אדם הראשון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(מה הלשון המוזרה הזו?!) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אדם הראשון''' הוא האדם הראשון שנברא ב[[עולם הזה]]. ביום השישי של ה[[בריאה]] יצר הקב"ה את האדם עפר מן האדמה, ונפח באפיו נשמת חיים. אדם הראשון נבדל מן שאר הברואים שהוא נברא בצלמו ובדמותו של הקב"ה. | '''אדם הראשון''' הוא האדם הראשון שנברא ב[[עולם הזה]]. ביום השישי של ה[[בריאה]] יצר הקב"ה את האדם עפר מן האדמה, ונפח באפיו נשמת חיים. אדם הראשון נבדל מן שאר הברואים שהוא נברא בצלמו ובדמותו של הקב"ה. | ||
בתחילת בריאתו של אדם הראשון היה ב[[גן עדן]], אלא שלאחר [[חטא עץ הדעת]] גורש מגן עדן. לאדם הראשון ול[[חוה]] נולדו שני בנים: [[קין]] ו[[הבל]], ומהם יצאו כל העמים על פני הארץ. | בתחילת בריאתו של אדם הראשון היה ב[[גן עדן]], אלא שלאחר [[חטא עץ הדעת]] גורש מגן עדן. לאדם הראשון ול[[חוה]] נולדו שני בנים: [[קין]] ו[[שת]] (הבן [[הבל]] נהרג על ידי [[קין]] אחיו), ומהם יצאו כל העמים על פני הארץ. | ||
ב[[תורת החסידות]] מבואר כי ענין אדם הראשון הוא נשמה כללית הכוללת את כל [[נשמות ישראל]]. ומבואר כי לפני [[חטא עץ הדעת]] היה הכיסוי וההעלם דק ביותר, ולכן הניחהו ב[[גן עדן]] לעבדה ולשמרה. ולאחר החטא הוא בחינת הכיסוי ביותר שהוא בחינת [[קליפת נוגה]], וזהו ענין כתנות עור שלאחר החטא. | ב[[תורת החסידות]] מבואר כי ענין אדם הראשון הוא נשמה כללית הכוללת את כל [[נשמות ישראל]]. ומבואר כי לפני [[חטא עץ הדעת]] היה הכיסוי וההעלם דק ביותר, ולכן הניחהו ב[[גן עדן]] לעבדה ולשמרה. ולאחר החטא הוא בחינת הכיסוי ביותר שהוא בחינת [[קליפת נוגה]], וזהו ענין כתנות עור שלאחר החטא. | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] |
גרסה מ־15:23, 19 במרץ 2014
אדם הראשון הוא האדם הראשון שנברא בעולם הזה. ביום השישי של הבריאה יצר הקב"ה את האדם עפר מן האדמה, ונפח באפיו נשמת חיים. אדם הראשון נבדל מן שאר הברואים שהוא נברא בצלמו ובדמותו של הקב"ה.
בתחילת בריאתו של אדם הראשון היה בגן עדן, אלא שלאחר חטא עץ הדעת גורש מגן עדן. לאדם הראשון ולחוה נולדו שני בנים: קין ושת (הבן הבל נהרג על ידי קין אחיו), ומהם יצאו כל העמים על פני הארץ.
בתורת החסידות מבואר כי ענין אדם הראשון הוא נשמה כללית הכוללת את כל נשמות ישראל. ומבואר כי לפני חטא עץ הדעת היה הכיסוי וההעלם דק ביותר, ולכן הניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה. ולאחר החטא הוא בחינת הכיסוי ביותר שהוא בחינת קליפת נוגה, וזהו ענין כתנות עור שלאחר החטא.