שולחן ערוך האריז"ל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף שלחן ערוך האר"י ז"ל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שולחן ערוך האריז"ל הוא ספר המלקט את החלק המעשי מתוך כתבי האריז"ל בדומה לשולחן ערוך של רבי יוסף קארו המלקט את ההלכות הנוגעות למעשה בצורה סדורה ובהירה.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר נדפס לראשונה בקרקוב בשנת ת"כ, ונדפס שוב בלבוב בשנת תקמ"ה ובשנת תר"י, ונדפס שוב בוורשה בשנת תרמ"א כשעל דף השער מצויין בהבלטה: "המתוקן ומקובל, לא אשר שלטו ידי זרים בו", ופעם נוספת במונקאטש בשנת ת"ש.

אף שבכל המהדורות מופיע "אשר הוציאו תלמידי רבינו הקדוש איש האלוקים האשל הגדול האר"י ז"ל מכתבי קודש שלו" ולשונות דומים, לא ידוע לנו שמותיהם של אלו שעסקו בסידור וקיבוץ הקטעים הכלולים בו, מלבד זאת אשר בסיום ההקדמה לספר מופיע: "דברי המעתיק המעתיר יצחק בן הגאון הגדול המפורסם מוהר"ר חיים כ"ץ אשר עטרת מלכותו שבק חיים לכל חי בק"ק פוזנן הבירה"[1].

בכל מהדורה הודפסו הוספות אחרות, וברבות מהן נוספות הגהותיו והערותיו של המקובל רבי יעקב צמח.

בראש העמוד הראשון של גוף הספר מופיעה הכותרת: "שולחן ערוך על דרך אמת", ובשאר העמודים מופיעה הכותרת: "שולחן ערוך של רבינו יצחק לוריא ז"ל".

הרבי עצמו מציין לספר זה כבר סמכא[2].

בשיחת שבת שובה תשל"א ציין הרבי את הספר כאחד האופנים של ההכנות לתקיעת שופר, שכל אחד יתבונן במה שגורם לו התעוררות, ומהתעוררות זו תומשך התעוררות לכל השנה הבאה עלינו לטובה[3].

בספריית הרבי ישנו עותק של השולחן ערוך בכתב יד, וכאשר התעורר ספק בנוגע לסיפור מסויים, כתב הרבי לשואל אודות העולה מכתב יד זה[4].


בדור האחרון יצא הספר במספר מהדורות חדשות.

שולחן אריאל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בדומה לליקוט המקורי, יצא לאור בשנת תש"ע ליקוט מחודש של 'שולחן ערוך האריז"ל' בהוצאת פלדהיים על ידי הרב ינון מלאכי תחת שם הלוואי 'שולחן אריאל', והתווספו בה ציונים ליד כל הלכה מהיכן לקוחה מספרי רבינו חיים ויטאל, ציון למקבילות בספר כף החיים, והערות קצרות ועיונים. ההלכות בליקוט זה סודרו באופן שונה מהליקוט המקורי, ואף שמדובר בספרים בעלי שמות דומים, זהו ספר שונה.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ככל הנראה זהו רבי יצחק הגדול מפוזנא (? - ט"ו בסיוון תמ"ה), שהיה מגדולי חכמי פולין, פוסק ומקובל. רבו של בעל המגן אברהם, והתעסק אף בתורת הקבלה.
  2. ראו לדוגמא ספר המנהגים עמוד 7 (מאגרות קודש חלק כב אגרת ח'תקיז), לקוטי שיחות חלק ג' עמוד 265 הערה 12, מאמר ד"ה 'שמח תשמח' קונטרס י"ג אלול תשמ"ז הערה 60, ועוד.
  3. לקוטי שיחות לר"ה, וילך תשנ"ב.
  4. מכתב מעש"ק מברכים סיון, נדפס בלקו"ש חלק לז עמ' 142 ועוד. וכן מחודש אייר תשמ"ג (לקוטי שיחות כרך כב עמ' 331, התוועדויות תשמ"ג כרך ג' עמ' 1444).
  5. מס' כרטיס 1653 מדור ומדף: ל. כתיבה ספרדית רהוטה. 14.5*10 ס"מ. עג,(23) דף.