ישראל נח בליניצקי: הבדלים בין גרסאות בדף
ינון גלעדי (שיחה | תרומות) |
מ (החלפת טקסט – "משפיע " ב־"משפיע ") |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
בקרעמנצ'וג היה ראש המדברים בהתוועדויות, ולמעשה היה מנהיג קהילת ליובאוויטש בעיר בשנות הצ'. | בקרעמנצ'וג היה ראש המדברים בהתוועדויות, ולמעשה היה מנהיג קהילת ליובאוויטש בעיר בשנות הצ'. | ||
===משפיע ב[[סמרקנד]]=== | ===[[משפיע]] ב[[סמרקנד]]=== | ||
במהלך ה[[שואה]] נמלט יחד עם בני משפחתו ל[[סמרקנד]] שם היוה דמות של [[משפיע]]. בימי ה[[שואה]] הטרופים פתח את ביתו לרווחה ואירח פליטים יהודיים. | במהלך ה[[שואה]] נמלט יחד עם בני משפחתו ל[[סמרקנד]] שם היוה דמות של [[משפיע]]. בימי ה[[שואה]] הטרופים פתח את ביתו לרווחה ואירח פליטים יהודיים. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
כאמור בפועל היתה הנהלה לישיבה והועדים היו אמורים לסייע להנהלת הישיבה. כסגן יו"ר הועד הרוחני היה ר' ישראל נח מגיע מפריז - שם היה גר בתחילה - לישיבה בברינואה בכדי לבחון את התלמידים. ואילו כיו"ר הועד הגשמי היה מנהל את חשבונות הישיבה, שכן שנים רבות עבד בתחום זה במפעל לטבק בקרעמנצ'וג. גם כשהגיע לגיל מופלג עוד היה מתעסק עם החשבונות. | כאמור בפועל היתה הנהלה לישיבה והועדים היו אמורים לסייע להנהלת הישיבה. כסגן יו"ר הועד הרוחני היה ר' ישראל נח מגיע מפריז - שם היה גר בתחילה - לישיבה בברינואה בכדי לבחון את התלמידים. ואילו כיו"ר הועד הגשמי היה מנהל את חשבונות הישיבה, שכן שנים רבות עבד בתחום זה במפעל לטבק בקרעמנצ'וג. גם כשהגיע לגיל מופלג עוד היה מתעסק עם החשבונות. | ||
רבים מתלמידי הישיבה זוכרים בודאי כיצד מידי יום היה | רבים מתלמידי הישיבה זוכרים בודאי כיצד מידי יום היה ה[[משפיע]] ומנהל הישיבה הרב החסיד [[ניסן נמנוב]] נכנס לביתו של ר' ישראל נח (בבניין הישיבה בברינואה) ומדבר איתו כשעה, לא רבים יודעים שעל אף שכבר הגיע לגבורות היה מחשב בזמן זה יחד עם ר' ניסן את כל ההוצאות וההכנסות של הישיבה. | ||
חשוב להדגיש כי את תפקיד מנהל החשבונות, (בו שימש עד שנותיו האחרונות), מילא ר' ישראל נח ללא כל תמורה. | חשוב להדגיש כי את תפקיד מנהל החשבונות, (בו שימש עד שנותיו האחרונות), מילא ר' ישראל נח ללא כל תמורה. | ||
גרסה מ־06:17, 19 ביולי 2016
הרב ישראל נח בליניצקי (מכונה ישראל נח הגדול, ניסן תרמ"ג-י' חשוון תשמ"ג) היה מחשובי המשפיעים בדור האחרון, ניהל את ישיבות תומכי תמימים קרמנצ'וג, תומכי תמימים סמרקנד ותומכי תמימים ברינואה, ואת כל פעלו למען 'תומכי תמימים' עשה בהתנדבות גמורה.
תולדות חיים
נולד בחודש ניסן תרמ"ג. בצעירותו זכה ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בצילם של אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ.
בשנים הקשות של הקומוניזם, ניהל במסירות נפש את הישיבה המחתרתית בקרעמנצ'וג שבאוקראינה - אחד הסניפים המרכזיים של הישיבה באותם ימים.
