כ: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (←פתיח) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
|תמונה=[[קובץ:כף.jpg|150px|מרכז]]}} | |תמונה=[[קובץ:כף.jpg|150px|מרכז]]}} | ||
אות '''כ"ף''' היא אות האחת עשרה מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]]. ערכה של כ"ף ב[[גימטריא]] הוא עשרים. | אות '''כ"ף''' היא אות האחת עשרה מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]]. ערכה של כ"ף ב[[גימטריא]] הוא עשרים. | ||
==צורת כתיבתה== | |||
פסק אדמו"ר הזקן ב[[שו"ע אדמו"ר הזקן|שו"ע]]{{הערה|סימן לו}}: | |||
כ כפופה - קבלת [[רבי יהודה החסיד|החסיד]] שהיא צריכה להיות עגולה מכל צד ולא יהיה לה שום זויות לכתחלה, ואם עשה לה זוית באחוריה מלמעלה כשרה אם היא עגולה למטה אבל אם עשה מלמטה ומלמעלה הרי זו דומה ל[[ב]]' ופסולה: | |||
==הכתר== | |||
בחסידות מבואר כי אות כ"ף מורה על ספירת ה[[כתר]]. ובפרט כל [[כתר עליון]], שהוא כתר של [[עולמות אבי"ע]]. | בחסידות מבואר כי אות כ"ף מורה על ספירת ה[[כתר]]. ובפרט כל [[כתר עליון]], שהוא כתר של [[עולמות אבי"ע]]. | ||
גרסה מ־02:50, 30 בספטמבר 2016
| האות כ | |||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 | |||||||||||||||||||||||||||||
| אותיות האל"ף בי"ת | |||||||||||||||||||||||||||||
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ||||||||||||||||||||||||
| ז | ח | ט | י | כ | ל | ||||||||||||||||||||||||
| מ | נ | ס | ע | פ | צ | ||||||||||||||||||||||||
| ק | ר | ש | ת | ||||||||||||||||||||||||||
| אותיות סופיות | |||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||
| נוטריקון - חילופי אותיות | |
|---|---|
| אתב"ש · אלב"מ · אכב"י · רל"א שערים · גימטריא · כתב מזוזה | |
| סוגי אותיות | |
| אתוון רברבין · אתוון זעירין · תגים המחשבה · הדיבור · החקיקה · הכתיבה רשימו · אש שחורה · אש לבנה | |
אות כ"ף היא אות האחת עשרה מבין אותיות של לשון הקודש. ערכה של כ"ף בגימטריא הוא עשרים.
צורת כתיבתה
כ כפופה - קבלת החסיד שהיא צריכה להיות עגולה מכל צד ולא יהיה לה שום זויות לכתחלה, ואם עשה לה זוית באחוריה מלמעלה כשרה אם היא עגולה למטה אבל אם עשה מלמטה ומלמעלה הרי זו דומה לב' ופסולה:
הכתר
בחסידות מבואר כי אות כ"ף מורה על ספירת הכתר. ובפרט כל כתר עליון, שהוא כתר של עולמות אבי"ע.
בביאור הדברים נאמר כי כתר עליון הוא בבחינת ממוצע בין המאציל לנאצלים. ובכל ממוצע יש שני בחינות: הבחינה התחתונה שבעליון, והבחינה העליונה שבתחתון. ושני בחינות אלו, שהם פנימיות כתר עליון וחיצוניות כתר עליון, כלולה כל אחת מעשר ספירות. וזהו אות כ"ף שהוא מספר עשרים.
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "כ" הוא - 20.
בזוה"ק
בזהר חדש[2] מובא:
אנכי... א"י דכר. נ"כ נוקבא. ושפיר איהו, והכי קאמר, אני דכר ונוקבא כחדא, דהא נו"ן כפופה איהו נוקבא בכל אתר. אוף הכא אנכי כלא כחדא"אמאי נקט אנכי, ולא אני. אלא נ"כ תרי נוקבי אינון, ותנינן, כגוונא דשכינה לתתא, אוף הכי שכינה לעילא. וכלא אשתכח במלת אנכי, בחיבורא חדא. אנכי כללא דזכור, רזא דכל מהימנותא, נ"כ
כלומר, אותיות א' וי' מורות על בחינת המשפיע בחינת זכר, ואותיות נ' כ' מורות על השכינה הקדושה, שהיא גילוי בבחינת מקבל. ולמה אמר "אנכי" ולא "אני"? אלא מכיון שיש שני בחינות בשכינה הקדושה, יש שכינה למעלה (בינה או לאה) ויש שכינה לתתא (מלכות, רחל) וכולם נרמזים במילה אנכי, כי כולם גילויים של הבורא יתברך שהוא יחיד ומיוחד, וזה סוד כל האמונה.