מתנות לאביונים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== ביאור הלשון מתנות לאביונים == | == ביאור הלשון מתנות לאביונים == | ||
[[הרבי]] | [[הרבי]]{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תשי"ד]] חלק ב' עמ' 142.}} מבאר את דיוק הלשון "ומתנות לאביונים" השונה מהלשון "צדקה לעניים"{{הערה|ראה (לדוגמא) [[שבת]] קנ, א. וש"נ. סוכה מט, ב. ועוד.}}. "צדקה" הו"א ענין שמצד עצמו אינו חייב ליתן, אלא הנתינה היא רק בשביל הזולת; מה שאין כן "מתנה" הוא ענין שנוגע לעצמו, כמרז"ל{{הערה|ראה [[מגילה]] כו, ב. [[גיטין]] נ, ב. [[ב"מ]] טז, א. [[ב"ב]] קנו, א.}} "אי לאו דעביד לי' נייחא לנפשי' לא הוה יהיב לי' מתנתא". | ||
=== החילוק בין עני לאביון === | === החילוק בין עני לאביון === | ||
למרות שגם עני וגם אביון הינם אנשים שאין להם כסף די מחיתם, ישנו חילוק ברור בין שני אלו. ש"עני" אין פירושו שאין לו מאומה; יתכן שיש לו דברים אחרים, אלא שבנוגע לענין זה הרי הוא "עני", ועל דרך שמצינו בדברי רז"ל | למרות שגם עני וגם אביון הינם אנשים שאין להם כסף די מחיתם, ישנו חילוק ברור בין שני אלו. ש"עני" אין פירושו שאין לו מאומה; יתכן שיש לו דברים אחרים, אלא שבנוגע לענין זה הרי הוא "עני", ועל דרך שמצינו בדברי רז"ל{{הערה|[[כתובות]] סח, סע"א. וראה נדרים מא, רע"א.}} "עני בדעת", שונה מכך הינו ה"אביון"{{הערה|כפירוש [[רש"י]] משפטים כג, ו. פ' ראה טו, ד. תצא כד, יד.}} ש"תאב לכל דבר". | ||
לכן גם שם המצווה היא "מתנות לאביונים", מכיוון שגם כאשר עושים טובה ל"אביון", שאין לו מאומה - אין זה ענין של "צדקה", אלא ענין של "מתנה", שנעשה מזה "נייחא לנפשי'", שצריך להיות נחת רוח להנותן מזה גופא שהאביון מקבל ממנו את המתנה, - על דבר שמצינו בדיני [[קדושין]], שאף שבדרך כלל צריך להיות "נתן הוא" דוקא, בכל זאת, ב"אדם חשוב" מקודשת גם באומרת "הילך מנה ואקדש אני לך", "דבההיא הנאה דקא מקבל מתנה מינה גמרה ומקניא לי' נפשה" | לכן גם שם המצווה היא "מתנות לאביונים", מכיוון שגם כאשר עושים טובה ל"אביון", שאין לו מאומה - אין זה ענין של "צדקה", אלא ענין של "מתנה", שנעשה מזה "נייחא לנפשי'", שצריך להיות נחת רוח להנותן מזה גופא שהאביון מקבל ממנו את המתנה, - על דבר שמצינו בדיני [[קדושין]], שאף שבדרך כלל צריך להיות "נתן הוא" דוקא, בכל זאת, ב"אדם חשוב" מקודשת גם באומרת "הילך מנה ואקדש אני לך", "דבההיא הנאה דקא מקבל מתנה מינה גמרה ומקניא לי' נפשה"{{הערה|[[קידושין]] ז, א.}} –מכיון שעשיית טובה להזולת, אפילו לילדים קטנים - נוגעת גם לעצמו. | ||
חשבון זה שייך באמת גם בכל השנה, אלא שבפורים בפרט, שבו צריכים להיות במדריגת "עד דלא ידע" | חשבון זה שייך באמת גם בכל השנה, אלא שבפורים בפרט, שבו צריכים להיות במדריגת "עד דלא ידע"{{הערה|[[מגילה]] ז, ב.}}, ולא לעשות חשבונות כו', נרגש יותר מעלת הזולת, וה"נייחא לנפשי'" שנעשה על ידי הנתינה לזולת, ולכן דוקא בפורים נאמר הלשון "מתנות לאביונים". | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{פורים}} | {{פורים}} | ||
[[קטגוריה:פורים]] | [[קטגוריה:פורים]] | ||
גרסה מ־12:44, 9 במרץ 2016
מתנות לאביונים, היא מצווה מדרבנן, המוטלת על כל יהודי ביום הפורים. המצווה היא לתת לשני עניים, מתנות ממון, בסכום שיוכלו לקנות בהם את סעודת החג מינימלית לכל אחד מהם.
