דוד צבי הירש חן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(הוספה) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
היה ידען עצום בסיפורי חסידים, והיה מספרם רבות ל[[אדמו"ר הריי"צ]], ולאחר מכן היה מבאר את הסיפורים "בחכמה ובינה ודעת", כעדות אדמו"ר הריי"צ. [[הרשב"ץ]] העיד כי ביאוריו מיוסדים היו במידה רבה על פי דברי נשיאי חב"ד. אדמו"ר הריי"צ אף העיד עליהם כי "הם מפיחים רוח חיים ו[[יראת שמי]]ם באהבת ה[[תורה]], ב[[אמונת צדיקים]], ובחיבת קיום ה[[מצוות מעשיות]] בחיות פנימי". | היה ידען עצום בסיפורי חסידים, והיה מספרם רבות ל[[אדמו"ר הריי"צ]], ולאחר מכן היה מבאר את הסיפורים "בחכמה ובינה ודעת", כעדות אדמו"ר הריי"צ. [[הרשב"ץ]] העיד כי ביאוריו מיוסדים היו במידה רבה על פי דברי נשיאי חב"ד. אדמו"ר הריי"צ אף העיד עליהם כי "הם מפיחים רוח חיים ו[[יראת שמי]]ם באהבת ה[[תורה]], ב[[אמונת צדיקים]], ובחיבת קיום ה[[מצוות מעשיות]] בחיות פנימי". | ||
בשנת [[תרפ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[ירושלים]]. תשעה חודשים לאחר עלייתו ארצה, ב[[כ"ד בכסלו]] [[תרפ"ו]] נפטר ונטמן בחלקת חב"ד שבהר הזיתים. | בשנת [[תרפ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[ירושלים]]. תשעה חודשים לאחר עלייתו ארצה, ב[[כ"ד בכסלו]] [[תרפ"ו]] נפטר ונטמן בחלקת חב"ד שבהר הזיתים. ביום פטירתו , נשלחה הודעה לאדמו"ר הרי"צ והרבי הורה לרשום על המצבה "פ"נ הרה"ג הצדיק עובד אלוקים פאר החסידים". | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|חן דוד]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|חן דוד]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|חן דוד]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|חן דוד]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|חן דוד]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|חן דוד]] | ||
גרסה מ־22:16, 16 במרץ 2011
הרב החסיד דוד צבי חן הידוע בשם "הרד"ץ" - היה בנו של הרה"ח ר' פרץ חן (מטשרניגוב).
הרד"ץ היה מגדולי חסידי אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ. היה אחד משלושת החסידים שעשו סמיכה לרבנות אצל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש.
היה גאון עצום בנגלה ובחסידות ושימש כרבה של העיר טשרניגוב.
היה ידען עצום בסיפורי חסידים, והיה מספרם רבות לאדמו"ר הריי"צ, ולאחר מכן היה מבאר את הסיפורים "בחכמה ובינה ודעת", כעדות אדמו"ר הריי"צ. הרשב"ץ העיד כי ביאוריו מיוסדים היו במידה רבה על פי דברי נשיאי חב"ד. אדמו"ר הריי"צ אף העיד עליהם כי "הם מפיחים רוח חיים ויראת שמים באהבת התורה, באמונת צדיקים, ובחיבת קיום המצוות מעשיות בחיות פנימי".
בשנת תרפ"ה עלה לארץ הקודש והתיישב בירושלים. תשעה חודשים לאחר עלייתו ארצה, בכ"ד בכסלו תרפ"ו נפטר ונטמן בחלקת חב"ד שבהר הזיתים. ביום פטירתו , נשלחה הודעה לאדמו"ר הרי"צ והרבי הורה לרשום על המצבה "פ"נ הרה"ג הצדיק עובד אלוקים פאר החסידים".