יהושע צייטלין (שקלוב): הבדלים בין גרסאות בדף
(ניסוח) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=יהושע צייטלין משקלוב|אחר=יהושע העשיל צייטלין, משפיע במונטריאול|ראו=יהושע העשיל צייטלין}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=יהושע צייטלין משקלוב|אחר=יהושע העשיל צייטלין, משפיע במונטריאול|ראו=יהושע העשיל צייטלין}} | ||
ר' '''יהושע צייטלין''' (או צייטלס, צייטליש), מגאוני [[שקלוב]] ה[[מתנגדים]], שדלן ציבורי ומתומכי ה[[משכילים]]. [[אדמו"ר הזקן]] ביקר בביתו לפי תנאו של [[נטע נטקין]] תמורת סיועו בשחרור אדמו"ר הזקן מ[[אדמו"ר הזקן#מאסריו|המאסר השני]]. | ר' '''יהושע צייטלין''' (או צייטלס, צייטליש), מגאוני [[שקלוב]] ה[[מתנגדים]], שדלן ציבורי ומתומכי ה[[משכילים]]. [[אדמו"ר הזקן]] ביקר בביתו לפי תנאו של [[נטע נטקין]] תמורת סיועו בשחרור אדמו"ר הזקן מ[[אדמו"ר הזקן#מאסריו|המאסר השני]]. | ||
== תולדות חייו == | == תולדות חייו == |
גרסה מ־03:57, 1 ביולי 2013
ר' יהושע צייטלין (או צייטלס, צייטליש), מגאוני שקלוב המתנגדים, שדלן ציבורי ומתומכי המשכילים. אדמו"ר הזקן ביקר בביתו לפי תנאו של נטע נטקין תמורת סיועו בשחרור אדמו"ר הזקן מהמאסר השני.
תולדות חייו
ר' יהושע נולד בשנת תק"ב או תק"ג בשקלוב (מחוז מוהילב), היום בבלארוס. בצעירותו למד אצל בעל ה"שאגת אריה".
שלח ידיו במסחר, והתעשר. היה בעל קשרים עם צמרת המלוכה, וסיפק את צורכי הצבא הרוסי. בשנת תקנ"ב בנה אחוזה גדולה בעיירה אוסטיה. באחוזה פתח בית מדרש עם ספרייה גדולה, וסיפק את צרכיהם של תלמידי חכמים משכילים.
ביקור אדמו"ר הזקן בביתו
כשיצא אדמו"ר הזקן מממאסרו הראשון נלקח בטעות לביתו של נטע נטקין, מגדולי המתנגדים שהיה לו חלק במאסר, במקום לביתו של החסיד ר' מרדכי מליעפלי.
בביתו של המתנגד גידף אותו נטע והרצה קושיות על דרך החסידות. כשיצא אדמו"ר הזקן מביתו לאחר שחילצוהו החסידים משם התבונן בדמותו האצילית, ושינה את יחסו כלפיו לטובה, עד כדי שסייע לשחרור אדמו"ר הזקן ממאסרו השני.
את הסיוע התנה בתנאי שאדמו"ר הזקן יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים, ביניהם ר' יהושע צייטלין.
ר' יהושע רצה לתהות על קנקנו של אדמו"ר הזקן, לראות אם אכן הרבי צדיק או לא, וקרא למשרת הגוי שגידל זקן ודיבר יידיש, וציווה עליו להביא יין[1].
כשהגיש המשרת הגוי את היין, מזג אדמו"ר הזקן לכוסו ובירך: "שהכול נהיה בדברו"[2]. ר' יהושע תמה מאוד על הברכה ושאל: "הרי זה יין". השיב לו אדמו"ר הזקן, "יש לך טעות, זה מעד" (משקה אלכוהול).
אדמו"ר הזקן החל לדבר על דרך החסידות בשיטת הבעל שם טוב, שתורה בלי יראה שמגיעה על ידי לימוד החסידות והליכה בדרכיה, היא בבחינת בלי 'גדפין' (כנפיים) ולא פרחא לעילא (לא עולה לשמים)[3]. השיב לו ר' יהושע: "הנה אני לומד בלי זה", ואז השיב לו אדמו"ר הזקן: "אם כך, יהיה לך חתן שישתמד".
השתמדות חתנו
נבואת האדמו"ר הזקן, התממשה כעבור כעשר שנים. חתנו של ר' יהושע, אברהם פרץ, נסע בעצת ידידו, נטע נוטקין לפטרבורג על מנת לשלוח יד במסחר. אברהם נסע בהשאירו את אשתו וילדיו אצל חותנו, ר' יהושע, וכעבור מספר שנים כשכבר הפך לעשיר גדול חזר לקחת את אשתו וילדיו. חותנו הרגיש שמצבו הרוחני לא טוב, למרות שלא שינה את מראהו החיצוני, ואסר על אשתו להצטרף אליו. הוא לקח את שתי הילדים, בן ובת, ונסע לפטרבורג, שם השתמדו כעבור זמן, בשנת תקס"ט או תק"ע.
חתנו, אברהם פרץ, המיר את דתו כפי שחזה אדמו"ר הזקן בעת ביקורו אצל ר' יהושע.
הערות שוליים
- ↑ יין שגוי נוגע בו נקרא "יין נסך" ואסור לשתיה. ר' יהושע רצה לבדוק האם אדמו"ר הזקן יכשל בשתיית יין נסך, שכן כתוב ש"צדיקים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידם", גם לא ב
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין שוגג. - ↑ ברכה אותה מברכים על מיני משקים, חוץ מן היין - עליו מברכים "בורא פרי הגפן".
- ↑ מובא בתניא פרק מ'