. . בבואנו מיום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, אשר, "מה להלן עומד ומשמש אף כאן עומד ומשמש" ונותן כח לכל ההולכים בדרכיו, שזה עתה חגגו ("געּפראוועט") את יום ההילולא שלו בכל מקום ומקום – יש להוסיף ביתר שאת וביתר עוז במילוי הוראותיו ע"ד לימוד והפצת תורת החסידות, באופן שיהי' ניכר בכאו"א מישראל שהוא יהודי שלמד חסידות וכל מציאותו חדורה בתורת החסידות. ובהדגשה – כאמור – שהפצת המעיינות חוצה היא העבודה העיקרית דדורנו זה . . כיון שדור זה הוא דור האחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה, שתהי' כשיפוצו מעינותיך חוצה
מען האט געזאגט אמאל פאר'ן טאטען - אין א פארבריינגען ספירה-צייט אין די יאהרען תרנ"א-נ"ג: דעם אלטען רבין'סחסידים פלעגען אלעמאל ציילען. דער ווארט איז דעם טאטען זייער געפעלען געווארען. ואמר: אזוי איז דער ענין העבודה. די שעות דארפען זיין געציילטע, דאן זיינען די טעג געציילטע. אז עס גייט אווען א טאג, דארף מען וויסען וואס מ'האט אויפגעטאן און וואס מ'דארף וייטער טאן . . בכלל דארף מען זעהן אז דער מארגען זאל זיין א סך שענער ווי דער היינט.
תרגום מאידיש: אמרו פעם בפני אבא - בהתוועדות בימי הספירה בשנים תרנ"א-תרנ"ג: חסידיאדמו"ר הזקן היו תמיד סופרים. אימרה זו מאוד מצאה חן בעיני אבי. ואמר: כך הוא עניין העבודה. השעות צריכים להיות נספרים ואזי הימים נספרים. כשחולף יום, צריכים לדעת מה פעלו ומה צריכים להמשיך לפעול . . בכלל צריכים לראות שהמחר יהיה הרבה יותר יפה מהיום.
![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