ביאור הלשון מתנות לאביונים
הרבי[1] מבאר את דיוק הלשון "ומתנות לאביונים" השונה מהלשון "צדקה לעניים"[2]. "צדקה" הו"א ענין שמצד עצמו אינו חייב ליתן, אלא הנתינה היא רק בשביל הזולת; מה שאין כן "מתנה" הוא ענין שנוגע לעצמו, כמרז"ל[3] "אי לאו דעביד לי' נייחא לנפשי' לא הוה יהיב לי' מתנתא".
החילוק בין עני לאביון
למרות שגם עני וגם אביון הינם אנשים שאין להם כסף די מחיתם, ישנו חילוק ברור בין שני אלו. ש"עני" אין פירושו שאין לו מאומה; יתכן שיש לו דברים אחרים, אלא שבנוגע לענין זה הרי הוא "עני", ועל דרך שמצינו בדברי רז"ל[4] "עני בדעת", שונה מכך הינו ה"אביון"[5] ש"תאב לכל דבר".
לכן גם שם המצווה היא "מתנות לאביונים", מכיוון שגם כאשר עושים טובה ל"אביון", שאין לו מאומה - אין זה ענין של "צדקה", אלא ענין של "מתנה", שנעשה מזה "נייחא לנפשי'", שצריך להיות נחת רוח להנותן מזה גופא שהאביון מקבל ממנו את המתנה, - על דבר שמצינו בדיני קדושין, שאף שבדרך כלל צריך להיות "נתן הוא" דוקא, בכל זאת, ב"אדם חשוב" מקודשת גם באומרת "הילך מנה ואקדש אני לך", "דבההיא הנאה דקא מקבל מתנה מינה גמרה ומקניא לי' נפשה"[6] –מכיון שעשיית טובה להזולת, אפילו לילדים קטנים - נוגעת גם לעצמו.
חשבון זה שייך באמת גם בכל השנה, אלא שבפורים בפרט, שבו צריכים להיות במדריגת "עד דלא ידע"[7], ולא לעשות חשבונות כו', נרגש יותר מעלת הזולת, וה"נייחא לנפשי'" שנעשה על ידי הנתינה לזולת, ולכן דוקא בפורים נאמר הלשון "מתנות לאביונים".
הערות שוליים
| חג הפורים | ||
|---|---|---|
| ימי הפורים | פורים קטן · שבת זכור · תענית אסתר · פורים · שושן פורים · פורים משולש | |
| מצוות הפורים | משלוח מנות · משתה ושמחה · מתנות לאביונים · קריאת המגילה · ועל הניסים | |
| מנהגי פורים | זכר למחצית השקל · קרעפלאך · תחפושת · עד דלא ידע · אוזני המן | |
| מגילת אסתר | אחשוורוש · המן · אסתר · מרדכי היהודי · בגתן ותרש · ושתי · חרבונה · עשרת בני המן · זרש | |
| ענייני הפורים | מבצע פורים · חג הפורים והקהל · תקנת המשקה | |
| התוועדויות פורים | פורים תשי"ג · נס מבצע פורים תשל"ו | |
| ניגוני פורים | ויהי בימי אחשורוש · שושנת יעקב (א) · שושנת יעקב (ב) · שושנת יעקב (ג) · בימי מרדכי ואסתר · שושנת יעקב (חודוקוב) | |