פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות חב"דפדיה
חב"דפדיה
חיפוש
עריכת הדף "
משתמש:ב. א. א./גירוש ספרד
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==היסטוריית יהדות בספרד== {{ערך מורחב|ערך=[[יהדות ספרד]]}} '''יהדות ספרד''' היא קהילה יהודית, שהתקיימה ב[[חצי האי האיברי]] החל מתקופת [[בית המקדש השני]] - האימפריה הרומית בספרד דרך התקופה [[הכיבוש המוסלמי של ספרד|המוסלמית]] ולאחר מכן ב[[ממלכת ספרד הנוצרית]], עד [[גירוש ספרד]] בשנת [[ה'רנ"ב]]([[1492]]). יהדות ספרד הגיעה לשיא תפארתה תחת השלטון המוסלמי. תקופה זו נקראת [[תור הזהב של יהודי ספרד|תור הזהב]], והיא מצטיינת בפריחה תרבותית וכלכלית אשר במהלכה היוותה ספרד את המרכז הדתי, התרבותי והכלכלי של כל יהודי העולם. המוסלמים גם הפקידו בידי היהודים מבצרים לשמירה. מדינאים ומלומדים יהודים פעלו בחצרות השליטים המוסלמים. כך תפס רבי [[חסדאי אבן שפרוט]] עמדה רבת השפעה בחצר הח'ליף ב[[קורדובה]] ([[המאה ה-10]]), ורבי [[שמואל הנגיד]] התבסס ב[[גרנדה (ספרד)|גרנדה]] (מחצית [[המאה ה-11]]). תקופת "תור הזהב" העמידה רבנים ואנשי רוח, הן בלימודי קודש והן בפילוסופיה, בשירה ובדקדוק. הפילוסופיה היהודית ניסתה לגשר בין המסורת וההגיון, כשהיא מושפעת מ[[פילוסופיה יוונית|הפילוסופיה היוונית]] ומהעולם המוסלמי. כמו כן עסקו היהודים ב[[תורת הנסתר|תורת הסוד]] – ה[[קבלה]]. תקופה זו התאפיינה גם ביוצרים, משוררים והוגים יהודיים חשובים רבים כמו רבי [[שלמה אבן גבירול]], רבי [[יהודה הלוי]], רבי [[משה אבן עזרא]], רבי שמואל הנגיד, רבי [[מנחם בן סרוק]], רבי [[יונה אבן ג'נאח]], ובמיוחד ה[[רמב"ם]], שהשפעתו על יהדות ספרד הייתה מכרעת. יהדות ספרד פיתחה מאפיינים ייחודיים, שכללו את [[נוסח הספרדים]] ומסורת [[פסיקת הלכה]] דומיננטית.<ref>הגיית [[לשון הקודש]] המכונה "[[הברה ספרדית]]" מקורה עתיק יותר וקודם ליהדות ספרד.</ref> מסורת זו החלה לכל המאוחר עם [[רבנו חננאל]], ידעה שיא בתור הזהב ובימי [[יוסף קארו]], נמשכת עד ימינו, והשפיעה על יתר התפוצות. בעקבות הגירוש בשנת [[ה'רנ"ב]]-1492 נאלצו היהודים שלא-התנצרו להגר ל[[פורטוגל]] הסמוכה. ממנה הם גורשו לאחר מכן ל[[צפון אפריקה]], ל[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]], ל[[מערב אירופה]]{{הערה|[[ספר הזכרונות]] פרק א}}}}, ליתר [[המזרח התיכון]] ולאיטליה. המגורשים, שבלטו מבחינה תרבותית ודתית, השליטו בהדרגה את מסורותיהם ואת נוסח התפילה שלהם על קהילות [[יהודי ארצות האסלאם]], על ה[[מוסתערבים]] ועל ה[[רומניוטים]]. כך נוצרה זהות דתית-הלכתית משותפת אשר בגינה כונו "ספרדים" -וזאת בערך למן [[המאה ה-19]]. ===היסטוריה מוקדמת=== המסורת על יישוב יהודי ב[[חצי