הבדלים בין גרסאות בדף "יחוד או"א"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
מ (החלפת טקסט – " לקו"ת" ב־" לקוטי תורה ")
שורה 18: שורה 18:
 
==מקורות לעיון:==
 
==מקורות לעיון:==
  
[[תניא]] פ"ג, [[לקו"ת]] שמות ו' ע"ב, [[ספר המאמרים מלוקט]] ב' ע' עז ואילך, מלוקט ד' ע' שמח.
+
[[תניא]] פ"ג, [[לקוטי תורה]] שמות ו' ע"ב, [[ספר המאמרים מלוקט]] ב' ע' עז ואילך, מלוקט ד' ע' שמח.
  
 
{{סגל}}
 
{{סגל}}
  
 
[[קטגוריה:ספירות]]
 
[[קטגוריה:ספירות]]

גרסה מ־04:11, 14 במרץ 2014

או"א הינם ראשי התיבות של: אב ואם. זהו כינוי מקובל בתורת הקבלה והחסידות, והכונה בזה לספירת החכמה וספירת הבינה, והן הם "אב ואם" - ביחס למידות העליונות, ורמוזות באותיות י"ה של שם הוי"ה, שבזיווגן והתחברותן - משפיעה ספירת החכמה בספירת הבינה, והן מולידות את המדות העליונות, כמו מידת החסד או מידת הגבורה, ועל ידי זה באה ההשפעה לעולם.

השפעת ספירת החכמה בספירת הבינה - פועל שיהיה ביטול היש לאור א"ס ב"ה, עד שאינו תופס מקום כלל, וכענין שאמר משה רבינו - "ונחנו מה", שהוא הביטול המוחלט.

כי החכמה הוא בחינת אין, כמו שכתוב: "והחכמה מאין תמצא", ו"חכמה" נוטריקון "כח - מה", היינו, כח הביטול, ואילו הבינה הוא בחינת יש שענינה השגה והבנת השכל, שהיא מציאות מוגדרת, וכמו השגת אלקות של הנשמות בגן עדן, שנאמר על-זה "להנחיל לאוהבי יש", ועל ידי זה היחוד של או"א שהן חכמה ובינה, נעשה יחוד אין ויש - שהיש בטל לאין - להיות גילוי בחינת אין ביש.

המיוחד בזיווג או"א לעומת זיווג זו"ן (זכר ונוקבא - המידות העליונות וספירת המלכות), שזיווג או"א הוא זיווג תמידי ונקראים בזוהר - "תרין רעין דלא מתפרשין" (שני רעים שאינם פורשים זה מזה לעולם), ואילו זו"ן - זיווגם הוא רק לפרקים.

לפיכך מזיווג זו"ן יכולה להיות גם יניקה לחיצונים (לקליפות), מה שאין כן מיחוד או"א - בחינת י"ה - אי-אפשר שתהיה יניקה לחיצונים ח"ו.

תהליך זה של יחוד החכמה והבינה - תקף בספירות העליונות שבעולם האצילות ובכל העולמות הרוחניים, ובדוגמת זה גם בכוחות הנפש שבאדם.

ראו גם

מקורות לעיון:

תניא פ"ג, לקוטי תורה שמות ו' ע"ב, ספר המאמרים מלוקט ב' ע' עז ואילך, מלוקט ד' ע' שמח.

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")