ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א

מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו של הרבי מלחינים יודעי שיר וזמר ניגון מיוחד על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של הרבי.

בליל י"א ניסן, בעת ההתוועדות הגדולה ב - 770, שרים הכל את הניגון החדש. וגם באיים הרחוקים מאזינים, באמצעות המכשירים השונים, לניגון החדש, לומדים אותו הדק היטב, וכך הוא הופך לניגון השנה.

היסטוריה

את שלבי ההתפתחות של מנהג זה אפשר לחלק לשלושה שלבים:

א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות בהתוועדויות של הרבי באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים “ימים על ימי מלך תוסיף” שבפרק ס”א; הניגון על המילים “אך לאלוקים דומי נפשי” שבפרק ס”ב; הניגון על המילים “צמאה לך נפשי” שבפרק ס”ג, וכיו”ב.

ב. כתוצאה מכך החלו, לאחר כמה שנים, לבחור במיוחד מילים מהפרק ו”להלביש” עליהם מנגינה חבדי”ת ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מניגוני חב”ד מדורות עברו שהיתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: “כי אלקים יושיע ציון (ניגון)” בפרק ס”ט; “אבוא בגבורות” בפרק ע”א; “ואלקים מלכי מקדם” בפרק ע”ד, וכיו”ב.

כך היה הסדר מפרק ס”ט עד לפרק פ’ (משנת תש"ל עד שנת תשמ"א (ועד בכלל)).

בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל בפרק ע”א, שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב”ד ישנים על פסוקים שונים.

ג. לקראת י"א ניסן שנת תשמ"ב - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרה”ח ר’ פייטל שי’ לוין מנגינה חדשה, על הפסוקים “הרנינו לאלוקים עוזנו (ניגון)”; “שאו זמרה גו’”; “ויאכילהו מחלב חטה גו’”, שבפרק פ”א.

הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי.

אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי וגם בפי אנ"ש והתמימים בכל העולם כולו.

איזה ניגון נבחר?

בתחילה הענין לא היה כל-כך ‘ממוסד’, ומה שהתקבל, התקבל. לא אחת היה זה בבחינת “כל דקולו אלים וחזק - גבר”. היתה זו מין תחרות בין כאלה שהעדיפו ניגון מסוג אחד, לבין אחרים שהעדיפו ניגון מסוג שונה. מה שברור שתמיד נטלו התמימים חלק בראש - בקלחת השירה, ההתלהבות והתחרות.

התחרות היתה ברורה ומובנת - כשהיא מלווה בהתרגשות לא מעטה בין המלחינים - שכן הניגון הנבחר הוא הוא זה אשר יזכה לעלות על שולחן המלך. אותו ישירו בפני כ”ק אדמו”ר שליט”א במשך כל השנה.

אך משראו “מחברי הניגונים וחבר המנגנים” שלא תמיד באים לעמק-השווה, החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת’ יוסף יצחק גרינברג; הת’ נחום גרינוואלד; הת’ יוסף קרסיק; הת’ יוסף יצחק קפלן) להקים ועדה מיוחדת אשר בשם “ועדת הניגונים” תקרא. ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשרים. וכך בהצבעה על פי רוב קולות נבחר ניגון השנה.

באחת מהשנים האחרונות קיבלו מארגני הוועדה תשובה מהרבי (באמצעות האגרות קודש) ששם הועדה יכלול גם את המילה 'ליובאוויטש', ומאז נקראת הועדה בפי כל "ועדת הניגונים ליובאוויטש".

חשוב לציין, שחברי הועדה עצמם, לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על הפרק, ומסיבה מובנת - כדי שתהיה זו בחירה אובייקטיבית.

התערבות הרבי

אמנם באופן כללי היה נראה שהרבי לא מתערב בענין זה והוא מקבל כביכול את החלטת החסידים וכו’. ראו כאן במוחש את האהבת ישראל העצומה של הרבי שהוא מעודד את כל הניגונים שהולחנו לכבודו (גם את אלו שלא נבחרו לבסוף לניגון השנה).

