יצחק גנזבורג: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 20: | שורה 20: | ||
*[http://www.video.hageula.com/musicvideo.php?vid=2266839d0 נאומו בכינוס הפעילים שבט תשנ"ה] במסגרת פעילות [[האגודה למען הגאולה]] {{וידאו}} | *[http://www.video.hageula.com/musicvideo.php?vid=2266839d0 נאומו בכינוס הפעילים שבט תשנ"ה] במסגרת פעילות [[האגודה למען הגאולה]] {{וידאו}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:גנזבורג יצחק}} | {{מיון רגיל:גנזבורג יצחק}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] | [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] |
גרסה מ־19:03, 19 באוגוסט 2013
הרב יצחק (איטשקע) גאנזבורג ע"ה היה מפעילי צעירי אגודת חב"ד בשנות היו"דים והכ"פים, וחבר בהנהלת רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש באותם שנים. בשנת תשי"ג אף צורף לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.
הרב גאנזבורג היה שותף פעיל בערבי חב"ד שאורגנו במושבים ובקיבוצים על ידי צא"ח ופעיל נמרץ בבשורת הגאולה והגואל וזהותו של מלך המשיח בכל שכבות הציבור. יוזמה ייחודית שלו היתה הפצת בקבוקוני "המים של הרבי" בקרב לא-יהודים ביחד עם פרסום על שבע מצוות בני נח. כמו-כן יזם את הרעיון של זריקת כרוזים ממטוסים בחג הפורים.
בשבועון בית משיח פרסם את זכרונותיו, שנדפסו אחר כך בספר "חייל בשירות הרבי".
בשנת תשמ"ט קיבל מהרבי הוראה להתעסק עם הוצאתו לאור של ספר התמימים, ובהוראת הרבי זכה לעסוק בעצמו בהוצאתם לאור של שני החלקים הראשונים[1]. החלק השלישי יצא לאור בשנותיו האחרונות, ומכיון שהוא הרגיש שאין בכוחו לעסוק בזה בעצמו, ביקש מהנהלת איגוד תלמידי הישיבות העולמי לסייע לו בעבודת האיסוף וההוצאה לאור.
בתענית אסתר תשס"ו נפטר, ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי, ברובע קווינס שבניו יורק.
משפחתו
- אביו: הרב משה דובער גנזבורג - חבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק.
- חמיו: הרב רפאל נחמן כהן - מחבר הספר שמועות וסיפורים.
- רעייתו: גב' גיטה גנזבורג.
- בנו: הרב יוסף גאנזבורג, קנדה.
- חתנו: הרב שניאור זלמן יצחק יהושע חאנין - מנהל ועד להפצת שיחות, קראון הייטס.
- חתנו: הרב ישראל ברוד - כפר חב"ד.
קישורים חיצוניים
- נאומו בכינוס הפעילים שבט תשנ"ה במסגרת פעילות האגודה למען הגאולה
הערות שוליים
- ↑ הראשון יצא לאור בשנת תש"נ, והשני בשנת תשנ"ב.