שכר ועונש: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 64 בתים , 11 דצמבר

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

שיע.ק

מעלי קבצים, בירוקרטים, בודקים, מתכנתים, עורכי ממשק, צופי גרסאות מוסתרות, מנטרים, מפעילי מערכת

19,459

עריכות

@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 ===== יעודים גשמיים ("שכר" גשמי) =====
-"יעודים (גשמיים) שבתורה" (אינו ענין צדדי, כ"א)  כ"א קשור לעצם ציווי קיום התורה ומצוות. כאדון שנותן ההצטרכויות של העבד בכדי שיעבדו יותר טוב. א"כ אינו "שכר" (לאחרי העבודה), כ"א כעין הכשר (וקודם) להעבודה. שיסיר המונעים אותנו מלעשותה. וזהו הכרח כביכול, שיהי' לנו ההכרחיות עבור קיום המצוות. וזהו בשווה בכל מצוות התורה (כי זיל בתר טעמא).
+"יעודים (גשמיים) שבתורה" (אינו ענין צדדי, כ"א)  כ"א קשור לעצם ציווי קיום התורה ומצוות. כאדון שנותן ההצטרכויות של העבד בכדי שיעבדו יותר טוב. א"כ אינו "שכר" (לאחרי העבודה), כ"א כעין הכשר (וקודם) להעבודה. שיסיר המונעים אותנו מלעשותה. וזהו הכרח כביכול, שיהי' לנו ההכרחיות עבור קיום המצוות. וזהו בשווה בכל מצוות התורה (כי זיל בתר טעמא).
 ===== '''שכר מצוות (שכר רוחני)''' =====
@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 "שכר מצוות בהאי עלמא ליכא"
 א- עיקר השכר "הקרן": קימת לעוה"ב. בלשון הרמב"ם מתן שכרן של מצוות... היא העוה"ב.
-במצוות מסויימות – מצוות שבין אדם לחברו (כי אפילו אם יש לו כוונה הפכית, חברו נהנה, ויש לו מצוות אפילו שלא ברצון [כמו נפל מידו סלע ומצאה עני]) –  אדם אוכל{{הערה|ת"ק סוף מסכת חולין. וסתם משנה ריש מס' פאה, וכ"ה להלכה ברמב"ם.
+במצוות מסויימות – מצוות שבין אדם לחברו (כי אפילו אם יש לו כוונה הפכית, חברו נהנה, ויש לו מצוות אפילו שלא ברצון [כמו נפל מידו סלע ומצאה עני]) –  אדם אוכל{{הערה|ת"ק סוף מסכת חולין. וסתם משנה ריש מס' פאה, וכ"ה להלכה ברמב"ם.
 אמנם רבי יעקב במשנה (חולין שם) סובר שאין אדם אוכל אפילו פירותיהן בעוה"ז, רק בעוה"ב "למען יאריכון ימיך", ליום שכולו ארוך.}} "פירותיהן" (הפירות של השכר, לא עיקר השכר) בעוה"ז{{הערה|לקו"ש חי"ט פ' תצא שיחה א, ע' 197 ואילך. וש"נ.}}.
@@ שורה 37: / שורה 37: @@
 ==== סוגי שכר – "שכרן של מצוות" ====
-א- ב[[גן עדן]], עולם הנפשות, מיד אחרי הפטירה, זהו השכר (ל[[נשמה]]) על '''[[לימוד התורה]]'''. לשיטת ה[[רמב"ם]] זהו עיקר תשלום "שכרן של מצוות".
+א - ב[[גן עדן]], עולם הנפשות, מיד אחרי הפטירה, זהו השכר (ל[[נשמה]]) על '''[[לימוד התורה]]'''. לשיטת ה[[רמב"ם]] זהו עיקר תשלום "שכרן של מצוות".
