רודניא: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת תמונות) |
|||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
אצל חסידים מסופר שכאשר רצתה הממשלה להניח את פסי הרכבת התכנון הראשוני היה שהמסילה תעבור דרך ליובאוויטש, ואחרי התנגדותו הנחרצת של הצמח צדק ופעילותם של העסקנים החסידיים - הצליחו להביא לשינוי תוואי המסלול, והתחנה נקבעה ברודניא. | אצל חסידים מסופר שכאשר רצתה הממשלה להניח את פסי הרכבת התכנון הראשוני היה שהמסילה תעבור דרך ליובאוויטש, ואחרי התנגדותו הנחרצת של הצמח צדק ופעילותם של העסקנים החסידיים - הצליחו להביא לשינוי תוואי המסלול, והתחנה נקבעה ברודניא. | ||
בספר [[רשימות דברים]] של הרב [[יהודה חיטריק]] מסופר{{הערה|מהדורה מחודשת, עמוד 387.}} שעד לבנייתה שלתחנת הרכבת ברודניא היו תושבי [[ליובאוויטש]] מתפרנסים ברווח והיו עוסקים לפרנסתם בירידים הרבים שהיו מתקיימים בעיירה, אך בעקבות בניית תחנות הרכבת ב[[קראסנאיע]] וברודניא הסמוכות לליובאוויטש, רבים מהירידים עברו להתקיים בסמיכות לתחנות הרכבת כדי לחסוך את עלויות ההובלה, והדבר פגע בפרנסה שלתושבי ליובאוויטש. | |||
==אישים בעיירה== | ==אישים בעיירה== | ||
גרסה מ־16:32, 16 ביולי 2013
העיירה רודניא (באנגלית: Rudnia, ברוסית: Рудня) נמצאת במחוז סמולנסק שברוסיה הלבנה, בסמיכות לעיירות נעוועל וליובאוויטש.
תולדות העיירה
העיירה הוקמה בשנת ה'קכ"ג על גדות נהר הברזינה, הנשפך בשיפוליו ומתאחד עם נהר הדנייפר.
ברבנות העיר כיהן במשך מספר שנים רבי משה ברוכוביץ' אחיו של אדמו"ר הזקן.
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הצמח צדק, התקשרו רוב חסידי העיירה לאדמו"ר שלמה שניאור זלמן שניאורסון, והפכו לחסידי קאפוסט.
למרות המהפכה הקומוניסטית שהתרחשה לאחר מלחמת העולם הראשונה המשיכו להתקיים בעיר חיים יהודיים תוססים, והקהילה הפעילה מוסדות חינוך על טהרת הקודש.
העיירה התפתחה וגדלה במהלך השנים, ובשנת תרפ"ו הוכרזה רשמית כעיר.
גם לאחרי השואה המשיכו יהודים להתגורר בעיר, וכאשר ר' מוטל קוזלינר ור' דוד אבא גורביץ' הקימו מחדש ושיפצו את אהלי רבותינו נשיאינו בליובאוויטש בשנת תשכ"ח, נעזרו ביהודים תושבי העיירה שהיו בני משפחה של משפחת סקאבלו החב"דית.
נכון לשנת תשע"ג, אוכלוסיית העיר מונה למעלה מ-10,000 תושבים.
תחנת הרכבת של רודניא
העיירה מרוחקת כעשרים קילומטר מליובאוויטש ובה נמצאת תחנת הרכבת הקרובה ביותרלעיירה דרכה היו החסידים עושים את דרכם לליובאוויטש בתקופת אדמו"ר המהר"ש.
אצל חסידים מסופר שכאשר רצתה הממשלה להניח את פסי הרכבת התכנון הראשוני היה שהמסילה תעבור דרך ליובאוויטש, ואחרי התנגדותו הנחרצת של הצמח צדק ופעילותם של העסקנים החסידיים - הצליחו להביא לשינוי תוואי המסלול, והתחנה נקבעה ברודניא.
בספר רשימות דברים של הרב יהודה חיטריק מסופר[1] שעד לבנייתה שלתחנת הרכבת ברודניא היו תושבי ליובאוויטש מתפרנסים ברווח והיו עוסקים לפרנסתם בירידים הרבים שהיו מתקיימים בעיירה, אך בעקבות בניית תחנות הרכבת בקראסנאיע וברודניא הסמוכות לליובאוויטש, רבים מהירידים עברו להתקיים בסמיכות לתחנות הרכבת כדי לחסוך את עלויות ההובלה, והדבר פגע בפרנסה שלתושבי ליובאוויטש.
אישים בעיירה
- רבי משה ברוכוביץ', אחיו של אדמו"ר הזקן, רב העיירה[2].
- הרב אברהם אשכנזי, רב העיירה בתקופתסיום נישאותו של אדמו"ר הצמח צדק והתחלת נשיאותו של אדמו"ר המהר"ש.
- הרב חיים בער חיימסון, משב"ק אצל אדמו"ר הצמח צדק ויליד העיירה.
- הרב ישראל יצחק, משב"ק אצל אדמו"ר הצמח צדק, תושב העיירה.
- הרב חיים בן ציון רסקין, תושב העיירה.
- הרב שאול רסקין, יליד העיירה.
- הרב רפאל נחמן כהן, יליד העיירה.
- הרב אברהם סקובלו, יליד העיירה.
- הרבנית שרה קצנלבויגן ("המומע שרה"), ילידת העיירה.
הערות שוליים
- ↑ מהדורה מחודשת, עמוד 387.
- ↑ נפטר עוד בחיי אדמו"ר הזקן, ונטמן בבית העלמין של העיירה. ראו בספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק ב' פרק י"א עמוד 309.