חיים שמריהו גוראריה

הרב חיים שמריהו גוראריה (מימין) לצד בנו ר' נתן גוראריה

הרב חיים שמריהו גוראריה (מכונה שמער'ל) (כ"ט אדר ב' תרס"ה - י' תשרי תשמ"ה) גביר ועסקן חסידי ממייסדי ומנכבדי קהילת חב"ד 'נחלת בנימין' בתל אביב.

תולדות חיים

נולד בקרמנצ'וג בכ"ט באדר ב' תרס"ה, לאביו הרב נתן גוראריה ולאמו מרת אסתר.

חונך על ידי טובי המלמדים, כגון ר' ישראל לוין ור' ישראל נח בליניצקי.

התייתם מאביו בגיל 17. בהיותו בן עשרים, הוצע לו שידוך עם נערה מורשה. כששאל על כך את אדמו"ר הריי"צ, אמר לו: "הרי נוסע אתה לריגא, שם יימצא לך שידוך". הוא אכן נסע לריגא, שם הוצע לו שידוך עם מרת חיה שיינא מיכלא לבית שניידר. לקראת נישואיו זכה לקבל מכתב מאדמו"ר הריי"צ, ובו דרכי הכנה לנישואין. החתונה נערכה בדווינסק בראש חודש אדר תרפ"ו, מסדר הקידושין היה הרוגוצ'ובר.

לאחר החתונה קבע את מקום מגוריו בריגא.

כשעבר אדמו"ר הריי"צ לריגא, כיהן ר' שמער'ל כאחד ממזכיריו.

בשנת תרצ"ד נעצר על ידי השלטונות, עקב פעילותו למען היהודים שנותרו ברוסיה, ושוחרר בערבות, אדמו"ר הריי"צ הורה לו לעלות לארץ ישראל. עלה עם משפחתו לארץ ישראל בראש חודש אדר ב' תרצ"ה, התיישב בתל אביב והיה לאחד מראשוני המתפללים בבית הכנסת בנחלת בנימין.

לאחר שהתבסס כלכלית, תמך במשפחות חב"דיות ופעל רבות למען ישיבת אחי תמימים תל אביב והישיבה קטנה בלוד.

בשנת תשכ"ב, נשא בזיווג שני את מרת רבקה, אלמנת הרב נפתלי דוליצקי.

מדי שנה היה נוסע בחודש החגים אל הרבי ב-770.

בכל שנה, בשבת בראשית, היה מקפיד לקנות בסכומים גדולים חלק מ'הכיבודים' אותם היו מוכרים גבאי בית המדרש 770. מידי שנה היה קונה את פתיחת הארון בכל נדרי ובנעילה, וכן את הגבהות ספר התורה - לא לפני שהגבאי ניגש לרבי ומבקש בשמו הבטחה שיזכה לבוא לרבי גם בשנה הבאה.

בכל ביקור שערך אצל הרבי, נכנס ליחידות, והוא היה נותן לרבי 'דמי מעמד' בסכומים נכבדים.

קודם נסיעתו האחרונה לרבי, בחודש אלול תשד"מ, קנה מתנה יקרה - נטלת מים עשוייה כסף טהור. את המתנה שלח לרבי. הגם שהרבי כמעט תמיד לא הסכים לקבל מתנות, אך מתנה זו הרבי קיבל ואף כתב בפתקה כי נתקבל ות"ח, וכי הוא ישתמש בזה.

פטירתו

גם בתשרי תשמ"ד, קנה ר' שמריהו את הכיבודים הקבועים בפתיחת הארון בכל נדרי ובנעילה. כבכל שנה, ניגש הגבאי ר' יהושע פינסון לרבי וביקש בשמו הבטחה לזכות ולהיות עם הרבי גם בשנה הבאה. אך הרבי לא הגיב. רק לאחר שהפציר וביקש שנית, עשה הרבי בידו הק' סימן כמסכים.

בשנת תשמ"ה, כמידי שנה, קנה את החזקה לפתוח את ארון הקודש בתפילת 'כל נדרי' של יום כיפור.

כשפתח את הארון, אל מול ספרי התורה, לקה בליבו והתמוטט, התפילה נעצרה, הרבי עקב בעיניו אחרי הרופאים שעיסו את ליבו של ר' שמער'ל, לאחר ארבעים דקות, נקבעה פטירתו של ר' שמער'ל. הרבי הורה להמשיך לעסות את ליבו, תוך כדי שהגופה נסחבה דרך החצר אל חצר הכולל, על מנת להימנע מטלטול מת, ומטומאת מת לכהנים שנכחו במקום.

למחרת יום כיפור, בי"א בתשרי נערכה הלוויתו, בה הרבי השתתף עד רחוב קינגסטון, הוא נקבר שני קברים על יד אוהל אדמו"ר הריי"צ, בהוראת הרבי, למרות שבחייו קנה חלקה בהר הזיתים.

משפחתו

• בתו מרת חנה, אשת האדמו"ר מזידיטשוב רבי נתן אייכנשטיין.
• בנו הרב נתן גוראריה (קראון הייטס), חתן דודו ר' אליעזר קרסיק.
• בתו מרת מרישא, אשת הרב שלום חסקינד.
• בתו מרת דבורה אשת הרב שלום בער בוטמן.

לקריאה נוספת

• איש חס(י)ד היה - תשורה המתעדת את קורות חייו, מאת הסופר החסידי מנחם זיגלבוים.

קישורים חיצוניים

• יאיר וינשטוק, למות מות מלכים, באתר (הקישור אינו פעיל, כ"ח באלול ה'תשפ"ד)