתם של הכהנים במקביל -ולפעמים בניגוד- להוראות של שאר שבטי ישראל.
סמכות לכהנים כמורי הוראה ולשפוט צדק בעניינים תורניים מיותדת גם בתורה שבכתב וגם בתורה שבעל פה. בחלק הנסתר שבתורה מובאות מטרות אידאיליות הדורשות מהכהנים שינהגו כמורי דת, יהיו בעלי ידע תורני ברמה גבוהה, ויתנהגו עם הוראתם באופן של חסד ושלום.
עם זאת כי פרשנות אין כל התייחסות לכהן כאל מורה הוראה ראוי רק מכח ייחוסו, וההתייחסות לכהן כמורה הוראה היא מכח לימודושגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: כך מסביר הכלי יקר על הפסוק "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים".. מלכים על הכהנים.. יש ללומדיה יתרון על הכהנים.. ממזר ת"ח..-שמות יט:ד וגם 2= ילקוט שמעוני לספר ויקרא דף תקי"ג (דפוס "המאור").. אם זאת, כמובן שיש להם קדימות על פני מורה הוראה שווה ערך שאינו כהן. [2]
רקע
הרמב"ם, בספרו משנה תורה, מסביר שיעקב אבינו הבדיל את בנו לוי משאר בניו -ופיקד עליו ללמד ולהורות דרכי עבודת השם ומצוות אברהם אל אחיו. הוא גם ציוה לבניו שישמרו על הסדר זו שיתקיים אצל בני לוי בהמשך הדורות[3]. במדרש תנחומא מובא, שבני לוי השתתפו גם את אחיהם בני ישראל בהרבצת התורה, עד כדי שהצליחו להפוך משכיניהם במחנה גם למרביצי הוראות בתורה[4]
במדרש, מובא שעמרם בן קהת בן לוי היה מנהיג הרוחני של קהל בני יעקב בגלות מצרים. התמנות זו, ירש בנו אהרן אחריו. אהרן, כמנהל החיים הרוחניים של בני ישראל בעת עבדותם במצרים -וגם אחרי ביאת משה וגאולת העם מעבדותם, היה מוכר בעיני העם כמורה הוראה, כאיש חסד, וכמטיל שלום בין בעלי ריב.
בעת הקמת המשכן ציוה הקדוש ברוך הוא את משה לקרב את אהרן ובניו לכהן לו כתנאי להשראת שכינתו במשכן ובתוך העם[5], זאת לאחר שהבכורים, שהיו המיועדים מראש לכהונה, נדחו בעקבות השתתפותם בחטא העגל.
בית דין של כהנים
בנוסף לציווי על כללות שמירת המקדש, התורה מצווה על הכהנים לשמור על קדושת המזבח, והקטרת קטורת הסמים. בהתאם לכך, מובן שפעילות היום-יומי של בית המקדש היה מנוהל על ידי ועידה מיוחדת של כהנים[דרוש מקור].
בסגנון המשניות, נקראה זאת הועידה בשם בית דין של כהנים או בשם זקני כהונה[6][דרוש מקור]. בנוסף לזהירות הבית דין של הכהנים על פעילות היום יומי במקדש ודאגם לעיין על כשרות בני הכהנים לעבודה, ידוע מהמשנה שבית דין זו לא מנע עצמה מלפעול גם בשאר עסקי דין שהיו נוגעים לענייני כהונה[דרוש מקור], כדוגמא, לתבוע דמי כתובה בלתי רגילה עבור בנות הכהונה[7].
הוראת כהן משיח
מקורות בחומש
מקור הראשון בחומש שנותנת סמכות לכהנים כבעלי הוראה מופיע בחומש ויקרא; "וידבר ה' אל אהרן לאמר.. אתה ובניך אתך.. להבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור ולהורת את בני ישראל את כל החקים אשר דבר ה' אליהם ביד משה" (ויקרא י ח-יא).
הספרא והתלמוד בבלי, דורשים את משמעות כתוב זה ככולל הוראות בענייני ערכים, חרמין, טומאה וטהרה, הוראות כלליות, מדרש, הלכה, וקריאת מקרא, משנה, ותלמודשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: תלמוד בבלי מסכת כריתות דף יג עמוד ב. וגם 2= ספרא חלק א, דפוס "התורה והמצוה" להמלבי"ם, דף שפ"ז.
