אברהם סופר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "ארצה " ב־"ארצה ") |
מ (החלפת טקסט – "יחידות " ב־"יחידות ") |
||
שורה 12: | שורה 12: | ||
הרב סופר היה מגיע אל [[הרבי]] בשעות בלתי רגילות ונכנס לחדרו של הרבי, לשוחח עמו ב[[נגלה|לימוד]]{{הערת שוליים|כפי שהיה מגדיר זאת בעצמו.}}. | הרב סופר היה מגיע אל [[הרבי]] בשעות בלתי רגילות ונכנס לחדרו של הרבי, לשוחח עמו ב[[נגלה|לימוד]]{{הערת שוליים|כפי שהיה מגדיר זאת בעצמו.}}. | ||
פעם הייתה לו שקלא וטריא עם הרבי בעניין מסוים בדברי סבו, ה[[חתם סופר]]. הרבי ענה לו שלשון החתם-סופר שונה במקצת מכפי שציטט, ובדקדוק הלשון מתורצת השאלה. בצאתו | פעם הייתה לו שקלא וטריא עם הרבי בעניין מסוים בדברי סבו, ה[[חתם סופר]]. הרבי ענה לו שלשון החתם-סופר שונה במקצת מכפי שציטט, ובדקדוק הלשון מתורצת השאלה. בצאתו מה[[יחידות]] סיפר לתלמידי הישיבה, כי הוא התווכח עם הרבי אודות לשונו של החתם סופר עד שהרבי קם והוציא את הספר מארון הספרים והראה לו שהצדק עימו. הרב סופר לא התאפק ושאל את הרבי ישירות: "מהיכן יש לרבי זמן לדעת את כל לשונות החתם-סופר בעל פה?!"... | ||
פעם נכנס ל[[יחידות]], מיד לאחר שמחדרו של הרבי יצא מנחם בגין. לאחר מכן סיפר הרב סופר: | פעם נכנס ל[[יחידות]], מיד לאחר שמחדרו של הרבי יצא מנחם בגין. לאחר מכן סיפר הרב סופר: |
גרסה מ־15:20, 1 בנובמבר 2016
אברהם סופר (שרייבר) (תרנ"ח - תשמ"ב) היה רב ופרשן ספרות תורנית.
הרב סופר נולד בשנת (תרנ"ח) באגר שבהונגריה. בנו של הרב שמעון סופר ונינו של החת"ם סופר.
בנעוריו למד תחת אביו, רבה של אגר ואחר כך רב בישיבה בפרשבורג, והוסמך לרבנות. בשנת תרפ"א נישא ועבר לחיות בווינה, אוסטריה. עד עלייתו לארץ ישראל שימש סופר רב, תחילה בקורפו (תרפ"ה - תרפ"ח) ולאחר מכן בגוריציה שבאיטליה (תרפ"ח - תרצ"ז) ובפיומה (תרצ"ז - ת"ש). בשנת ת"ש עלה ארצה והתיישב בירושלים.
בימי רבנותו באיטליה החל לטפל בכתבי יד עתיקים של ספרות רבנית ולשמרם. שנים רבות עסק סופר בהוצאה מחודשת של הספר "בית הבחירה" של המאירי ובחידוש הוצאת כתביו של סבו. ספרים אלו בוארו על ידו. לסירוגין שימש גם כמורה בבית המדרש לרבנים בארה"ב בניו יורק.
בשנת תשמ"א זכה בפרס ישראל לספרות תורנית. בשנת תשמ"ב נפטר.
קשריו עם הרבי
הרב סופר היה מגיע אל הרבי בשעות בלתי רגילות ונכנס לחדרו של הרבי, לשוחח עמו בלימוד[1].
פעם הייתה לו שקלא וטריא עם הרבי בעניין מסוים בדברי סבו, החתם סופר. הרבי ענה לו שלשון החתם-סופר שונה במקצת מכפי שציטט, ובדקדוק הלשון מתורצת השאלה. בצאתו מהיחידות סיפר לתלמידי הישיבה, כי הוא התווכח עם הרבי אודות לשונו של החתם סופר עד שהרבי קם והוציא את הספר מארון הספרים והראה לו שהצדק עימו. הרב סופר לא התאפק ושאל את הרבי ישירות: "מהיכן יש לרבי זמן לדעת את כל לשונות החתם-סופר בעל פה?!"...
פעם נכנס ליחידות, מיד לאחר שמחדרו של הרבי יצא מנחם בגין. לאחר מכן סיפר הרב סופר:
- "כרגיל גם הפעם הדהים אותי הרבי בשליטתו התורנית המופלאה וגם בכתבי זקני ה'חתם-סופר'. אך בעיקר התפעלתי מהעובדה, שלאחר שישב הרבי שעות ארוכות עם קודמי, ואתה יכול להבין שלא דיבר עמו בלימוד... הנה כשאני נכנסתי באותה דלת שנפתחה ליציאתו של בגין, החליף הרבי את הנושא ברגע כמימרא, וצלל עימי בעומק הסוגיות ובכתבי ה'חתם סופר'. היה נראה כאלו אני האדם הראשון שהוא מדבר עמו בלילה זה. לא ניכר עליו שום מתח ועייפות מהשיחה הקודמת, ולא היה צריך כלל איזו הפסקה ומנוחה ליתן רווח בין דיבור לדיבור".[2]
על הרבה מספרי הראשונים שההדיר קיבל הרב סופר הערות מהרבי וחלקם אף הודפסו בספריו.[3]
הערות שוליים
- ↑ כפי שהיה מגדיר זאת בעצמו.
- ↑ ר' אברהם מנדל ווכטר ששמע מהמשפיע הרב משה וובר מירושלים בשם הרב סופר.
- ↑ תורת חב"ד לבני הישיבות.