יחד עם זה, ראו בבירור שאת “המילה האחרונה” אמר הרבי. וזה לא רק מצד אמונה, שהרבי מנהיג את החסידים כרצונו הקדוש (וממילא גם סגנון ההתוועדויות והניגונים שמנגנים אז וכו’, הם בהסכמתו ובעידודו וכו’), אלא שראו זאת גם במוחש.

ולדוגמא: בניגון לפרק פ”ח (תשמ"ט) בעל מנגן אחד (ר' שלמה ברוכשטאט) בחר את הפסוקים “שיר מזמור לבני קרח (ניגון) גו’”; “תבוא לפניך תפלתי גו’”; “ואני אליך ה’ שועתי גו’”, והלחין עליהם ניגון.

בפועל ועדת הניגונים בחרה ניגון אחר, אך הקהל לא היה שלם עם זה. כך נוצר מצב שחלק מהקהל שר ניגון אחד וחלק ניגון אחר.

כשראו את הבלבול שנוצר הכריזו בשבת הגדול, ערב י”א ניסן, לפני ההתועדות של הרבי, שכדי שלא יווצר מצב של היפך הכבוד בנוכחות הרבי שליט”א, מתבקש הקהל לנגן ניגון אחד בלבד - את הניגון שהועדה בחרה.

ואכן לאחר שהרבי עשה קידוש, התחיל החזן ר’ משה טלישבסקי, ואיתו כל הקהל את הניגון שהועדה בחרה - ניגון שהתחיל במילים “תבא לפניך תפילתי”.

והנה, להפתעת הקהל, התחיל הרבי בשיחה הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: “שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי”. ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר' שלמה, שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון.

וכן בעוד הרבה הזדמנויות ראו כיצד הרבי מדגיש פסוקים מסויימים דווקא והם היו ה”מכה בפטיש” להלחנת ניגונים על פסוקים אלו (או שלפעמים הוסיפו פסוקים אלו לאחר מכן לניגון שנבחר).

רשימת הניגונים שהתקבלו במשך השנים ושמות המלחינים

ניגונים שהותאמו לפסוקים

• שנת תש"ל - פרק סט: כי אלוקים יושיע ציון - הותאם ע”י התמימים שניאור זלמן ווילשאנסקי ושניאור זלמן חאנין. להאזנה.
• שנת תשל"א - פרק ע: ישישו וישמחו להאזנה.
• שנת תשל"ב - פרק עא: (1) בך ה' חסיתי - הותאם ע”י ר’ משה טלישבסקי להאזנה. (2) כמופת הייתי לרבים - הותאם ע”י הת’ שניאור זלמן ווילשאנסקי להאזנה. (3) אבוא בגבורות - הותאם ע”י הת’ יעקב לייב אלטיין להאזנה. (4) תרננה שפתי - הותאם ע”י רשב”צ אלטהויז ע”ה להאזנה|.
• שנת תשל"ג - פרק עב: יפרח בימיו צדיק - הותאם ע”י ר’ שלמה קונין להאזנה.
• שנת תשל"ד - פרק עג: כלה שארי - הותאם ע”י ר’ שלמה קונין2.
• שנת תשל"ה - פרק עד: ואלקים מלכי מקדם להאזנה.
• שנת תשל"ו - פרק עה: וכל קרני רשעים אגדע להאזנה.
• שנת תשל"ז - פרק עו: נודע ביהודה אלקים להאזנה.
• שנת תשל"ח - פרק עז: אתה הא-ל עושה פלא להאזנה.
• שנת תשל"ט - פרק עח: (1) וינחם לבטח להאזנה. (2) ויבחר בדוד להאזנה.
• שנת תש"מ - פרק עט: ואנחנו עמך וצאן מרעיתך להאזנה.
• שנת תשמ"א - פרק פ: רועה ישראל האזינה להאזנה

