228
עריכות
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
חיים יהודה (שיחה | תרומות) |
||
שורה 49: | שורה 49: | ||
אף שאצל חסידי [[חב"ד]] לא נהוג לזמר זמירות שבת ופיוטים, ניגון זה מקובל בפי חסידי חב"ד, בשל העובדה שהוא אחד מהפיוטים היחידים ש[[אדמו"ר הזקן]] הכניס בסידור. | אף שאצל חסידי [[חב"ד]] לא נהוג לזמר זמירות שבת ופיוטים, ניגון זה מקובל בפי חסידי חב"ד, בשל העובדה שהוא אחד מהפיוטים היחידים ש[[אדמו"ר הזקן]] הכניס בסידור. | ||
עם זאת, היו מחסידי חב"ד שנמנעו מלנגן אותו בשל כך שהפסקאות הראשונות של הפיוט יוצרות את המילה 'אני', דבר העומד בסתירה לעקרון ה[[ביטול]] המהוה יסוד עיקרי במשנת החסידות. | עם זאת, היו מחסידי חב"ד שנמנעו מלנגן אותו בשל כך שהפסקאות הראשונות של הפיוט יוצרות את המילה 'אני', דבר העומד בסתירה לעקרון ה[[ביטול]] המהוה יסוד עיקרי במשנת החסידות.{{מקור}} | ||
אצל חסידים מקובל שהטעם לכך שהאקרוסטיכון של התיבות 'שלמה בן לוריא' נקטע באמצעו, הוא מכיון שכאשר [[האריז"ל]] כתב את הפיוט והגיע לתיבות 'דהוות פרישא' העוסק בניתוק של האלוקות מהעולם - פעל עליו הדבר לכאב לב עד שלא הצליח להמשיך בכתיבתו{{הערה|'אוצר החסידים - ברית המועצות ליטא ופולין' עמוד 325.}}. | אצל חסידים מקובל שהטעם לכך שהאקרוסטיכון של התיבות 'שלמה בן לוריא' נקטע באמצעו, הוא מכיון שכאשר [[האריז"ל]] כתב את הפיוט והגיע לתיבות 'דהוות פרישא' העוסק בניתוק של האלוקות מהעולם - פעל עליו הדבר לכאב לב עד שלא הצליח להמשיך בכתיבתו{{הערה|'אוצר החסידים - ברית המועצות ליטא ופולין' עמוד 325.}}. | ||
שורה 58: | שורה 58: | ||
אֲזַמֵּן בִּתְלָתָא. בְּכַסָּא דְבִרְכָתָא. לְעִלַּת עִלָּתָא. עַתִּיקָא קַדִּישָׁא:" | אֲזַמֵּן בִּתְלָתָא. בְּכַסָּא דְבִרְכָתָא. לְעִלַּת עִלָּתָא. עַתִּיקָא קַדִּישָׁא:" | ||
כשלימד [[הרבי]] את הניגון ביקש קודם שינגנו אסדר לסעודתא, והתחילו את הניגון הישן, מיד אמר הרבי "ניין ניין אסדר לסעודתא" (בניגון החדש), ומאז נשאר שכשמנגנים את הניגון יש מין קידומת של " | כשלימד [[הרבי]] את הניגון ביקש קודם שינגנו אסדר לסעודתא, והתחילו את הניגון הישן, מיד אמר הרבי "ניין ניין אסדר לסעודתא" (בניגון החדש), ומאז נשאר שכשמנגנים את הניגון יש מין קידומת של "אייֵ אייֵ אסדר לסעודתא" מהפעם המיוחדת הזו.{{מקור}} | ||
==לחנים נוספים== | ==לחנים נוספים== |
עריכות