בפירוש להחומש, האבן עזרא מעיר על סמכות מיוחדת שיש לכהנים להבחין בין דם נידה לדם זיבה[8], הוא גם מסביר -ככלל- שעיקר שמירת התורה נמצאת בידי הכהניםשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: ויקרא כא, א וגם 2= עוד שתי דוגמאות: על הפסוק "אלקים לא תקלל" האבן עזרא מפרש שההזהרת הקללה הולך גם על דייני העם וגם על הכהנים בני לוי ש"עמהם התורה" -אבן עזרא לספר שמות כז, כז, ואבן עזרא לספר דברים לא, ט -"שהם מורי התורה"., כלל שעליו מעיד גם הספורנו[9]. הרמב"ן, בפירושו לחומש דברים, כותב שפעילות הכהנים בעבודתם -וגם בהוראתם- הייתה כעין התנהגות על-טבעי וגם בלתי טעויות[10]. אכן, הספרי מדמה כהן בעת שהתורה יוצאה מפיו -כמלאכי השרת.
הכהנים כדיינים במשפט העברי
בחומש גם מובא מקראות המציינות שהכהנים תיפקדו כדיינים על ענייני ריב ונגעים. על אף שתפקידם כמחליטי הדין בנגע הצרעת ברור מן התורה[11], אין דרשת חז"ל משמעותית שמציינת שהוטל גם על הכהנים לדון בענייני ריב ממונות. הספורנו, על פרשת עגלה ערופה, מציין שהכהנים היו בקיאים בתכונות בני העם - בקרימינולוגיה - והיו מתעזרים בזה הידע להצליח בחקירתם למצוא שופך דם הנקי[12].
מקורות בספרי נביאים וכתובים
בספרם של נביאי ישראל מצויין שהכהן ראוי להורות חוקי התורה ולדבר בו תמיד -ללמדם לעם[13], ולהוכיח להם את מעלות התורה והכדאייות לילך בדרכיה[14]. לפי תרגומו של יונתן לספר קהלת, איש שמסרב לקבל אולפן תורה מכהן נחשב כטיפש[15]. רש"י, בפירושו לדברי הימים מסביר שהכהנים והלוים היו מלמדים ומורים, ושרי המלך היו עומדים איתם כדי שייכנס דבריהם באזני העם -ולא ימרו את פיהם[16].
הקדוש ברוך הוא, בספר ירמיה, מבטיח שלא ייפסק בריתו עם בני הכהנים[17], ואפילו בזמן חורבן הבית נחשב תלמודם של הכהנים -בענייני הקרבנות- כאילו מקריבים ומשיגים כפרה עבור החטא[18]. בדמות המקראית, נחשב כהן מורה הוראות כברכה מן השמים. וככל הברכות שחוזרות עבור חטאת העם, גם כהן שיכולתו להורות צדק נמנע מן העם עבור החטא[19].
בספר תהילים ודברי הימים מתואר שהכהנים שימשו כמורי צדק דווקא עם לבוש נקי שנקרא בגדי צדק[20]. בספר זכריה, דמותו של יהושע בן יהוצדק מתואר כלבוש בגדים קרועים, ובכניסתו לכהן, זכה לבגד נקי לשמש בתפקידו. אולם, לא ברור אם הכהנים זקוקים לבגדים הללו כדי להורות או אפילו אם הם איכשהו קשורים עם בגדי כהונה הרגילים.
מקורות בתלמוד ודברי חז"ל
התלמוד בבלי בבלי מביא את הסברא שהכהנים הם משונים משאר ישראל בזה שנקראים בני דעה[21] עם סמכות להורות גם בהיותם צעירים[22]. הוראתו של כהן היה חשוב בעיני הכלל ובפרט במצוות השייכות אל הכהונה[23]
בדברי חז"ל, תולים דעת הרחבה של הכהנים בתורה על השתתפותם באכילת תרומה ושאר מאכלי קודש[24]. הסיבה לכך היא אחת משתיים; יש סוברים שבגלל שלא היו צריכים לטרוח עבור פרנסתם היה להם פנאי לעסוק בתורה[25], ויש סוברים שעצם התרומה וקדושתה גרמה גדלות הדעת לכהנים[26].