בקרעמנצ'וג היה ראש המדברים בהתוועדויות, ולמעשה היה מנהיג קהילת ליובאוויטש בעיר בשנות הצ'.
משפיע בסמרקנד
במהלך השואה נמלט יחד עם בני משפחתו לסמרקנד שם היוה דמות של משפיע. בימי השואה הטרופים פתח את ביתו לרווחה ואירח פליטים יהודיים.
בישיבת תומכי תמימים ברינואה
עם תום השואה הבריח את הגבול יחד עם בני משפחתו דרך לבוב במסגרת הבריחה הידועה, ולאחר נידודים שנמשכו מספר חודשים הגיע לצרפת, שם מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ לעבוד במסגרת ישיבת תומכי תמימים ברינואה. בתפקידו זה עסק במשך שלושים וחמש שנים במסירות רבה תוך שהוא מהוה דמות מופת לתלמידי הישיבה.
הוא היה בברינואה כ"אבא של כולם", אנ"ש והתמימים היו מתייעצים איתו בבעיותיהם, ידעו שאין לו שום נטיות חיצוניות. הוא היה שותף לכל החלטות הישיבה, ובאסיפות ההנהלה היה ראש המדברים - וכולם מאוד העריכו את דעתו בכל דבר מכיון שידעו שהוא איש אמת.
מאז הקמתה של ישיבת תומכי תמימים בברינואה, היה ר' ישראל נח חלק בלתי נפרד ממנה. בשלהי שנת תש"ז הוקמה הישיבה ובנוסף לצוות שניהל בפועל את הישיבה מינה אדמו"ר הריי"צ ועד רוחני וגשמי לישיבה, כשבמינויים מקבל ר' ישראל נח שני תפקידים חשובים.
כאמור בפועל היתה הנהלה לישיבה והועדים היו אמורים לסייע להנהלת הישיבה. כסגן יו"ר הועד הרוחני היה ר' ישראל נח מגיע מפריז - שם היה גר בתחילה - לישיבה בברינואה בכדי לבחון את התלמידים. ואילו כיו"ר הועד הגשמי היה מנהל את חשבונות הישיבה, שכן שנים רבות עבד בתחום זה במפעל לטבק בקרעמנצ'וג. גם כשהגיע לגיל מופלג עוד היה מתעסק עם החשבונות.
רבים מתלמידי הישיבה זוכרים בודאי כיצד מידי יום היה המשפיע ומנהל הישיבה הרב החסיד ניסן נמנוב נכנס לביתו של ר' ישראל נח (בבניין הישיבה בברינואה) ומדבר איתו כשעה, לא רבים יודעים שעל אף שכבר הגיע לגבורות היה מחשב בזמן זה יחד עם ר' ניסן את כל ההוצאות וההכנסות של הישיבה.
חשוב להדגיש כי את תפקיד מנהל החשבונות, (בו שימש עד שנותיו האחרונות), מילא ר' ישראל נח ללא כל תמורה.
בשנים הראשונות לתפקידו התגורר ר' ישראל נח בפריז, ומידי חודש היה מגיע למספר ימים לישיבה על מנת לסדר את החשבונות. בבואו היה משתתף בדיוני הנהלת הישיבה, מעיר ומציע וכו'
בשנת תש"ז אדמו"ר הריי"צ הורה לו שלא לנסוע לארצות הברית אלא שישתדל להגיע לארץ הקודש, וזאת עוד טרם מונה לתפקידו בישיבה: "אין כדאי שיתעניין בדבר נסיעתו לארצות הברית אבל טוב שישתדל לעלות לארץ ישראל, ואין לו לחוש מהחום דהתם כי בריא הוא"[1].
אולם, לאחרי שבשלהי שנת תש"ז מינה אדמו"ר הריי"צ את ר' ישראל נח לחבר בועד הרוחני והגשמי בישיבה כאמור, בוטלה הנסיעה.
לאחר י' שבט תש"י המשיך ר' ישראל נח בתפקידו בישיבה לפי בקשתו של הרבי.
במשך הזמן ביקש מספר פעמים רשות לעלות לארץ הקודש שם גרו בניו ופעם אף קנה דירה בכפר חב"ד. אלא שהרבי העדיף כי יישאר בישיבה.
