1,625
עריכות
(הוספת תוכן) |
|||
שורה 4: | שורה 4: | ||
ישנה חובה לציית לדברי הנביא, ויש בזה חומרה על דברי תורה. ואף שמקיימים את דבריו אם מורה ב"הוראת שעה" לבטל מצווה, זה לא באופן קבוע ולא בעבודה זרה אפילו באופן זמני - כיוון שהוא לא יכול לסתור את נבואתו של משה רבינו. | ישנה חובה לציית לדברי הנביא, ויש בזה חומרה על דברי תורה. ואף שמקיימים את דבריו אם מורה ב"הוראת שעה" לבטל מצווה, זה לא באופן קבוע ולא בעבודה זרה אפילו באופן זמני - כיוון שהוא לא יכול לסתור את נבואתו של משה רבינו. | ||
==בתורת החסידות== | |||
===נצח והוד=== | |||
[[הרבי הצמח צדק]] מביא במצוות גיד הנשה את דברי [[משה קורדובירו#ספריו|ספר הפרדס]]{{הערה|שער יז פרק א.}} {{הערה|שמצטט (הפרדס) את מאמר ה[[זוהר]] בחלק א' (בראשית) דף כא ע"ב.}} על הפסוק "והוא צולע על יריכו{{הערה|בראשית לב לב.}}, בה מקשר הזוהר את עניין הנבואה (אצל רוב הנביאים) למידות נצח והוד. | |||
וביאור העניין, כדי שהאור האלוקי יוכל להתגלות לנביאים באופן שיוכלו להכילו יש לצמצמו עד קצה האחרון. צמצום זה קשור עם מידות נצח והוד, ויובן על פי משל: עיקר האדם הם הראש והגוף ואילו הרגלים אינן אלא רק "לשימושו" (שיוכל להגיע למקום שברצונו לילך), ועל דרך זה הוא גם במידות האדם: חסד וגבורה (אהבה ויראה) הם עיקר המידות – ונצח והוד הם רק ה"שופטים" הפוסקים באיזה אופן ועד כמה יראה את אהבתו לזולת. וכן הוא למעלה יותר בנפש - במוחין: עיקר השכל הם חכמה ובינה, ואילו נצח והוד הם רק "כליות יועצות", כשברצונו ללמד השכל לזולתו הוא מעריך כמה יכול הזולת לקבל וכיצד יסדר את הדברים בכדי שיוכל להבין. | |||
ובנמשל, כדי שיוכל האור האלוקי להתגלות לנביאים עליו להצטמצם תחילה ע"י שתי מידות אלו. | |||
===בתפילין{{הערה|סידור עם דא"ח שער הקריאת שמע, עמ' עח ד ואילך.}}=== | |||
התפילין הם כידוע "מוחין דזעיר אנפין": בית של ראש רומז לארבעת ה"כלים" של ספירות המוחין{{הערה|חכמה בינה, ומוח הדעת שנחלק לשתים: חסד וגבורה.}}, הפרשות שבפנים רומזות ל"אורות" של הספירות, והרצועות שיוצאות לימין ושמאל – לנצח והוד (כליות יועצות, שמתייעץ בעצמו כיצד להשפיע את השכל לזולת). | |||
והנה, מ"התייעצות" פנימית זו נמשכות אותיות המחשבה שהן הקשר בצורת ד' (הרומז ל"לאה" – אותיות המחשבה), ומשם שוב יוצאות שתי רצועות – הרומזות לכלי החיצוני של ההשפעה,שהוא היורד לעולמות בריאה-יצירה-עשיה להתגלות לנביאים בפועל. | |||
===דרגות בנבואה=== | |||
כותב הרמבם{{הערה|הלכות יסודי התורה ז' ב'.}} ש"הנביאים מעלות מעלות הם", ויובן על פי ביאור הרבי ה[[צמח צדק]]{{הערה|אור התורה מטות עמ' א'שיז.}}, שלמרות שבכללות עניין הנבואה הוא מנצח והוד, הנה בפרטות יש בזה מדריגות לאין ספור, ומציין בכללות שלוש דוגמאות עיקריות: | |||
'''נבואת משה''' נמשכה מ[[יסוד אבא]] שהיא בחינת ראיה דחכמה ממש. ולהיותו "מקור הראשון" לכל בחינות ההתלבשות וההשתלשלות מעילה לעילה לכן כל אלו לא הסתירו לפניו כלל, והיה רואה למטה כמו למעלה ממש בלי חילוק מדריגות כלל. | |||
'''נבואת ישעיה''' מנצח והוד של עולם הבריאה. | |||
'''נבואת יחזקאל''' מנצח והוד של עולם היצירה. | |||
===כף ירך יעקב – אתר דנבואה=== | |||
הקליפות לא יכולות לנגד למוחין{{הערה|כי שכל הוא בביטול ולכן אובייקטיוי. הקליפות יכולות למשוך את האדם בעניינים של טוב ורע – שהם יחסיים, אבל את השכל אי אפשר לרמות: או שהדבר נכון או שלא. ו"תכונה" זו של השכל נובעת מכך שעניינו הוא ביטול, שבכדי להבין דבר חדש על האדם לבטל את הדיעות הקדומות שלו בנושא (אחרת יפריע הדבר להבנת העניין החדש).}}, ומכיון שהמידות (דקדושה) נולדות מהשכל גם להן אינן יכולות לנגד (בשעת התפילה כשהאדם מתבונן באלוקות ונולדות בליבו אהבת ויראת ה' הנפש הבהמית שלו נדחית ממקומה וכאילו אינה{{הערה|תניא פרק יב.}}) - ונמצא שהמקום הגבוה ביותר שהקליפות יכולות לנגד לו הן רק כלי ההשפעה – נצח והוד. | |||
ומכאן מובן מדוע לא יכל המלאך ליעקב עצמו (היינו, למוחין ולמידות חסד וגבורה), ופגם רק בירך (הנקראת נצח והוד{{הערה|אם כי לכל הדיעות פגם המלאך רק בירך ימין, מסביר על זה הזוהר (בראשית כא ב) ובאריכות בכמה מקומות בתורת החסידות (לדוגמא, סידור שער הלג בעומר מט ב) שמידות נצח והוד לעיתים מתחלפות, והן פעם בימין ופעם בשמאל.)}}. | |||
== מהותה והזכאים לה == | == מהותה והזכאים לה == |
עריכות