עובדיה לייבמן
הרב עובדיה (ואדים) לייבמן (יליד שנת תשי"ט, 1958) הינו שליח הרבי לדוברי רוסית בראשון לציון. פיזקאי בהשכלתו ומומחה אלקטרוניקה ותקשורת בהכשרתו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בברית המועצות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב עובדיה נולד בשם ואדים בערב חג הסוכות תשי"ט במוסקבה לאב ואם יהודים קומוניסטים. אביו היה מהנדס ראשי של טילי הסקאד הרוסיים (אלו ששימשו את העיראקים במלחמת המפרץ) ואמו פרופסורית לרפואה. לחינוך בביתו לא היה קשר לחיי תורה ומצוות, ומלבד הידיעה שמשפחתו יהודית לא ידע דבר.
כילד למד בבית ספר להכשרת מרגלים, במטרה לשולחו בעתיד לריגול במדינות המערב ובעיקר בארצות הברית. בית הספר היה יוקרתי ומיוחד, והילדים הורגלו בו להתנהג ולחשוב כאמריקאים. בכיתתו היו עשרים ושמונה תלמידים, ומתוכם עשרים ושש יהודים בוודאות. על השניים הנותרים לא ידע.
כשגמר את הלימודים בבית הספר חשב להמשיך בלימודי פיזיקה, אך כשרצה להתקבל לאוניברסיטה במגמת פיזיקה, למרות הציונים הגבוהים וההמלצות החמות מבית הספר נתקל בסירוב בשל היותו יהודי. מחוסר ברירה פנה ללימודי הנדסת אלקטרוניקה ותקשורת.
בלימודיו באוניברסיטה החלו לעלות במוחו שאלות על קיום העולם ותכליתו, והחל למאוס בשיטה הקומוניסטית. הוא החל לבקר בכנסייה, אך לאחר שלא מצא שם תשובות לשאלותיו הוא הפסיק לפקוד את הכנסייה, אך לא חשב על היהדות כיוון שבאותם ימים ברוסיה היא הייתה מוסתרת. סבתו ששמרה על מסורת ישראל עשתה זאת בהיחבא, גם מהנכדים, מחשש שתתגלה.
למרות מיאוסו בשיטה הקומוניסטית שימש כמנהיג התנועה באוניברסיטה. בערב יום הכיפורים תשל"ח התארגנה קבוצה של סטודנטים יהודים לביקור בבית הכנסת הגדול בעיר. הקבוצה ידעה שיום זה הוא מיוחד בלוח השנה היהודי, אך לא מעבר לכך. נסיעת הקבוצה התפרסמה באוניברסיטה, וקבוצת סטודנטים גויים החליטה לנצל את ההזדמנות ולהדיח אותו כמנהיג הקבוצה הסטודנטית.
באותה תקופה סטודנטית יהודיה עלתה ארצה במסגרת איחוד משפחות בתואנה שהיא נוסעת לסייע לסבתה החולה. תגובת הסטודנטים הייתה שעלייתה היא בגידה באמא רוסיה, כיוון שבאותה תקופה תמכה רוסיה בערבים, ועלייתה מוסיפה כוחות לחיל הציוני. הסטודנטים דרשו שיגנה את נסיעתה אך הוא סירב, דבר שהוביל להדחתו. כעבור מספר ימים מונה בשנית ליושב ראש התנועה באמצעות שוחד.
תחילת התקרבותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשסיים את לימודיו באוניברסיטה נשא לאשה צעירה יהודיה בשם לריסה. אשתו הועסקה בקליניקה של אביה לרפואת עיניים, שהיה אחראי על כל תחום רפואת העיניים בברית המועצות ושימש כרופאם האישי של אנשי ממשל בכירים. לאחר החתונה נכנס גם הוא לעבודה בקליניקה.
משפחת לייבמן התגוררה באחד הרחובות היוקרתיים במוסקבה, במרחק שני בתים מראש ממשלת ברית המועצות. בנם לב למד בבית ספר אליטיסטי יחד עם נכדיו של ראש הממשלה ברז'נייב ונכדיו של ראש עיירית מוסקבה סוסיילוב. מצבם החומרי היה מהמעולים שהיה ניתן להשיג ברוסיה של אותם ימים, ובאותה תקופה החל לחוש שוב את הריקנות שהרגיש בתחילת לימודיו באוניברסיטה והחליט ללמוד על משמעות היותו יהודי.