האי האיברי]], מספרת כי כבר בתחילת [[ימי בית ראשון]] התיישבו יהודים בספרד. היהודים בספרד נהגו להראות את קברו של [[אדנירם]], גובה ה[[מס]] של [[שלמה המלך]] שלפי האגדה נהרג בספרד, בעיר סגונט{{מקור|סיבה=העם רגם את אדנירם באבנים והוא מת בארץ (מלכים א, י"ב, י"ח)}}. המסורת מספרת גם כי העיר [[טולדו]], שכינויה הערבי היה "טוליטולא", נבנתה בידי [[גלות בבל]] לאחר חורבן [[בית המקדש הראשון]]. [[משפחת אברבנאל]], מהמשפחות המיוחסות והוותיקות בספרד, מיוחסת לשושלת [[דוד המלך]]. על פי מסורת משפחתית, היא הגיעה לספרד עוד קודם [[חורבן בית שני]]. המסורת המקובלת בקרב יהודי ספרד ב[[ימי הביניים]] הייתה שהם צאצאים של גולים מהעיר [[ירושלים]]. הרב והמלומד היהודי-ספרדי [[אברהם אבן דאוד|רבי אברהם אבן דאוד]] כתב בשנת 1161: "בקרב הקהילה [היהודית] ב[[גרנדה (ספרד)|גרנדה]] ישנה מסורת שמקורם בתושבי ירושלים, מבני יהודה ובנימין, ולא מהכפרים והעיירות במחוזות המרוחקים". במקום אחר, הוא ציין כיצד משפחת סביו מצד אימו הגיעו לספרד: "כאשר גבר טיטוס על ירושלים, פייס אותו הקצין שלו שמונה על היספניה, וביקש שישלח אליו שבויים מאצילי ירושלים, ולכן שלח אליו כמה מהם, והיו ביניהם מי שעשו וילונות ומי שהיו בקיאים במלאכת ה[[משי]], ו[אחד] מהם שמו היה ברוך, והם נשארו ב[[מרידה (ספרד)|מרידה]]".<ref>''סדר עולם רבה וזוטא - ספר הקבלה לראב"ד'', ירושלים 1971, עמ' 43-44; 51</ref> ===הגירוש=== '''גירוש ספרד''' היה סילוקם בכפייה בשנת ה'רנ"ב ([[1492]]) של יהודי ממלכות כתר קסטיליה|קסטיליה וממלכת אראגון|אראגון בספרד אשר סירבו להתנצרות|התנצר. גירוש בתנאים שונים במקצת נגזר חמש שנים אחר כך, ב-[[ה'רנ"ז]] גם על יהודי [[פורטוגל]]. כעבור שנה נוספת, ב-[[1498]] ([[ה'רנ"ח]]) גורשו גם יהודי ממלכת ממלכת נווארה. הגירוש הוטל ב'''צו אלהמברה''' שנחתם בידי [[פרדיננד השני מלך ארגון|פרדיננד השני מלך אראגון]] ואשתו, המלכה [[איזבלה הראשונה מקסטיליה]], ב-31 במרץ 1492 ([[ג' בניסן]] הרנ"ב), ופורסם ב-29 באפריל. הצו אסר בחוק ישיבת יהודים בקסטיליה ואראגון, כשהוצבה בפניהם הברירה ל[[נצרות|התנצר]] או לעזוב עד ל-31 ביולי ([[ז' באב]]). מספר מגורשי ספרד מוערך בין 40,000 ל-160,000 נפש. המגורשים גלו לארצות השוכנות לחופי [[הים התיכון]], למדינות [[צפון אפריקה]] למדינות ה[[בלקן]] שב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]] אך גם ל[[פורטוגל]] בה רבים מהם עברו [[הטבלת יהודי פורטוגל לנצרות|המרת דת לנצרות בכפייה]]. חלק גדול מהיהודים שנשארו בספרד, אשר מספרם נאמד בין 50,000 ל-200,000 בחרו להתנצר – לפחות למראית עין – ונותרו בספרד ובפורטוגל. אותם מומרים שמרו בסתר על יהדותם, (הם נקראו "[[אנוסים]]") "מראנוס" ("חזירים" ב[[ספרדית]]) ונרדפו