בחלק הנסתר שבתורה
בספר הזוהר, מתואר הכהן כשיא של איש חכם ובעל אחריות בענייני קודששגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: רעיא מהימנא לזוהר חלק ג דף לג. וגם 2= זוהר חלק ג דף כג... אכן בזוהר החדש, מובא מאמר של רבי יוחנן שהכהונה הולך יחד עם תלמוד תורה ופרישותשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: מדרש הנעלם לזוהר חדש דף כב: וגם 2= ., אולם בזוהר חדש מתואר עבודת הכהן ותלמודו בתוך הציבור והקהל כעיקר של הקרבת הקרבן. בין שאר הדברים -עיקרתו מתבטא בכך שהוא צריך לכוון בסידור השם המפורש בנכונות המקובלת[27]. בהשמטות לספר הזוהר הוסבר שנתינת דם המילואים על תנוך אוזן אהרן ובניו פעל עליהם שיהיו אזנם רכים -מוכן לקבל- אולפן התורה, ולשלב תורה שבכתב ותורה שבעל פה יחד[28].
לפי דעתו של רבי יצחק, הכהן הוא מי שעושה את הניחוח בקרבן -דהיינו הנחת רוח להקדוש ברוך הוא, וכיוון שהוא נצרך לכוון להכוונות הדרושות, הכהן צריך להיות חכם ובעל שכל רחבה בחכמת התורה יותר מאיש מכלל העם. בנוסף, לדעתו של רבי יצחק אם הכהן הוא עם הארץ -עבודתו פסולה[29]. בצורה יותר חריפה, רבי שמעון בן יוחאי משווה כהן עם הארץ אל חיה ובהמה[30] השוואה שגם רבי ינאי מסכים אליה[31].
בספר רזיאל המלאך מתואר הכהן כמלמד תורה לעם ועבור לימודו מתברכים בשפע לחם ופרנסה, אכן המסרב להשתתף בקבלת תלמודם של הכהנים נענש בהמעטת לחמו[32]
בחסידות חב"ד
בחסידות חב"ד נמצא ביאורים לרוב על מעלתם של שבט לוי בכלל ושל הכהונה בפרט. החל מאדמו"ר הזקן, שהאריך לתאר את מדת החסד של אהרן הכהן[33] וגם החכמה שניתן מלמעלה אל בני הכהנים בכל הדורות -אפילו לכהנים צעירים בשנותםשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: ספר מאמרי אדמו"ר הזקן על התורה והמועדים חלק בראשית-שמות, דף ר"י ודך רנ"ג וגם 2= ובדברי רבו המגיד ממזריטש בספר מגיד דברו ליעקב -חלק 'רמזי תורה' דף צא:...
האדמו"ר האמצעי האריך להסביר מעלת תלמוד התורה של הכהנים עוד יותר מאביו[34], הוא הסביר שהמשכת חכמת התורה נפעל על ידי הכהנים ותלמודם[35], והוא גם הסביר שהעלאת נרות המנורה על ידי הכהן והקטרת הקטרת מסמל את כחו של הכהונה להמשיך רוב עונג במדת החכמה, המשכה שמביאה על העם כולו רוב שפע גשמישגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: מאמרי אדמו"ר האמצעי "דרושי חתונה" חלק א דף קמה וגם 2= ובספר מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר חלק ג דף תתקכ"ו מוסיף שכח זו לא ניתן לשאר שבטי ישראל., וגם בעת הגלות בזמן שאין בית המקדש[36].
אדמו"ר מהר"ש, בשנת תרכ"ז, מסר מאמר שמסיברה את כח המיוחד שיש לשבט לוי בענייני הוראת בתורה[37].
גם בין שאר כתבים של אסיפת גדולי חסידי חב"ד מתואר הכהנים כבעלי יכולת נפלאה בהוראתה של תורה[38].
הרבי מליובאוויטש, בשיחותיו, מסביר שעבודת בני שבט לוי היא יותר קשה מעבודת שאר בני ישראל ולכן הם צריכים לחינוך ארוכה כדי להצליח בה[39]. הרבי גם מתאר את ניצוץ הכהונה שנקשר עם אהרן ובניו הכהנים באותו אופן שנקשר ניצוץ היהדות בתוך כל יהודי ויהודי[40].
