תומכי תמימים ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
נשיא הישיבה ומייסדה הוא כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע, ומנהלה בפועל, החל עם תחילת ההתייסדות בליובאוויטש הוא בנו הוד כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע.
נשיא הישיבה ומייסדה הוא כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע, ומנהלה בפועל, החל עם תחילת ההתייסדות בליובאוויטש הוא בנו הוד כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע.


סדרי הלימוד המיוחדים שבישיבה זו, הרי הם נהוגים גם בשאר סניפי ומחלקות הישיבה, אלא שעדיין קנתה לה הישיבה שבליובאוויטש שם מיוחד. כל תלמיד ("[[תמים]]") שזכה ללמוד בה חקוק עד היום בזכרון מיוחד כמי שזכה לדבר נדיר במינו. שמות התמימים שלמדו בישיבה זו כבר נאספו (במפר קטן) בספר "[[ליובאוויטש וחייליה]]" וביתר פירוט והרחבה, בחלק א' ב[[ספר התמימים]].
סדרי הלימוד המיוחדים שבישיבה זו, הרי הם נהוגים גם בשאר סניפי ומחלקות הישיבה, אלא שעדיין קנתה לה הישיבה שבליובאוויטש שם מיוחד. כל תלמיד ("[[תמים]]") שזכה ללמוד בה חקוק עד היום בזכרון מיוחד כמי שזכה לדבר נדיר במינו. שמות התמימים שלמדו בישיבה זו כבר נאספו (במפר קטן){{כלומר}} בספר "[[ליובאוויטש וחייליה]]" וביתר פירוט והרחבה, בחלק א' ב[[ספר התמימים]].


בתחילה התקבלו לישיבה רק תלמידים שידעו כבר ללמוד בעצמם, ורק בשנת [[תרס"ד]] החלו לקבל גם תלמידים הצריכים למלמדים. באופן כללי נחלקו תלמידי הישיבה לשלשה סוגים, והם: "תלמידי החדרים", "תלמידי השיעור", ו"תלמידי האולם".
בתחילה התקבלו לישיבה רק תלמידים שידעו כבר ללמוד בעצמם, ורק בשנת [[תרס"ד]] החלו לקבל גם תלמידים הצריכים למלמדים. באופן כללי נחלקו תלמידי הישיבה לשלשה סוגים, והם: "תלמידי החדרים", "תלמידי השיעור", ו"תלמידי האולם".

גרסה מ־04:27, 6 בפברואר 2014

סמל ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770

ישיבת תומכי תמימים ליבואוויטש נוסדה ביום ראשון ט"ו לחודש אלול תרנ"ז, בעיר ליובאוויטש, עיר בירת חסידות חב"ד ואם ישיבות תומכי תמימים על כל מחלוקתיהם וסניפיהם.

נשיא הישיבה ומייסדה הוא כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע, ומנהלה בפועל, החל עם תחילת ההתייסדות בליובאוויטש הוא בנו הוד כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע.

סדרי הלימוד המיוחדים שבישיבה זו, הרי הם נהוגים גם בשאר סניפי ומחלקות הישיבה, אלא שעדיין קנתה לה הישיבה שבליובאוויטש שם מיוחד. כל תלמיד ("תמים") שזכה ללמוד בה חקוק עד היום בזכרון מיוחד כמי שזכה לדבר נדיר במינו. שמות התמימים שלמדו בישיבה זו כבר נאספו (במפר קטן)[כלומר?] בספר "ליובאוויטש וחייליה" וביתר פירוט והרחבה, בחלק א' בספר התמימים.

בתחילה התקבלו לישיבה רק תלמידים שידעו כבר ללמוד בעצמם, ורק בשנת תרס"ד החלו לקבל גם תלמידים הצריכים למלמדים. באופן כללי נחלקו תלמידי הישיבה לשלשה סוגים, והם: "תלמידי החדרים", "תלמידי השיעור", ו"תלמידי האולם".

מעבר הישיבה מליובאוויטש

בשנת תרע"ח נאלצה הישיבה לעבור מליובאוויטש לאחר שמלחמת אשכנז ורוסיא התקרבה לעיר, ואז הועברו "תלמידי החדרים" ו"תלמידי השיעור" לעיר קרמנצ'וג, כשחלקם מתעכבים בדרך בערים חרקוב ואריאול, ואילו קבוצה נוספת נשלחה לחרסון. גם "תלמידי האולם (ה"זאל")" עזבו את העיר קודם חג הפסח אותה שנה, אלא שכאשר נודע לקבוצה אחת מהם שמנתה כשלושים תלמידים והגיעה כבר לעיר סמולנסק, על רצונו של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע שישארו בליובאוויטש, חזרו לעיר, ונשארו שם עד תחילת חודש אלול.

צוות הישיבה

המשפיעים

המשגיחים

הר"מים, מגידי-שיעורים ומלמדים

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים