הבדלים בין גרסאות בדף "מרדכי שלום יוסף פרידמן"
| שורה 22: | שורה 22: | ||
בשנת [[תרע"ג]], בהיותו בן שש עשרה שנים, מילא את מקומו של אביו כ[[אדמו"ר]] מ[[סדיגורה]]. בשנת [[תרע"ד]], עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עבר לגור בווינה יחד עם כל אדמור"י רוז'ין, שם הקים מוסדות תורה וחסד. לאחר המלחמה פעל רבות להקלת מצוקתם של היהודים באירופה. בכנסיה הגדולה השניה של [[אגודת ישראל]], בשנת [[תרפ"ט]], הוכתר כחבר במועצת גדולי התורה. בכנסיה השלישית במרינבד, בשנת [[תרצ"ז]], היה מראשי המדברים. | בשנת [[תרע"ג]], בהיותו בן שש עשרה שנים, מילא את מקומו של אביו כ[[אדמו"ר]] מ[[סדיגורה]]. בשנת [[תרע"ד]], עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עבר לגור בווינה יחד עם כל אדמור"י רוז'ין, שם הקים מוסדות תורה וחסד. לאחר המלחמה פעל רבות להקלת מצוקתם של היהודים באירופה. בכנסיה הגדולה השניה של [[אגודת ישראל]], בשנת [[תרפ"ט]], הוכתר כחבר במועצת גדולי התורה. בכנסיה השלישית במרינבד, בשנת [[תרצ"ז]], היה מראשי המדברים. | ||
| − | בשנת [[תרצ"ג]] ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]] | + | בשנת [[תרצ"ג]] ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]]. בשנת [[תרצ"ד]] הקים בפשמישל ב[[פולין]] את ישיבת "משיבת נפש" ועבר לגור בסמיכות לישיבתו. בשנת [[תרצ"ט]], לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, עבר לגור ב[[ארץ ישראל]] והתיישב בצפון [[תל אביב]], בו הקים מרכז תורני. עסק רבות בשמירה על היהדות והפיץ תורה כשבמקביל עסק גם בהקמת מרכז חסידות סדיגורה ב[[ירושלים]]. |
דברי התורה שאמר נקבצו בספרו "כנסת מרדכי". | דברי התורה שאמר נקבצו בספרו "כנסת מרדכי". | ||
גרסה מ־14:35, 31 ביולי 2011
| רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן | |
|---|---|
[[קובץ: חבר מועצת גדולי התורה | |
| האדמו"ר מסדיגורא | |
| לידה | י"ז בכסלו תרנ"ז |
| סדיגורה | |
| פטירה | כ"ט בניסן תשל"ט |
| מקום פעילות | ארצות הברית, ישראל |
| השתייכות | חסידות סדיגורא |
| תפקידים נוספים | חבר מועצת גדולי התורה |
| חיבוריו | "כנסת מרדכי" |
הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן היה אדמו"ר מסדיגורא, חבר במועצת גדולי התורה וידיד חסידות חב"ד. נולד ביום י"ז בכסלו תרנ"ז ונפטר ביום כ"ט בניסן תשל"ט ומנוחתו כבוד בחלק אדמו"רי רוז'ין בתל אביב.
תוכן עניינים
קורות חייו
הרב מרדכי שלום יוסף נולד ביום י"ז בכסלו שנת תרנ"ז לרבי אהרן פרידמן (מחבר הספר "קדושת אהרן"), צאצא בדור רביעי (בן אחר בן) לרבי ישראל מרוז'ין. בצעירותו למד תורה בהתמדה ובהיותו בן שלוש עשרה כבר סיים את הש"ס. היה מנצל את כל זמנו בלימוד תורה והתפרסם כעילוי וכבעל חסד וצדקה. נשא לאישה את מרת מירה מירל, בתו של אדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף ממז'יבוז'.
בשנת תרע"ג, בהיותו בן שש עשרה שנים, מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר מסדיגורה. בשנת תרע"ד, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עבר לגור בווינה יחד עם כל אדמור"י רוז'ין, שם הקים מוסדות תורה וחסד. לאחר המלחמה פעל רבות להקלת מצוקתם של היהודים באירופה. בכנסיה הגדולה השניה של אגודת ישראל, בשנת תרפ"ט, הוכתר כחבר במועצת גדולי התורה. בכנסיה השלישית במרינבד, בשנת תרצ"ז, היה מראשי המדברים.
בשנת תרצ"ג ביקר לראשונה בארץ ישראל. בשנת תרצ"ד הקים בפשמישל בפולין את ישיבת "משיבת נפש" ועבר לגור בסמיכות לישיבתו. בשנת תרצ"ט, לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, עבר לגור בארץ ישראל והתיישב בצפון תל אביב, בו הקים מרכז תורני. עסק רבות בשמירה על היהדות והפיץ תורה כשבמקביל עסק גם בהקמת מרכז חסידות סדיגורה בירושלים.
דברי התורה שאמר נקבצו בספרו "כנסת מרדכי".
ביום כ"ט בניסן שנת תשל"ט נפטר ומנוחתו כבוד בחלקת אדמור"י רוז'ין בבית החיים 'נחלת יצחק' בתל אביב.
לאחר פטירתו התמנה בנו, רבי אברהם יעקב פרידמן לממלא מקומו באדמו"רות.
הקשר עם חב"ד
הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן היה בידידות עם אדמו"ר הריי"צ והרבי. הוא אף נפגש עם אדמו"ר הריי"צ ובין הדברים שוחחו על ספרו של אביו, ה"קדושת אהרן". לאחר מכן שלח הרב פרידמן את הספר אל אדמו"ר הריי"צ שהחזיר לו מכתב תודה. הוא עסק והתכתב עם אדמו"ר הריי"צ בקשר להצלחת יהודים מרוסיה.
הרב פרידמן התגורר מספר שנים בקראון הייטס בארצות הברית ובית מדרשו היה קרוב ל-770 ויודע שנפגש מספרים פעמים עם הרבי. הוא חתם על כרוזים לעידוד מבצע תפילין ומבצע נרות שבת קודש של הרבי וכן על ברכת גדולי התורה והאדמורי"ם ליום הולדתו של הרבי בי"א בניסן שנת תשל"ז.
כשהרב יגאל פיזם, שמשפחתו היו קשורים לחסידות סדיגורא, החל להתקרב לחסידות חב"ד ואביו נכנס איתו לאדמו"ר, רבי מרדכי שלום פרידמן ואמר לו שבנו רוצה להיות חב"דניק. עך כך השיב הרב פרידמן: "הוא בחר לעצמו חיידר טוב[1]"[2].
ראו גם
לקריאה נוספת
- שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 93-91.
הערות שוליים
- ↑ במקור באידיש: "ער האט זיך אויסגיקליבען א גוטער חיידר".
- ↑ מפי הרב יגאל פיזם ברעיון לשבועון בית משיח גיליו 10.