בשנת תשכ"ג שוב עלה רעיון הנסיעה, וכשנסע בנו בכורו אהרן יוסף לרבי ונכנס ליחידות, ביקש בשם אביו רשות לנסיעה לארץ הקודש. הרבי ענה (תוכן הדברים): וכי מה איכפת לו להישאר בישיבה והרי הוא מוסיף יראת שמיים במקום (בישיבה).
אמן יהא שמיה רבא בכל כוחו
ר' ישראל נח היה בעל התפעלות, ומי ששמע אותו אומר את ה'אמן יהא שמיה רבא', יודע שכל פעם זה היה משהו מיוחד. בכל פעם מחדש היו רואים על פניו ושומעים בקולו התרגשות מיוחדת. הוא היה אומר זאת בנעימה עריבה, בקול גבוה וכל מילה בהטעמה מיוחדת. מפורסם הדבר כי אדמו"ר הרש"ב נ'ע אמר, שה'אמן יהא שמי' רבא' של ר' ישראל נח בוקע את כל הרקיעים.
כך גם בספירת העומר היה מתפעל בכל פעם מחדש.
כך גם בעת שהיה קורא את ההפטרה, קראה במנגינה של דביקות והתרגשות ובכל פעם היה בוכה תוך כדי קריאתה.
לב חסידי חם
ר' ישראל נח היה בעל לב רחב ורגש נעלה. בשמחתו של השני היה שמח באמת כבשמחתו שלו, וגם כאשר אירעו מקרים מצערים, היה משתתף במוחש בצער הזולת.
על טוב ליבו מעיד אדמו"ר הריי"צ במכתב ששיגר לחסיד שטען כי ר' ישראל נח פגע בו[2]: "ולא אפונה אף רגע אחת כי ידידי יודע היטב אשר ר' ישראל נח שי' הוא אוהב ודורש טובתו הגשמי באמת לאמיתו, ואשר אינו שייך כלל לחפוץ לנגוע באיש יהיה מי שיהיה".
מקושר בלב ונפש לרבותינו נשיאינו
חסיד ומקושר היה ר' ישראל נח לרבותינו נשיאינו. בשעה שהגיעה הידיעה על שחרורו של אדמו"ר הריי"צ לקח בקבוק משקה ורץ ברחוב.
כבר לפני הנשיאות זכה לקבל מהרבי מכתב ארוך אותו למדו התמימים בעיון. במכתבו שהיה ממוען לרבי הריי'צ, הפנה ר' ישראל נח לרבי שאלות עמוקות בעניין גבול ובלי גבול והשגחה פרטית, וזה המענה שקיבל[3]:
"את מכתב שאלותיו בענייני דא"ח מסרתי לחתני הרה"ג הר' מנחם מענדל שליט"א אשר יעיין בשאלותיו ויסדר המענות כפי אשר ימצא לנכון. וזה איזה זמן אשר הראני את מכתב תשובתו המפורט בכל ענייני שאלותיו ולא אפונה אשר ילמדו את מכתב תשובתו בעומק הראוי לו".
ואכן למכתבו של אדמו"ר הריי"צ צורף מכתב של הרבי ובו ביאורים על שאלותיו[4].
אחרי הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ, כשעוד לא חלפו שלושה חודשים, היה כבר ר' ישראל נח מהמקושרים לרבי מלך המשיח. על בקשתו מהרבי ליטול את עול הנשיאות השיב לו הרבי במכתב מער'ח סיון - בשלילה:
"ומה שכותב בנוגע אלי, קימחא טחינא טחין. איני יודע מה סיפרו לו, ואיני אחראי בעד זה... איך שרייב ניט עס פעלט מיר רבי, ווארום איך וויל זיין זיכער, רז דער רבי וועט מיר וייטער פירען. ווארום אויב חס ושלום כו' איז ווי קען מען זיין אזוי" [= אינני כותב כי חסר לי רבי כי רצוני להיות בטוח שהרבי ינהיג אותי גם הלאה, שכן אם חס ושלום כו'-איך אפשר ככה]. "אלא ווי וועט זיין מיט חסידים - דארף דאס דער רבי באזארגען דאס איז זיינע אחריות" [= אלא איך יהי' עם החסידים - צריך הרבי לדאוג זו אחריות שלו].