-ב- ב[[תחיית המתים|עולם התחי]]' ("ימות המשיח ותחיית המתים"), השכר (ל[[גוף]]) עבור [[קיום המצוות|'''קיום''' '''המצוות''']]{{הערה|סהמ"צ להצ"צ מצוות ציצית. ועוד.}}. לשיטת ה[[רמב"ן]] (וכ"ה הכרעת החסידות) זהו עיקר תשלום "שכרן של מצוות".
+ב - ב[[תחיית המתים|עולם התחי]]' ("ימות המשיח ותחיית המתים"), השכר (ל[[גוף]]) עבור [[קיום המצוות|'''קיום''' '''המצוות''']]{{הערה|סהמ"צ להצ"צ מצוות ציצית. ועוד.}}. לשיטת ה[[רמב"ן]] (וכ"ה הכרעת החסידות) זהו עיקר תשלום "שכרן של מצוות".
-ג- קבלת עיקר השכר – באלף השביעי, אחרי השית אלפי שנין, השכר הזה הוא (אחרי ו)למעלה מכל גדר של עבודה<ref name=":0">לקו"ש חכ"ט פ' תצא שיחה ג, ע' 138 ואילך. וש"נ.}}.
+ג - קבלת עיקר השכר – באלף השביעי, אחרי השית אלפי שנין, השכר הזה הוא (אחרי ו)למעלה מכל גדר של עבודה{{הערה|שם=לקוטי|לקו"ש חכ"ט פ' תצא שיחה ג, ע' 138 ואילך. וש"נ.}}.
 ===== שכר מוגבל ובלתי מוגבל =====
@@ שורה 58: / שורה 58: @@
 היעודים גשמיים מקבלים מהקב"ה, ואין צריכים לעוד פעולה בזה.
-לעומת זאת השכר דלעתיד לבא, צריך פעולה של נטילת השכר, כי אפשר להיות עסוק רק בלהנות מ[[זיו השכינה]] במקום ליטול את השכר<ref name=":2" />.
+לעומת זאת השכר דלעתיד לבא, צריך פעולה של נטילת השכר, כי אפשר להיות עסוק רק בלהנות מ[[זיו השכינה]] במקום ליטול את השכר{{הערה|שם=הדרן}}.
 == תשלום ושכר או מחוייבים ==
@@ שורה 72: / שורה 72: @@
 וכמו כן בחיוב קיום התו"מ: מצד גדר הנותן – יש חיוב לקיים תו"מ כבן ועבד.
-מצד גדרי המקבל – החיוב ע"פ תורה הוא כמו קבלן ושכיר ששייך בזה קבלת שכר<ref name=":2">הדרן על מסכת אבות לקו"ש חי"ז אבות פ"ה שיחה ב. לקו"ש ח"מ א.}}.
+מצד גדרי המקבל – החיוב ע"פ תורה הוא כמו קבלן ושכיר ששייך בזה קבלת שכר{{הערה|שם=הדרן|הדרן על מסכת אבות לקו"ש חי"ז אבות פ"ה שיחה ב. לקו"ש ח"מ א.}}.
 ==== ביאור ב ====
 מצד מציאותם של ישראל כפי שנבראו בעולם, עבודתם היא באופן של חובה.
-מצד מציאותם האמיתית של ישראל איך שהם למעלה מהעולם, ירדו לעולם באופן של "רשות" (כביכול) מכיון שהקב"ה נמלך לברוא את העולם, בנשמתן של ישראל<ref name=":1">שיחת ש"פ תצא תנש"א.}}.
+מצד מציאותם האמיתית של ישראל איך שהם למעלה מהעולם, ירדו לעולם באופן של "רשות" (כביכול) מכיון שהקב"ה נמלך לברוא את העולם, בנשמתן של ישראל{{הערה|שם=תצא|שיחת ש"פ תצא תנש"א.}}.
 == התשלום בזמן או באיחור ==
@@ שורה 83: / שורה 83: @@
 ==== ביאור א ====