בשל כך על ידי ה[[אינקוויזיציה]] שגרמה לפגיעה קשה בחייהם של היהודים. רבים אולצו להמיר את דתם בפומבי, לאחר שאיימו להוציאם להורג אם יסרבו. נגזרו עליהם גזרות ונקבעו הגבלות על משרות שבהן מותר ליהודים להחזיק. הם נאלצו לעמוד בוויכוחים דתיים פומביים, וכן אסר השלטון על היהודים להתרועע עם האנוסים. קיימת מסורת שבעקבות הגירוש גזרו מגורשי ספרד חרם שלא לשוב לספרד, אך עם חלוף השנים התעמם זכר המכה. את האנוסים שנותרו בספרד המשיכה האינקוויזיציה לרדוף, רבים מהם הצליחו לצאת במשך הזמן מהארץ, ואף לשוב בגלוי ליהדות. הצו שיקף את שאיפת הכתר הספרדי ליצירת חברה נוצרית אחידה, ללא מיעוטים דתיים. במקביל לגירוש היהודים פעלו השלטונות גם לדחיקת ה[[אסלאם|מוסלמים]] מספרד. לאחר סדרה של גירושי מוסלמים מאזור [[ממלכת גרנדה|גרנדה]] הוציאה ממלכת קסטיליה בשנת [[1502]] צו מלכותי המורה למוסלמים בממלכות להתנצר או לעזוב, ובעקבותיו בחרו רבים מהמוסלמים להתנצר לפחות למראית עין. כל היתר גורשו (המומרים ממוצא מוסלמי התמרדו מספר פעמים והוסיפו לעורר חשש; ב-1609 גורשה אוכלוסייה זו על אף היותה נוצרית להלכה). בשנת [[1507]] הורחב צו גירוש היהודים על כל תחום השליטה של [[מלכי ספרד|בית המלוכה הספרדי]]: דרום [[איטליה]], [[סיציליה]] ו[[סרדיניה]]. לאחר [[גירוש ספרד]] נפוצו יהודי ספרד ברחבי העולם. הם הקימו קהילות יהודיות חדשות ומשגשגות ברחבי [[האימפריה העות'מאנית]] (כולל בארץ ישראל), ב[[צפון אפריקה]], ב[[הולנד]], ב[[איטליה]], ב[[בולגריה]], ב[[דרום אמריקה]] ובמקומות נוספים, והשפיעו השפעה רבה על מקומות ישובם. כדוגמה ניתן לציין את הרב [[יצחק אברבנאל]] ממשפחת האצולה אברבנאל שעבר לאיטליה. גירוש היהודים מספרד סימן את קיצה של תקופה ב[[תולדות עם ישראל]]. הוא הותיר את רישומו המשמעותי בתרבות, ב[[שירת ימי הביניים של יהדות ספרד|שירה]], בספרות ה[[הלכה]] של הדורות הבאים, בפילוסופיה ועוד. כמו כן החלה השפעה והתפתחות תרבותית של [[הקהילה היהודית|הקהילות היהודיות]] אליהן הגיעו המגורשים מ[[חצי האי האיברי]], ומאוחר יותר גם צאצאי "האנוסים". בשנת [[1869]] בוטל צו הגרוש, וישיבת היהודים בספרד הפכה לאפשרית מבחינה חוקית, ובזרם דק החלו יהודים להגיע ולהתיישב בה מחדש. רבים מקרב צאצאי מגורשי ספרד הצמידו לשמם את הכינוי '''ס"ט'''. בניגוד לתפיסה שאלו '''[[ראשי תיבות]] של''' המילים '''"[[ספרדי טהור]]"''', שנועדו להדגיש את היותם צאצאים של אלו שלא נאלצו לנהוג כ"[[אנוסים]]" ב[[ספרד]] במשך מאות שנים, ונשארו תמיד בגלוי ביהדותם{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/250263/ הח"כ שהיה חותם עם ראשי התיבות ס"ט…{{וידפו}}]}}
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)