מי הולך אל מי
מובא בפרשני התורה שעל העם לבקש דברי הוראות מן הכהנים כדי למנוע תקלות נפוצות טרם שהן צומחותשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: כלי יקר ויקרא יד, ב. וגם 2= דברי הימים ב טו, ג וברש"י .. אולם יש דעות שעל הכהן לצאת ממסגרת הקודש ולחזור אחרי העם כדי ללמדם תורה[41]
לקריאה נוספת
- ספר תקנת השבים להרב צדוק הכהן מלובלין (מדף י"א והלאה)
- ספר מאיר עיני ישרים מאת הרב מאיר שורצמן -וויניפג, קנדה תש"י (דף מז)
- ספר גבורת יצחק -ארה"ב תשנ"ז (דף שפ"ז)
הערות שוליים
- ↑ שתי דוגמאת: "כאשר יערוך הכהן כן יקום", "ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע" -דברים כא:ה
- ↑ שולחן ערוך הרב הלכות ברכת המזון
- ↑ רמב"ם הלכות עבודה זרה א, טו
- ↑ כך דורשת התנחומא על הפסוק "אשרי לצדיק ואשרי לשכניו" -תנחומא במדבר יב
- ↑ שמות כט מד-ו, מצוטט לקמן בפסקה "מקורות בחומש"
- ↑ משניות מסכת יומא א:ה
- ↑ משנה מסכת כתובות א, ה. מסכת ראש השנה א, ז. מסכת כתוכות יג, א-ב
- ↑ ויקרא טו, א
- ↑ וידבר משה והכהנים הלוים; שיתף עמו הכהנים להזהיר על העיון בתורה בהיות מוטל על הכהנים ללמד דעת את העם.. -ספורנו לדברים כז, ט
- ↑ רמב"ן לחומש דברים יז:ח
- ↑ דברים כא, ה
- ↑ ספורנו דברים כא, ה
- ↑ ספר מלאכי ב, ז ובפירוש מצודת דוד שם
- ↑ אבן עזרא לספר הושע ד, ד
- ↑ קהלת ד יז ובתרגום שם
- ↑ דברי הימים ב יז,ח ברש"י
- ↑ ספר ירמיה פרק לג
- ↑ ילקוט שמעוני (דפוס "המאור") חלק ח דף תקמה (הובא ממדרש ילמדנו, ובפירוש הזית רענן על הילקוט
- ↑ דברי הימים ב טו, ג
- ↑ תלים קלב, ט ובאבן עזרא שם
- ↑ מסכת עבודה זרה דף נד עמוד א
- ↑ אמר רבא "לא משכחת צורבא מרבנן דמורי אלא דאתי משבט לוי.. לאסוקי שמעתא אליבא דהילכתא -מסכת יומא דף כו עמוד א
- ↑ כדוגמא: הנשיא רבי יהודה נשאל מרבי טרפון על סכום המדוייק שעליו לתת תמורת פטר חמורו -מסכת בכורות דף יא עמוד א
- ↑ רש"י דברי הימים ב לא, ד -הובא ממכילתא
- ↑ רלב"ג לסוף דברי הימים ב
- ↑ לחם פנים במספר קטן גימטריא גל שהיה מגלה להם רזי תורה -ש"ך על התורה חלק א דף תקז
- ↑ זוהר חדש לבפר רות דף פב.
- ↑ השמטות לזהר, %46 מהתחלת הספר
- ↑ זוהר חדש לרות פב., הובא ברקנטי
- ↑ ילקוט שמעוני לספר במדבר ד' שיא (הוצאת "המאור") הובא מספרי חלק ב דף קמח
- ↑ מדרש רבי תנחומה לפרשת תרומה א
- ↑ ספר רזיאל המלאך דף לו-ז
- ↑ ספר ליקוטי תורה, מאמר "ויפרח מטה אהרן" לפרשת קרח
- ↑ וזאת בהתאם לאופיו להסביר באריכות את מאמרי אביו
- ↑ כך ניסח: וכל קדושה העליונה נמשך לבני ישראל -שהוא בחינת מלכות- על ידי הכהנים. וגם המשכת אור דתורה -שהוא שם מ"ה דחכמה עילאה- כמו שכתוב "יורו משפטיך ליעקב" -ספר מאמרי אדמו"ר האמצעי חלק בראשית
- ↑ מאמרי אדמו"ר האמצעי לספר במדבר חלק ג דף תתקעב.
- ↑ ספר מאמרי אדמור המהר"ש תרכז דף שי.
- ↑ ספר פלח הרימון להלל מפאריץ' שמות דף תכז.
- ↑ שיחות קודש מכ"ה במר-חשוון, שנת תשל"ג
- ↑ ליקוטי שיחות חלק כח דף קיא.
- ↑ ילקוט שמעוני לספר שמות דף ת"ע (דפוס "המאור")