-בכל מצוה יש גאולה פרטית, את השכר, שהוא התוכן של המצוה בעצמה, כי בעשיית המצוות ממשיך האדם גילוי [[אור אין סוף|אור אין-סוף]] ברוך הוא מלמעלה למטה להתלבש בגשמיות עולם הזה, וזהו התוכן של ימות המשיח ותחיית המתים, שהוא גילוי אור אין-סוף ברוך הוא בעולם הזה הגשמי, רק שזה כמו סגור בתיבה, אך זה בבעלותו של ישראל, והוא יכול כל רגע לפתוח את התיבה ע"י מצוה אחת שיביא את הגאולה, ויראה ויתגלה השכר<ref name=":1" />.
+בכל מצוה יש גאולה פרטית, את השכר, שהוא התוכן של המצוה בעצמה, כי בעשיית המצוות ממשיך האדם גילוי [[אור אין סוף|אור אין-סוף]] ברוך הוא מלמעלה למטה להתלבש בגשמיות עולם הזה, וזהו התוכן של ימות המשיח ותחיית המתים, שהוא גילוי אור אין-סוף ברוך הוא בעולם הזה הגשמי, רק שזה כמו סגור בתיבה, אך זה בבעלותו של ישראל, והוא יכול כל רגע לפתוח את התיבה ע"י מצוה אחת שיביא את הגאולה, ויראה ויתגלה השכר{{הערה|שם=תצא}}.
 ==== ביאור ב ====
@@ שורה 96: / שורה 96: @@
 ועוד יותר עמוק, בהעבודה יש לא רק "קבלנות" כ"א גם "שותפות", היינו שישראל הם שותפים עם הקב"ה. כמו מי (הקב"ה) שיש לו "ביצים" (עולם) ונותן אותן ל"בעל התרנגולין" (ישראל), להושיב התרנגולין עליהם, עד שיצאו האפרוחין (שע"י עבודת בנ"י יתגלה האלקות שבהעלם בעולם), ויגדל אותן, והרווח ביניהם (לעתיד לבא, יחלקו את הרווח: הקב"ה מתענג מזה שנשלם הכוונה שנתאווה לדירה בתחתונים, וישראל יהי' להם התענוג מהגילוי אלקות שפעלו ע"י עבודתם, יראו את כבוד ה', האור אלקי שנמשך ע"י קיום המצוות).
-אך גם בשעת העבודה "בעל הביצים" (הקב"ה) צריך לתת ל"בעל התרגולים" (ישראל) "שכר עמלו ומזונו... בכל יום" (שזהו השכר בעוה"ז – "יעודים גשמיים שבתורה", בכדי שיוכלו לפעול עבודתם כראוי)<ref name=":0" />.
+אך גם בשעת העבודה "בעל הביצים" (הקב"ה) צריך לתת ל"בעל התרגולים" (ישראל) "שכר עמלו ומזונו... בכל יום" (שזהו השכר בעוה"ז – "יעודים גשמיים שבתורה", בכדי שיוכלו לפעול עבודתם כראוי){{הערה|שם=לקוטי}}.
 == שכר ועונש בדעת תחתון ==
@@ שורה 104: / שורה 104: @@
 עומדים אנו עכשיו בסיום וסוף של [[מעשינו ועבודתינו]], ובהתחלת תקופת השכר "מתן שכרן של צדיקים".
-בהתאם לכך צריכה להיות ה[[לימוד עניני גאולה ומשיח|לימוד בעניני גאולה ומשיח]], ו[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] מתוך [[שמחה]], ובמיוחד בשייכות [[נישואין|לנישואין]], בדוגמא ל"אז ימלא שחוק פינו", בלשון הווה<ref name=":1" />.
+בהתאם לכך צריכה להיות ה[[לימוד עניני גאולה ומשיח|לימוד בעניני גאולה ומשיח]], ו[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] מתוך [[שמחה]], ובמיוחד בשייכות [[נישואין|לנישואין]], בדוגמא ל"אז ימלא שחוק פינו", בלשון הווה{{הערה|שם=תצא}}.
 == ראו גם ==

שכר ועונש: הבדלים בין גרסאות בדף

שכר ועונש (עריכה)

גרסה מ־19:34, 11 בדצמבר 2024

תפריט ניווט