ניגונים שהולחנו במיוחד

• שנת תשמ"ב - פרק פא: הרנינו לאלקים עוזנו - הולחן ע”י ר’ פייטל הלוי לוין להאזנה.
• שנת תשמ"ג - פרק פב: אני אמרתי אלקים אתם - הולחן ע”י ר’ פייטל הלוי לוין. להאזנה
• שנת תשד"מ - פרק פג: וידעו כי אתה - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט. להאזנה
• שנת תשמ"ה - פרק פד: ילכו מחיל אל חיל - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט להאזנה.
• שנת תשמ"ו - פרק פה: רצית ה' - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט. להאזנה
• שנת תשמ"ז - פרק פו: אודך ה' - הולחן ע”י ר’ יוסף יצחק ליפסקר ע”ה. להאזנה
• שנת תשמ"ח - פרק פז: אוהב ה' - הולחן ע”י ר’ אהרן הכהן בולוסובסקי. להאזנה
• שנת תשמ"ט - פרק פח: שיר מזמור - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט. להאזנה
• שנת תש"נ - פרק פט: כרתי ברית - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט. להאזנה
• שנת תנש"א - פרק צ: שובה ה' - הולחן ע”י ר’ פייטל הלוי לוין. להאזנה
• שנת תשנ"ב - פרק צא: אורך ימים - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט. להאזנה
• שנת תשנ"ג - פרק צב: מזמור שיר - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט.
• שנת תשנ"ד - פרק צג: ה' מלך גאות לבש - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט.
• שנת תשנ"ה - פרק צד: א-ל נקמות - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט.
• שנת תשנ"ו - פרק צה: לכו נרננה - הולחן ע”י ר’ יוסף יצחק סילברמן.
• שנת תשנ"ז - פרק צו: שירו לה' - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט.
• שנת תשנ"ח - פרק צז: ה' מלך - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט.
• שנת תשנ"ט - פרק צח: זכר חסדו - הולחן ע”י ר’ שלום ברוכשטאט.
• שנת תש"ס - פרק צט: יודו שמך - הולחן ע”י ר’ שלום הלוי ברוכשטאט.
• שנת תשס"א - פרק ק: מזמור לתודה - הולחן ע”י ר’ זאב פיזם.
• שנת תשס”ב - פרק קא: לדוד מזמור - הולחן ע”י ר’ דוד כהנוב.
• שנת תשס"ג - פרק קב: ואתה ה' - הולחן ע"י ר' דובער מ. פרבר. להאזנה
• שנת תשס"ד - פרק קג: ברכי נפשי - הולחן ע"י הת' ישראל גרנובטר. להאזנה
• שנת תשס"ה - פרק ק"ד: ברכי נפשי - הולחן ע"י הת' מנחם מענדל לבקיבקר. להאזנה
• שנת תשס"ו - פרק ק"ה: הודו לה' - הולחן ע"י ר' דוד כהנוב. להאזנה
• שנת תשס"ז - פרק ק"ו: הללויה הודו לה' - הולחן ע"י הת' מנחם מענדל לבקיבקר להאזנה.

ניגונים נוספים

בנוסף לניגונים שחוברו במיוחד לכבוד י"א ניסן, היו פעמים אחדות שלרגל איזה מאורע או שמחה מיוחדת הקשורה לרבי הולחן ניגון מיוחד.

ואלו הם:

• לכבוד ראש חודש כסלו תשל"ח הולחן מארש מיוחד ע"י ר' פייטל הלוי לוין.

• לאחר הניצחון במשפט הספרים (בשנת תשמ"ז) הולחן מארש - "דידן נצח" - ע"י ר' שלום הלוי ברוכשטט (אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו).

• לכבוד י' שבט תש"נ, - שנת הארבעים הולחן הניגון "ויתן בפי שיר חדש" ע"י ר' שלום הלוי ברוכשטט.

• לכבוד י' שבט תש"ס - שנת היובל, הולחן הניגון "תשמיעני ששון ושמחה" ע"י ר' שלום הלוי ברוכשטט, וכן הניגון וקדשתם את שנת החמישים" ע"י הרב יוסף יצחק סילברמן.