בפעם השניה בחייו הלך לבקר בבית כנסת לרגע אחד. באותה תקופה עבר ארבע דירות, ומול כל אחת מהם מצא בית כנסת, דבר שהיווה עבורו סימן להמשיך להתעניין ביהדותו.
הדירה הרביעית הייתה מול בית הכנסת מארינה רושצ'ה, ואת בית הכנסת ניהל הרב דוד קרפוב, מחסידי חב"ד. כשנכנס פנימה הוזמן בחמימות על ידי הרב קרפוב ובין השניים נוצר קשר חם, עד שהחל לפקוד את בית הכנסת ולהשתתף בתפילות בקביעות. באותה עת שלח את בנו לב ללמוד תורה מידי יום ראשון אצל הרב קרפוב.
במשך הזמן התקרבה המשפחה לחיי תורה ומצוות, ואף עשו צעדים שסיכנו את בטחונם, כמו השתתפות בתהלוכת ל"ג בעומר שארגנו חסידי חב"ד, כשאת התהלוכה מלווים עשרות סוכני חרש של הק.ג.ב.
האמונה בבורא עולם התחזקה אצלו בעקבות מחלה רפואית שהתגלתה אצל בנו לב, ולפני בדיקות מכריעות החליט כ'תפילה' לרפואתו להימנע לחלוטין מאכילת בשר לבן. הבדיקות הבאות הראו כי החשש נעלם כלא היה.
באחד הימים הושחת רכבם בידי פורעים למרות השמירה האדוקה שהייתה ברחוב בו התגוררו. המקרה גרם להם לחשוב על עליה לארץ ישראל.
בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"נ כששערי ברית המועצות החלו להיפתח ניצלו את ההזדמנות, עלו ארצה והתיישבו בראשון לציון.
כעבור שנתיים מאז הגיעו ארצה נפטר אביו במוסקבה והוא נסע להתאבל עליו. בשהותו שם התארח אצל אחותו שהתגוררה מול בית הכנסת מרינה רושצ'ה, שם התפלל ואמר קדיש ביום הראשון. למחרת נשרף בית הכנסת כליל, ופגש לידו את הרב בערל לאזאר עומד אובד עצות. בעקבות המפגש נוצר ביניהם קשר והם התחילו ללמוד יחד בתקופת שהותו שם.
כשהגיע לארץ כבר חבש כיפה באופן קבוע, וימים ספורים לאחר מכן פגש בו הרב יצחק גרוזמן, שליח הרבי בעיר וביקש ממנו להשלים מניין בבית חב"ד. בעקבות אותו מניין החל להשתתף בקביעות בשיעורים בבית חב"ד עד שהפך ברבות הימים לחסיד חב"ד בכל הנהגותיו.
בשליחות עם דוברי רוסית[עריכה | עריכת קוד מקור]
במקביל עם התקרבותו החליט לפעול עם דוברי הרוסית הרבים המתגוררים בראשון לציון, והחל למסור שיעורי תורה "אחד על אחד". הפעילות והשיעורים גדלו והיה צורך במבנה שירכז את כל פעילות הבית חב"ד. לצורך כך שכרו מבנה במדרחוב של העיר, כשמאוחר יותר עברו למבנה גדול יותר ברחוב סמוך.
הבית חב"ד פועל במקביל גם עם יהודים משכילים וגם עם יהודים פשוטים, כשהשיעורים מותאמים לסגנונות השונים. בית חב"ד מפעיל גם מכון סמיכה שמופעל על ידי בנו, לב לייבמן, בעל כושר לרב עיר.
בית חב"ד מפעיל אתר אינטרנט המרכז את השיעורים הנמסרים בבית חב"ד ותכנים יהודים נוספים לדוברי הרוסית.
בשנות פעילותו קירב מאות רבות לחיים יהודיים, ועשרות מהם הפכו לחסידי חב"ד.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב לב לייבמן מהשלוחים בעיר ראשון לציון.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נתן אברהם, בנו של מהנדס טילי הסקאד מחייה נשמות בראשון לציון, שבועון בית משיח, שבת פרשת ויקרא, תשע"ד (הקישור אינו פעיל, ג' סיון תשפ"ג)
- משה בן חיים, השליח שמקדיש את חייו לקהילה הרוסית