ברור כי הרבי הוא המשיח
לקראת י' שבט תש"ל נסע הרב ניסן נמנוב לרבי, ובברינואה ישב והתוועד עם התמימים ר' ישראל נח. בדרך כלל בהתוועדויות בישיבה היה ר' ניסן מתוועד ור' ישראל נח לא הסכים לדבר אלא היה מקשיב. הפעם הסכים לומר כמה אימרות להם האזינו כולם בשקיקה.
אחד מהענינים שדוברו, מהדהדים היטב אצל תלמידי הישיבה דאז: מדוע כשהרבי מזכיר בשיחותיו את אדמו"ר הריי"צ אומר 'הרבי מו"ח' ('דער רבי'ן דער שווער'), הרי הרבי הוא הרבי שלנו וממילא אין צורך לומר "הרבי מו"ח". והביא שהיתה הנהגה כזו גם אצל אדמו"ר הריי"צ בקשר לאביו אבל אחר כך זה פסק, וממילא גם אצל הרבי אחרי שעברו עשרים שנות נשיאות ודאי שצריך להיות כן.
לנסוע לרבי בגשמיות לא זכה ר' ישראל נח, יש התולים זאת בזקנתו וחולשתו. אולם כמיהתו והתקשרותו הגדולה לרבי בלטה לעין כל. רבים מהחסידים שגרו בזמנו בפאריז מספרים, כי בכל פעם שנסעו לרבי היה ר' ישראל נח מלוום בהתרגשות רבה, וכששבו מחצרות קדשינו חקר אותם ודרש לדעת איך היה אצל הרבי והתעניין בפרטי פרטים על השיחות ומאמרים ואף בקשר לבריאותו של הרבי. "הוא שאל לא רק באופן כללי, היה איכפת לו מאוד וירד לפרטי פרטים".
ברכת הרבי לאריכות ימים
ר' ישראל נח קיבל את ברכת הרבי לאריכות ימים. היה זה בשנת תשי"ב כשעוד לא מלאו לו שבעים. הרבי כתב אליו באגרת: "בברכה לאריכות ימים ושנים טובות עם כל הפירושים". ובכתב יד הוסיף הרבי "לו ולזוגתו שיחיו". ואכן ברכה זו התגשמה גם ברעייתו שהאריכה ימים.
ר' ישראל נח נפטר בי' חשוון תשמ"ג והוא קרוב לגיל מאה שנה. נטמן בחלקת חב"ר בהר הזיתים בירושלים בסמיכות לבעל ה"תורת חסד".
משפחתו
- הוריו
- ר' אפרים דובער וחנה בלניצקי
- בניו
- ר' אהרון יוסף בליניצקי
- ר' איצ'ה בלניצקי
- ר' מענדל בלניצקי
- בנותיו
- מרת רבקה, אשת הרב יעקב גנזבורג, שליח אדמו"ר הריי"צ במילאנו, איטליה.
- מרת חיה, אשת הרב יעקב יהודה מיאעסקי, מנהל רוחני במוסדות "בית רבקה" בקראון הייטס.
- נכדיו
- הרב שלמה זלמן מאייעסקי, מנהל מכון חנה בשכונת קראון הייטס
לקריאה נוספת
- שניאור זלמן ברגר, ישראל נח הגדול - ספר המתעד את קורות חייו של הרב ישראל נח בליניצקי, תשס"ו.
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת חזק, תשע"ד
קישורים חיצונים
- Dabbag.info, תערוכה בצרפת: חיים חסידיים ● גלריה, באתר
כ"ב באדר ה'תש"ע
- תפילתו של ישראל נח הגדול ● להאזנה, באתר י"א בחשוון ה'תש"ע
- שניאור חביב, בית משיח, טובה גוררת טובה ● אחרון חביב, באתר ה' בכסלו ה'תשע"ה
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' עמוד רמה.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט"ו עמוד שי.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד' עמוד תה.
- ↑ ביאורים אלו מודפסים כיום באגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ב' עמוד שצב, ומתפרסים על ששה עמודים. ביאור זה היה ממוען אמנם אל ר' ישראל נח אך התפרסם בין תלמידי הישיבה.